ניתוח
לשופטים נמאס לשאת לבד באחריות להתמשכות משפט נתניהו
היועמ"שית גלי בהרב־מיארה זומנה לדיון כדי להסביר מדוע התעלמה מהמלצת השופטים לסגת מסעיף השוחד בתיק 4000. השופטים סבורים כי קבלת ההמלצה הייתה עשויה לקצר משמעותית את המשפט, וכעת מבקשים להעביר אליה חלק מהאחריות להתמשכותו
1. את הדיאלוג העקיף שהתנהל עד כה בין בית המשפט לבין היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב־מיארה, ניתן לפשט לחילופי הדברים המדומיינים האלה:
בית המשפט: יותר מפעם אחת רמזנו שכדאי לשקול גישור פלילי, ובעיקר שמוטב לשקול חזרה מסעיף השוחד בתיק 4000.
היועצת: אני לא בעניין. לגבי עסקת טיעון, דלתי תמיד פתוחה. לגבי שאר העניינים, ובעיקר הסרת סעיף השוחד, דברו עם הנציגים של התביעה בבית המשפט, התובעים יוני תדמור ויהודית תירוש.
בית המשפט (והפעם מתוך ההחלטה שיצאה היום): "הגענו למסקנה כי יש בכל זאת ערך מוסף בהתייצבותה של היועצת המשפטית עצמה. הטעם לכך הוא שעל מנת לקיים דיאלוג דו־צדדי תכליתי, להערכתנו יש צורך בכך שהגורם האחראי לקבלת ההחלטות יוכל לשמוע את הדברים במישרין ולהתייחס אליהם במידת הצורך".
הדגש הוא על המילים "דיאלוג דו־צדדי תכליתי". לא דיאלוג של חירשים, שזה המקסימום שניתן להגיע אליו היום באולם עם התובעים והסנגורים, שאיבדו לחלוטין אמון זה בזה.
2. מדוע מסרבת היועצת המשפטית לקבל את המלצת השופטים ולחזור בה מסעיף השוחד? סיבה ראשונה – היא מסרבת לחתום על הנסיגה הגדולה ביותר אי פעם של מערכת התביעה בתיק החשוב ביותר, בסעיף החמור ביותר, נגד הנאשם הבכיר ביותר. השופטים כאילו אומרים לה: עדיף לקבל את המלצתנו מאשר לקבל אותה בפסק דין.
הסיבה השנייה – יועציה של היועצת, וכנראה גם התובעים עצמם, משכנעים אותה שעדיין ניתן להציל את המפולת בסעיף השוחד.
סיבה שלישית ממשיכה את קודמתה – גם אם תהיה הרשעה, יהיה ערעור לעליון, ואולי שם יראו את הדברים אחרת מבית המשפט המחוזי. וזה ממילא יקרה בעוד הרבה שנים. עד אז בהרב־מיארה כבר לא תהיה בתפקיד, עד אז אולי יהיה הסדר טיעון שיחליק קל יותר בגרון ויקל את הנסיגה מהשוחד. עד אז ייתכנו תרחישים נוספים, בריאותיים ואחרים, שיחסכו את התשלום המיידי של הנסיגה מהשוחד כאן ועכשיו.
בהרב־מיארה לא קשורה להכנת התיק, ולא מכירה לעומק את המהמורות שעבר מאז החל להתנהל. היא הייתה עסוקה בחוקים ובמינויי ההפיכה המשטרית. היא הייתה עסוקה בהגנה על הדמוקרטיה הישראלית. היא הייתה עסוקה בבלימת נקמתו הבריונית של ראש הממשלה במערכת, בתגובה למשפט שהוגש נגדו.
מותר להעריך את ההתעלמות מהצעות השופטים כדי למצות את הדין עם ראש ממשלה מושחת. מצד שני, המסורת המשפטית של ישראל היא שהפרקליטות מכבדת את בית המשפט. כמו שאמר בזמנו מ"מ נשיא בית המשפט העליון, עוזי פוגלמן, בדיון שעסק בהשתלטות בן גביר על המשטרה. בן גביר יוצג בידי עו"ד פרטי, ופוגלמן העיר לו: "כשפרקליט בשירות המדינה, בית המשפט אומר לו משהו, הוא שוקל את הדברים. מצופה ממנו לשקול, להתייעץ, להביא עמדה עדכנית בפני בית המשפט. אין בכך שום בעיה, להיפך, אני רואה בכך אות כבוד". במקרה הנוכחי, היועצת התעלמה, והיום בית המשפט סקרן לשמוע ממנה את הסיבה.
3. בית המשפט המליץ לתביעה לרדת מהשוחד כבר ביוני 2023. הוא חזר על ההמלצה גם לאחר סיום עדות נתניהו. והשאלה היא למה עכשיו, כשנתניהו כנראה כבר לא יהיה ראש ממשלה. כנראה שגם לשופטים יש החשבונות שלהם.
ראשית, הם מבינים שבקצב הזה המשפט לא יסתיים לפני פרישתה לגמלאות של ראשת ההרכב, רבקה פרידמן־פלדמן, במרץ 2028.
שנית, הם סופגים קיתונות של רפש על תרומתם להארכת המשפט ולמריחתו. אלא שהם ממש לא האחראים היחידים. אילו היועצת הייתה מקבלת את המלצתם ביוני 2023, סביר להניח שהמשפט כבר היה מאחורינו. המשפט היה מתכנס להרשעות שמלכתחילה העריכו את חוזקן – הפרת אמונים בתיקי 1000 ו־4000. להתארכות המשפט היו סיבות אובייקטיביות: הטבח והמלחמה הרב־זירתית. לא כל בקשות הדחייה של נתניהו היו מופרכות לגמרי, למרות שחלקן הוכחו ככאלה.
שלישית, השופטים ביקשו שלא להתעמת עם הצדדים כדי לא לתת לאף צד פתחון פה בעניין קיפוח יומו בבית המשפט. לכן היו נדיבים עם שני הצדדים בשאלות הדיוניות והפרוצדורליות. הם היו נדיבים מדי גם בהתארכות עדויות מסוימות שניתן היה לחתוך ולקצר.
לפיכך, זימון היועצת לדיון נועד לא רק להסביר לה למה ראוי לשקול את הצעתם בעניין סעיף השוחד, אלא גם להעביר אליה חלק מהאחריות להתארכות המשפט. לשופטים כנראה נמאס להיות הנאשמים הבלעדיים.
