עקב הפגיעה בעורף: משרד הכלכלה בוחן ביטול היטל ההיצף על אלומיניום
בסוף השבוע אמור להיכנס לתוקף היטל זמני של עד 146% על יבוא אלומיניום מסין. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' שלח מכתב דרמטי לשר הכלכלה ניר ברקת: "המהלך מסכן את יכולת הממשלה לעמוד באחריות השיקום". התאחדות הקבלנים טוענת שההיטל יתייקר דירות ב-30-60 אלף שקל
בסוף השבוע הקרוב אמור להיכנס לתוקף היטל ההיצף - על יבוא אלומיניום סיני לישראל שמגיע עד ל-146%. ההיטל הזמני הוכרז כבר בראשית מאי, אך בשל הלחץ של יבואני האלומיניום, והטענה כי יש אוניות בים עם משלוחים שהוזמנו כבר, נדחה מועד ההיטל ליוני. כעת, האוצר והיבואנים קוראים למשרד הכלכלה לבטל לגמרי את ההיטל - כיוון שדירות רבות בעורף נהרסו במתקפה האחרונה, ויש גם צורך בתיקוני תשתיות רבים, גם במערכות ביטחוניות שנפגעו. חשוב להזכיר, האוצר התנגד ומתנגד להיטל גם בלי קשר למלחמה. במשרד הכלכלה, נכון לעכשיו, לא מעדכנים על שינוי במדיניות.
בשבוע שעבר שלח שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מכתב לשר הכלכלה ניר ברקת ובו קרא בדרמטיות לעצור את ההיטל: "המהלך לא רק שגוי כלכלית, אלא מסכן בפועל את היכולת של הממשלה לעמוד באחריות שלה לשיקום אזרחי ובטחוני מיידי".
לצד התכתובת שבין השרים, גם הממונה על התקציבים, יוגב גרדוס, שלח מכתב למוטי גמיש מנכ"ל משרד הכלכלה שאמור לאשר את ההיטל, ולדני טל הממונה על היטלי הסחר שאחראי על הטלת ההיטל: "מבדיקה ראשונית שמרבית הנזקים למבנים מתמקדים במעטפת שלהם, ובכך נוגעים לפרופילי האלומיניום, דוגמת חלונות ודלתות. לצד זאת, מבדיקה עם צה"ל עולה כי יידרשו תיקוני תשתיות בטחוניות נרחבות באופן מיידי ככל האפשר".
"בנסיבות אלו, קיים חשש ממש כי העלאת מחירי פרופילי האלומיניום בעת הזו תפגע במאמצי השיקום והחזרה לשגרה, הן ברמה הלאומית, והן ברמה האישית. מצב זה מקבל משנה תוקף נוכח פינוי של אלפי אנשים מבתיהם שתלויים בקצב השיקום ובזמינות חומרי הגלם לצורך חזרה בטוחה למגוריהם".
כלומר, הטענה הראשונה של האוצר כי הביקוש לאלומיניום צפוי לעלות וייתכן מחסור בחומר הגלם אם תוטל הערובה הזמנית. יש לציין, כי במשרד הכלכלה (עמוד 78-79 להחלטת ההיטל) נטען כי ב-2023 הייצור המקומי היה רחוק מפוטנציאל הייצור שלו (שרמר ייצרה 62% מכושר הייצור, קליל – 61%, אקסטל – 69%, ואלובין – 58%), כך שגם אם הגידול בביקוש יעלה בכ-30% קשה להאמין שיהיה מחסור ממשי בחומר הגלם שיעכב את הבנייה. עם זאת, נציגי היבואנים והקבלנים טענו בעתירותיהם לבג"ץ (עוד לפני המתקפה האיראנית) כי השוק המקומי לא יוכל לספק בצורה נאותה וזמינה את הביקושים המקומיים. כך לדוגמה אומר עידן בקשי, הבעלים של חברת 'אלום גולד', מהחברות שצפויות להיפגע משמעותית מההיטל : "הערובה שהטיל משרד הכלכלה תכניס את השוק למחסור מיידי, וזה גם לפני המלחמה. אם בתקופות שגרה היצרניות המקומיות לא מצליחות לתת מענה ליותר מ-60% מהביקושים, קל להבין עד כמה חמור צפוי להיות הפער כעת".
עם זאת, הטענה המשמעותית יותר היא בנוגע לעליות המחירים. הממונה על התקציבים טען: "ההחלטה שלך הביאה בחשבון בזמנו כי הטלת הערובה (היטל היצף זמני, ש"ט) תביא לעליית מחירים, אך לשם הגנה על הענף המקומי חשבת כי יש להטיל את הערובה. אבל בימים אלו השוק עובר טלטלה משמעותית שלא היה ניתן לצפותה והטלת הערובה איננה סבירה בנסיבות החדשות שבפנינו, בגלל שיש נזק רחב היקף למבני מגורים ולתשתיות, וההשפעה של מחירי חומרי הגלים, נעשתה קריטית וחורגת באופן קיצוני מההנחות שהנחו את החלטתך המקורית".
דני טל, הממונה על היטל הסחר במשרד הכלכלה, העריך בדו"ח על ההיטל את עליית המחירים באופן הבא "עליה של אחוז אחד, תביא לעליית מחירים של 75 שקל לדירה", טל ביקש לגמד את המשמעות הכלכלית של ההיטל וכתב "מדובר בעלות נוספת זניחה לדירה שמחירה הכולל הוא כ-2.5 מיליון שקל". טל לא ציין בכמה יתייקרו להערכתו פרופילי האלומינים בארץ, אך אם נתבסס על שאיפתו שהמחיר לצרכן יוכפל (מכ-19 שקל לק"ג לכ-40 שקל לק"ג) מדובר ב-7,500 שקל לדירה. התאחדות הקבלנים בוני הארץ טענה במספר הזדמנויות כי הם לא מקבלים את הערכתו של טל, ולדעתם מדובר בהתייקרות של בין 30-60 אלף שקל, שזה 3%-6% מעלות הדירה.
במשרד הכלכלה הודיעו כי הם עדיין לא קיבלו החלטה האם לשנות את עמדתם בנוגע להיטל ההיצף על האלומיניום. "נעדכן בהתפתחויות, אנו בוחנים את זה".
