חשד: בן 20 מהשרון גנב זהויות של ישראלים עם AI, פתח חשבונות בנק פיקטיביים - ומשך כספים
ניקי סוקולוב, בן 20 מצור יצחק, חשוד שיצר "זהויות סינתטיות" – כפילים דיגיטליים באמצעות תמונות ממאגרי מידע שנפרצו – ובאמצעות סרטונים מונפשים שלהן פתח חשבונות בנק והזמין כרטיסי אשראי, כדי לגנוב כספים ממאות אנשים. הוא נמלט לתאילנד, גורש ונחקר עם שובו לישראל. השופט: "דוגמה לעתיד הצפוי בעולם הפשע במרחב הסייבר"
ההתמודדות של בנקים ומוסדות פיננסיים בהגנה על עצמם ועל לקוחותיהם בעידן ה-AI מאתגרת במיוחד, ו"טעימה" מהסכנות אפשר לקבל בהצצה לתיק חקירת הונאה מסועפת ומורכבת, המתנהלת בימים אלה ביחידה הארצית לחקירות סייבר בלהב 433. במרכזה חשד לפתיחת חשבונות בנק פיקטיביים והקמת כרטיסי אשראי, באמצעות התחזות מתוחכמת – "יצירת זהות סינתטית", כהגדרת המשטרה: מעין כפילים, בתמונות ובסרטונים, של אנשים אמיתיים, על בסיס שימוש בתמונות ממאגרי מידע שנפרצו. זאת כחלק מתוכנית מרמתית לגניבת כספים ממאות אנשים תמימים.
המשטרה חוקרת חשד שלפיו ניקי סוקולוב, צעיר בן 20 מצור יצחק, עומד מאחורי מה שהמשטרה הגדירה בבית המשפט "פרשייה חובקת עולם של גניבת זהויות של מאות אנשים, מאות אזרחים תמימים במדינת ישראל, הקמת חשבונות בנק על שמם והקמת כרטיסי אשראי". לפי החשד, סוקולוב עשה זאת, כנראה ביחד עם שותפים, בעזרת כלי בינה מלאכותית – על ידי הנפשת זהויות ויצירת "כפילים" דיגיטליים ושימוש בסוכני AI ששימשו אותו כדי לפתוח חשבונות בנק על שם אנשים ולהזמין כרטיסי אשראי המקושרים לחשבון, כדי לגנוב כספים ולהסתיר את זהותו האמיתית. כאשר סוקולוב הבין שהמשטרה, שפתחה בחקירה סמויה בינואר השנה, יושבת לו על הזנב, הוא נמלט לתאילנד בסוף חודש מרץ – שם נתפס והובא לישראל לחקירה בשבוע שעבר.
בית משפט השלום בראשון לציון האריך ביום חמישי האחרון את מעצרו בשבוע, עד יום חמישי הקרוב, כשהשופט גיא מיימון כותב בסיכום החלטתו על המעצר משפט שחשוב שיהדהד בעת הזו: "תיק זה הוא ללא כל ספק דוגמה לעתיד הצפוי בעולם הפשע במרחב הסייבר, ולקלות ולתחכום הרב בביצוע עבירות הונאה תוך כדי שהחשודים מסתתרים מאחורי המעשה".
לפי ממצאי החקירה עד כה, השיטה שבה פעל סוקולוב – גאון טכנולוגי בעל יכולות גבוהות במיוחד בתחום ה-AI – היא בסופו של דבר ניצול עברייני מתוחכם של "פרצה" בנוגע לפתיחת חשבון בנק. כפי שהסביר רס"ב רביב נוימן מיחידת הסייבר בבית המשפט, בשנתיים האחרונות הבנקים, כחלק מהשירות ללקוחות, מאפשרים פתיחת חשבון בנק והזמנת כרטיס אשראי באמצעות אפליקציה מבלי להגיע פיזית לסניף, תוך התבססות על ארבעה אמצעי זיהוי: סרטון חי, תמונת סלפי, צילום תעודת זהות ותעודה שאומרת שהלקוח הוא היחיד בחשבון. אלא שלדברי נוימן, "הגאון שלנו לקח את היכולות שלו והשתמש בהן לצד הפלילי".
סוקולוב חשוד שעשה שימוש במאגרי מידע פרוצים ברשת של תעודות זהות, אותם – לפי החשד – הוא קנה בדארק-נט או בטלגרם, ואז לקח את התמונות הללו ובאמצעותן הקים את הדמויות האלה לחיים, כפי שהסביר נוימן לשופט: "הבן אדם לוקח את אותן תמונות והפרטים ומנפיש אותם באמצעות AI בבנקים". כלומר: הוא יצר דמויות פיקטיביות שיראו וישמעו כמו אדם אמיתי שמקליט סרטון או עושה תמונת סלפי – כנדרש על ידי הבנק כתנאי לפתיחת חשבון מרחוק. לפי החשד, בדרך זו הצליח סוקולוב לפתוח חשבונות בנק במרמה על שם אותן זהויות שגנב, ואז להזמין על שמם כרטיסי אשראי, למשוך באמצעותם כספים ולבצע רכישות – וכל זאת מתחת לאף של אותם אנשים, שכלל לא ידעו שנפתחו חשבונות בנק על שמם והונפקו על שמם כרטיסי אשראי, עד שזה התגלה ונבלם על ידם. אך המקרים האלה המשיכו שוב ושוב אצל לקוחות נוספים.
בין השאר, חושדת המשטרה שסוקולוב עשה שימוש בסוכני AI ובכלים נוספים כדי להרחיק את החשד מעצמו. "הקושי העיקרי בתיק לא היה הוכחת ביצוע העבירה אלא פרימת הזהות של המבצע", הודתה המשטרה בבית המשפט. "הוא ביצע פעולות הסתרה מאוד מתוחכמות על מנת להסוות את זהותו".
המשטרה חושדת שמאות אזרחים נפגעו ממעשיו של סוקולוב, ושסכום הכספים שגנב הצטבר למאות אלפי שקלים. "יש בערך 120 מתלוננים", אמר רס"ב נוימן בדיון בבית המשפט, וסיפר שבמסגרת הפרשה הוציאה המשטרה כ-90 צווים. אולם, הוא חשף כי כאשר סוקולוב הבין שהמשטרה מתחקה אחריו – לאחר חיפוש שערכה המשטרה בבית הוריו, שבמהלכו הם אמרו שהוא שוהה באילת, ולאחר שהשוטרים השאירו לו בבית הזמנה להגיע לחקירה במשטרה – סוקולוב יצא מהארץ דרך מסוף טאבה וטס לתאילנד.
המשטרה השקיעה "משאבים רבים", העיד נוימן, כדי לאתר את סוקולוב, ו"לנקוט בהמון פעולות כדי לאתר אותו – והצלחנו". לאחר שהמשטרה פנתה לעזרת הרשויות בתאילנד, סוקולוב אותר וגורש לישראל בשבוע שעבר ונעצר לחקירה עם חזרתו. במהלך חקירתו מסר גרסה לחשדות נגדו, אך לדברי המשטרה "גרסתו לא מתיישבת עם המציאות". בנוסף, עדכנה המשטרה את השופט כי סוקולוב סירב למסור את הסיסמה לפתיחת הטלפון הנייד שלו, שנתפס.
גיליון החשדות שהגישה המשטרה לשופט, בעת שביקשה להאריך את מעצרו של סוקולוב ב-11 יום, ארוך באופן חריג. הוא כולל עבירות על חוק איסור הלבנת הון, קבלת דבר במרמה, זיוף ושימוש במסמך מזויף, התחזות כאחר במטרה לזכות בנכס, עבירות על חוק שירותי תשלום כדי לבצע הונאה במספר משתמשים רב, קשירת קשר לעשות פשע, פגיעה בפרטיות, העברת מידע כוזב במחשב, כתיבת תוכנה שתוצאתה מידע כוזב, חדירה לחומר מחשב, עיבוד מידע אישי ממאגר מידע בלא הרשאה, ועבירות נוספות מסוג פשע ועוון.
המשטרה טענה בבית המשפט למסוכנות רבה מצדו של סוקולוב, וכן הביעה חשש להימלטותו שישבש את החקירה. "אנו טוענים למסוכנות מלבד לשיבוש, מאחר ונגנבו זהויות של אנשים רבים", אמר רס"ב נוימן בדיון. "הדבר נעשה בתחכום רב מאוד, בהיקפים גדולים מאוד, תוך הסתייעות בשותפים... יש חשש קונקרטי להימלטות מאימת הדין". המשטרה הציגה לשופט תיק חקירה הכולל הודעות, צילומים (למשל של סוקולוב בבנק או מושך כסף), מסמכים וחומרי חקירה נוספים.
רס"ב נוימן אמר במהלך הדיון כי סוקולוב הוא "המוח" מאחורי פרשת ההונאה, וכי "יש שותפים". הוא תיאר שאת הכספים הוא משך לכיסו באמצעות "שימושים בכרטיס אשראי". אך העלה סימן שאלה מטריד נוסף: "אני לא יודע אם הוא לא מכר את הזהות לכל מיני קונספירציות".
הסנגורית של סוקולוב, עו"ד איריס אהרונוב, ביקשה בדיון שלא להיענות לבקשת המשטרה להאריך את מעצרו לתקופה כה ממושכת, מאחר שהחקירה כבר מתקדמת. היא ביקשה שיציגו בפני סוקולוב את כל החשדות נגדו, ולדבריה "עכשיו צריך לתת לו הזדמנות, אם זה אתה – תגיד, ואם לא – תגיד". היא אמרה כי "החקירה היא ראשונית לחלוטין", ולזכותו ציינה ש"הוא לא שמר על זכות השתיקה ושיתף פעולה".
השופט מיימון, כאמור, האריך את מעצרו של סוקולוב בשבוע לאחר שהתרשם כי ישנו "חשד סביר מבוסס". הוא ציין כי "הגם שמדובר בעבירת רכוש, אין להקל בה ראש, וזאת לאור התחכום הרב, היקפה ומספר הקורבנות". השופט מיימון קבע עוד בהחלטתו, כי "החשוד שבפניי ביצע פעולות מתוחכמות וניצל את יכולותיו השכליות הגבוהות, למרבה הצער, ועל פי החשד, לביצוע העבירות המיוחסות לו". לדברי השופט, סוקולוב בחקירתו "מגלה טפח ומסתיר טפחיים, מסרב למסור את הקוד הסודי ועושה הכל על מנת שלא לאפשר ליחידה החוקרת להתקדם בחקירה".
