בלעדי
האח הגדול בנתב"ג: בקרוב - ניסוי לזיהוי פנים בטכנולוגיה בה נעשה שימוש אחרי ה-7.10
נקודות עיקריות.כלכליסט AI
- רשות שדות התעופה הכריזה על שלושה סטארט-אפים זוכים שיפתחו ויבחנו טכנולוגיות אבטחה, בטיחות וסייבר מתקדמות בתוך נתב"ג.
- חברת Corsight AI תטמיע מערכת לזיהוי פנים לצורכי ביטחון ותפעול, בעוד חברת Airvrix תספק פתרון לניתוח ותחקור אירועי תעופה בזמן אמת.
- חברת Salvador Technologies תפתח מערכת גיבוי מנותקת להתאוששות מהירה ממתקפות סייבר, במטרה למנוע השבתה של התשתיות הקריטיות בשדה התעופה.
היום (ב') הכריזה רשות שדות התעופה על הזוכים בתוכנית Runway 26, שבמסגרתה התמודדו 42 סטארט־אפים על האפשרות לפתח את המוצרים שלהם בתוך נתב"ג. בהתאם לאופי התקופה, מרביתם עסקו בביטחון ובבטיחות ובשילוב פתרונות AI שמייעלים תהליכים, אך גם צפויים להפוך את נתב"ג לבית האח הגדול.
בתחום הביטחון זכתה חברת Corsight AI, שהציעה פטנט לסריקה ולזיהוי פנים ברחבי השדה. בטכנולוגיה של החברה השתמש צה"ל (כפי שפורסם בכלכליסט) אחרי 7 באוקטובר, כדי לאתר חטופים ולעצור מבוקשים בעזה. מטרת הפיתוח אינה בהכרח לזהות מיהו האדם, אלא קודם כול לאתר אותו בתוך ההמון. ברש"ת מאמינים שפתרון כזה יכול להועיל במענה לבעיות ולצרכים תפעוליים, כמו איתור אדם שאיבד ילד או כבודה, אך גם באירועים מטרידים יותר, כמו זיהוי אדם שהשאיר חפץ חשוד או ביצע עבירה ברחבי השדה.
בתחום הבטיחות זכתה חברת Airvrix, שמפתחת מערכת המשלבת פרוטוקולים ודיווחים בזמן אמת לצורך תחקור תעופה. השילוב בין נהלים שמגדירים את המשימות שיש לבצע לבין תמונת מצב בפועל, הכוללת נתונים כמו גובה המטוס, זוויות, תפקוד הטייסים או הפקחים, מאפשר להצביע על אי־התאמות ולבצע תחקורים על בסיס קבוע, כדי למנוע מראש תקלות.
בתחום הסייבר זכתה חברת Salvador Technologies, שמפתחת פתרונות לארגונים להתאוששות ממתקפות סייבר באמצעות גיבוי מלא של המערכות באופן מנותק מהן. הגיבוי מאפשר "לשכפל" את המערכות שעוברות מתקפת סייבר ולחזור לפעילות מלאה של תשתיות חיוניות שאינן יכולות להפסיק לפעול, כמו שדה תעופה. ברש"ת מכירים את מתקפות הסייבר התכופות המתרחשות בשדות תעופה בעולם, כפי שקרה בשלושה שדות תעופה שונים בבריטניה במהלך הקיץ, ואת יכולתן לשבש את מערך התעופה. בישראל, שבה שדה תעופה אחד מפעיל את הרוב המוחלט של הטיסות, מתקפה כזאת עלולה לשתק את כל התעופה בארץ.
"דירגנו פתרונות על בסיס בשלות המוצר, הערך שלו, מורכבות היישום וכמובן חדשנות", אומר ראש אגף החדשנות ברש"ת, רפי פלד. "ביקשנו הצעות משישה תחומים: חוויית נוסע, סייבר, תפעול, בטיחות, ביטחון ומסחר, עם אתגר נפרד לאוטומציה שטרם סוכם. עם היצע כזה תמיד קשה לבחור, אבל נבחרו חברות שאנחנו מאמינים שיש סיכוי גבוה שהפיתוחים שלהן יצליחו ושהן יטמיעו אותם בנתב"ג, כך שזה אינטרס משותף שלנו שהפתרונות האלה קודם כול יפעלו כאן. מראש הכרזנו שאנחנו מספקים החזר הוצאות של עד 50 אלף שקל, וכמובן הוצאות תשתית שרלוונטיות לביצוע הפיילוט ולהתאמות הנדרשות. הן למעשה מקבלות הזדמנות שלא קיימת בישראל: לבצע פיילוט ובדיקה בשטח חי של שדה תעופה פעיל".
אמנם מדובר בפיתוחים שהשוק כבר ראה, אך היכולת לפתח אותם בתוך שדה תעופה פעיל היא חד־פעמית ויכולה להיות בדיוק קפיצת המדרגה שהחברות זקוקות לה כדי להפוך את הרעיון למוצר פעיל. עם זאת, יש להניח שבשלב זה או אחר תהיה לעבודות השפעה גם על פעילות שדה התעופה. "נכון שכל אחד מהפיתוחים הנבחרים משפיע על הנוסעים. מבחינתנו, בטיחות מודדים באפס בעיות", אומר פלד. "אבל הטכנולוגיות נמצאות בפיתוח וביישום, והן לא אמורות להשפיע ביום־יום על הנוסעים. אפשר לבצע את הפעילות מאחורי הקלעים. רק בשלב הניסוי זה יכול להשפיע, והעיתוי ייבחר בהתאם".
אבל ההשפעה על הנוסעים לא מסתכמת רק בפעילות הפיתוח. לצד הפוטנציאל התפעולי והביטחוני, שלושת הפיתוחים מחייבים זהירות ופיקוח הדוקים, שכן כל אחד מהם טומן בחובו גם סיכונים. לדברי פלד, גם מבחינת הביטחון והגישה לחומרים מסווגים, אגף החדשנות יידרש לבחון כל זוכה מבחינת בטיחות וסיווג. עם זאת, עדיין יש צורך ברגולציה ובהנחיות בטיחות ותעופה כדי לאפשר לכל אחת מהיוזמות לפעול בשדה.
מערכת זיהוי הפנים עשויה לסייע באיתור אנשים ובמניעת אירועים חריגים. בתקופה שלאחר ניסיון חטיפת פליי דובאי, יש להניח שמערכת כזאת יכולה לשמש גם לאיתור אנשי צוות שלא אושרו או שקיים חשש לגבי אמינותם. עם זאת, שימוש במעקב ביומטרי רציף אחר נוסעים מעלה שאלות של פרטיות, שמירת מידע, אבטחת מאגרי הזיהוי וטעויות בזיהוי, שעלולות להוביל לחשד שווא או לפגיעה באדם הלא נכון.
גם מערכת התחקור מחייבת הקפדה על אמינות הנתונים והפרוטוקולים שעליהם היא מתבססת, שכן התרעה שגויה או ניתוח חלקי של אירוע תעופתי עלולים להוביל למסקנות מוטעות. הסתמכות יתר על המערכת עלולה גם לפגוע בשיקול הדעת המקצועי של צוותי התעופה.
גם פתרון שנועד להבטיח התאוששות מהירה ממתקפות סייבר מחייב בדיקות קפדניות. גיבויים מנותקים אינם חסינים לחלוטין, ויש לוודא שלא נפגעו בעצמם, שניתן לשחזר מהם מערכות שלמות ושהחזרה לפעילות אינה מחזירה גם את גורמי התקיפה. בנתב"ג, שבו תקלה במערכות קריטיות עלולה להשפיע על פעילות התעופה כולה, הטמעת טכנולוגיות כאלה אינה יכולה להסתכם בפיילוט מוצלח. היא מחייבת בקרת אנוש, מבחני חדירה, ביקורת עצמאית, הגדרת סמכויות ברורה ונהלי גיבוי ותפעול חלופיים.
עם זאת, הניסיון בעולם מלמד שתוכניות חדשנות בנמלי תעופה כבר הניבו תוצאות מעשיות ולא הסתכמו רק בהצגת רעיונות. כך למשל, בנמל התעופה פיומיצ'ינו ברומא נבחנה במסגרת תוכנית Runway to the Future טכנולוגיה של חברת Outsight, המשתמשת בחיישני LiDAR תלת־ממדיים ובבינה מלאכותית כדי לנתח תנועת נוסעים ועומסים בזמן אמת. לאחר שהניסוי באזור ביקורת הגבולות הניב תוצאות שהוגדרו מוצלחות, באפריל 2026 הודיעו על הרחבת השימוש בטכנולוגיה כמעט לכל אזורי השירות המשותפים לנוסעים.
גם בנמל התעופה גלזגו שבסקוטלנד נרשמה הצלחה מסחרית. אחת החברות שהשתתפו בתוכנית Connected Airport Living Lab, חברת Hello Lamp Post, פיתחה מערכת אינטראקטיבית לתקשורת עם נוסעים, ובהמשך זכתה בחוזה רב־שנתי עם קבוצת נמלי התעופה AGS. באתונה סייעה תוכנית The Digital Gate לחברת Clio Muse, שפיתחה מדריכים דיגיטליים לתיירים, לבסס שיתוף פעולה עם נמל התעופה ולפנות בהמשך לחברות בינלאומיות כמו Booking ו־Tripadvisor. הדוגמאות האלה ממחישות כי הערך של תוכניות כאלה אינו מסתכם בשיפור השירות והתפעול של שדה התעופה, אלא כולל גם יצירת לקוח ראשון לחברות טכנולוגיה ישראליות ופתיחת דלת לשווקים בינלאומיים. ברש"ת כבר שוקלים להפוך את התוכנית לדו־שנתית ולנסות למקד פתרונות גם באוטומציה, כדי לייעל תהליכי כניסה ויציאה של נוסעים מהשדה.
