כדי שישראל תוכל לפצות כראוי את נפגעי המלחמה, יש לשנות את חוק מס רכוש
בימים קשים אלה, כאשר מדינת ישראל מתמודדת עם מלחמה רחבת היקף מול איראן ושלוחותיה, כולנו מבינים היטב שהמערכה היא לא רק של צה"ל וכוחות הביטחון בחזית - אלא של כולנו. העורף הישראלי, שנפגע באופן ישיר וחמור, הפך לשדה קרב בפני עצמו. בתים קרסו, שכונות נהרסו, משפחות נותרו ללא קורת גג. ודווקא עכשיו, כשהעם מגלה סולידריות ואחדות דרך שמחזקות גם את הלוחמים שמחרפים את נפשם בחזית, מדהים לגלות שהמדינה מדשדשת מאחור, במיוחד בכל הנוגע לפיצוי הכלכלי הניתן לאזרחים הנפגעים.
מתקפת הטילים הנרחבת מאיראן מסבה לנו נזק כלכלי עצום; דירות שנהרסו כליל, כלי רכב שנפגעו, רכוש, חפצים וציוד, והיקף נזקים שמאמיר כל הזמן וכבר חצה לפי הערכות את סף 2 מיליארד השקלים. וזו העלות (נכון לעכשיו) רק של הנזקים הישירים, כלומר פגיעה פיזית ישירה בנכס שגורמת לנזק. לכך יש להוסיף גם את העלות הגדולה של "סגירת המשק" (פרט למקומות העבודה ה"חיוניים") ושל הנזקים העקיפים, למשל של עסקים שספגו הפסד כספי או מניעת רווח עקב המלחמה.
נכון להיום, חוק מס רכוש מעניק פיצוי לבעלי דירות שניזוקו, אולם הפיצוי הזה נוגע רק לשיקום המבנה. כלומר, אם בית נהרס, יקבל בעליו פיצוי, ביום מן הימים, על מנת לבנות אותו מחדש. אבל מה קורה ביום שלמחרת ההרס? מה קורה לחיי המשפחה שעמדה שם, באמצע החיים? מה לגבי שכירות? דיור חלופי? תשובה - אין. המציאות הנוכחית היא כאוטית: כל רשות מקומית פועלת אחרת. באחת מציעים סיוע זמני, בשנייה מפנים למלון, בשלישית בכלל לא בטוחים מה עליהם לעשות. והתוצאה? אזרחים מבוהלים שפונו מביתם, לעיתים באישון לילה, לא רק שאיבדו את ביתם, אלא גם את הוודאות, את היציבות, את היכולת לדעת איפה יישנו או יאכלו מחר.
מובן לכולנו שאנו בעיצומה של התמודדות מהקשות שידענו מאז קום המדינה, והעומס נופל כמובן גם על גורמי המדינה. ועדין, למרות כל אלה, ראוי להתנהל אחרת. לפתוח את הלב זה חשוב כמובן, אך הכרחי גם שמדינת ישראל תפתח את הכיס כלפי מי שעולמם חרב עליהם בן-לילה. כיום, אדם שאיבד את ביתו במתקפה האיראנית ומוצא עצמו חסר כל נאלץ להסתפק במענה זעום, מענק יומי של 500 ש"ח ליום עליו הודיע שר האוצר, בצלאל סמוטריץ'. אנשים שיצאו כשרק בגדיהם עליהם, צריכים להסתדר עם הסכום הזה כדי למצוא מקום מגורים חלופי, כדי לרכוש מזון, תרופות, ציוד בסיסי.
כמי שייצג בעבר במשך שנים רבות את מס רכוש, אני כמובן מודע למגבלות הקיימות בחוק. אולם, חקיקה אמורה לשרת את האזרחים, וכרגע ברור כי זה לא המצב. ולכן אני פונה לשר האוצר, שהוא הקברניט הכלכלי של מדינת ישראל: יש לקדם תיקון מיידי של חוק מס רכוש ולהתאימו למציאות החדשה.
אני סבור כי יש לתקן לאלתר את חוק מס רכוש או לחוקק הוראת שעה מתאימה, בהם ייקבע במפורש כי אדם שפונה מביתו עקב פגיעה ישירה בנכסו, זכאי למימון מלא של שכר דירה חלופי עד למועד בו תסתיים בניית הדירה מחדש. מדובר במהלך פשוט, צודק והכרחי - כי כשבית נפגע, כל המדינה נפגעת, ואי-אפשר להותיר אזרחי המדינה חסרי אונים, גם ללא בית וגם ללא תמיכה. במקביל, יש לגבש מתווה לאומי אחיד ומוסדר הכולל שירותי סיוע פסיכולוגי זמינים ונגישים להורים ולילדים שפונו מביתם; קדימות בפיצוי בגין תכולת הדירה (כי אין סיבה שאנשים יחכו חודשים ארוכים לראות אם יפוצו על בגדיהם, רהיטיהם, ומזכרות חייהם); התחייבות ברורה לפיצוי בגין ביזה מצד המדינה (במקרים רבים, דירות שננטשו על-ידי בעליהם בשל סכנה ביטחונית נבזזו ונפרצו. אין שום סיבה שהמדינה לא תכיר בכך); ושמירה פיזית במימון המדינה על הנכסים שנהרסו (נוכח ריבוי מקרי פריצה, יש לפעול למען הקצאת אבטחה או פיקוח מתואם בשיתוף משטרת ישראל, כדי למנוע ביזה ולשמר את מה שנותר).
אדוני השר, איננו מדברים כאן על פינוק או מותרות. אנו מדברים על קורת גג, על שיקום נפשי, על שמירה על כבוד האדם. במלחמה הזאת, תושבי המדינה הפכו לקו ההגנה האחרון. כעת, תורם של משרדי הממשלה להיות שם בשבילם. המצב הנוכחי אינו "גזירת גורל" - זה מחדל של מדיניות שגויה בחסות החוק. ואפשר וצריך לתקנה מיד.
עו"ד אלי דורון הוא שותף מייסד ממשרד עוה"ד דורון, טיקוצקי ושות'
