פרשנות
לא רפורמה, הפיכה: החוק שמשחרר את השלטון מכל מגבלה עבר בכנסת
הכנסת אישרה את חוק היועץ המשפטי, שהופך את חוות דעתו לבלתי מחייבת ומונע ממנו להציגה בפני בג"ץ; המשמעות: הממשלה הופכת לפרשנית המוסמכת של החוק ולאוכפת החוק הראשית במדינה, ללא ועדת איתור שתגן על מי שיכהן בתפקיד. עתירות לביטול החוק כבר הוגשו על ידי האגודה לזכויות האזרח, משמר הדמוקרטיה, התנועה לאיכות השלטון וח"כ גלעד קריב
כלשון הקלישאה – עוד לא יבשה הדיו מעל אישור חוק היועץ המשפטי בכנסת וכבר הצטבר תור (וירטואלי) על מזכירות מחלקת הבג"צים של בית המשפט העליון. העתירות לביטולו של החוק ולהוצאת צו ביניים להקפאתו החלו לזרום בקצב מסחרר. כולן נכתבו עוד לפני אישור החוק בקריאה שנייה ושלישית, אתמול בערב. וכך הגיעו העתירות של האגודה לזכויות האזרח, משמר הדמוקרטיה הישראלית, התנועה לאיכות השלטון, ח"כ גלעד קריב ומכון זולת, לשכת עורכי הדין ואולי עוד.
אין ספק, החוק הזה הוא הדרמטי והמשמעותי ביותר מאז השקת ההפיכה המשטרית בינואר 2023. מערכת המשפט הועמדה בראש רשימת החיסול של שר המשפטים יריב לוין וראש ועדת חוקה שמחה רוטמן. החיסול הוצא לפועל במספר רב של מהלכים: ביטול עילת הסבירות, שינוי הרכב ושיטת בחירת השופטים באופן שמכפיף אותם לפוליטיקאים, החרמת בחירת נשיא בית המשפט העליון, פיטורי היועצת המשפטית לממשלה. אלא שהיועצת המשפטית לממשלה בהרב-מיארה השיבה מלחמה ובג"ץ התערב בלא מעט מקרים. עילת הסבירות הוחזרה על כנה, השופט יצחק עמית נבחר לנשיא, פיטורי בהרב-מיארה בוטלו והחוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים כבר נידון בבג"ץ. ועכשיו יגיע תורו של החוק החדש.
ביטול של חוק בישראל "חייב" להיטען בהוכחת פגיעה בזכויות אדם. וכאן השאלה הגדולה היא האם שינוי מוסדי משטרי, חשוב ככל שיהיה, עומד בתנאי הזה של פגיעה בזכויות אדם. השראה חיובית ניתן לשאוב מביטול החוק להפרטת בתי הסוהר. שם הפגיעה הנטענת הייתה בעצם העברת הסמכות להפעלת כוח אלים מצד השלטון לידיים פרטיות. היום הטענה היא שעצם החלשת ופירוק מוסד היועץ המשפטי כ"קו ההגנה הראשון מפני שימוש בלתי חוקי בכוח השלטון" מספקת את עילת ההתערבות הנחוצה של בג"ץ – פגיעה בזכויות אדם. לא הזכות היא הנפגעת אלא ההגנה על הזכות.
ואכן, החוק החדש מבטל את כוחו של היועץ להתריע ואפילו לחייב את הממשלה להימנע מפגיעה בזכויות אדם. כיוון שחוות דעתו אינה מחייבת יותר; כיוון שנמנע ממנו להציג אותה בפני בג"ץ; כיוון שמינויו ופיטוריו יהפכו אותו לעלה נידף בפני הפוליטיקאים. הוא יהפוך למשרת אמון ללא הגנת ועדת איתור - המנגנון ש"הכשיל" את פיטורי היועצת הנוכחית. התוצאה, בשורה התחתונה, היא שהממשלה תהפוך לאוכפת החוק הראשית במדינת ישראל. היא תהיה הפרשנית המוסמכת של החוק ותוכל לדרוס כל פרשנות אחרת שתגביל אותה בהחלטות, בחקיקה, במינויים – בכל החזיתות שבהרב-מיארה הקשתה עליה בקדנציה הנוכחית. לדוד זיני 9 אחים ואחיות, ויש לו 11 ילדים. אולי מהמאגר הזה ניתן למצוא את היועץ החדש אחרי ההצלחה עם האח דוד. הצלחה שגורמת אפילו לאיתמר בן גביר, הממונה על המשטרה, להוריק מקנאה.
כבר נכתב לא פעם על מוטת ההשפעה הרחבה של היועץ המשפטי בחיינו. סמכויותיו מפוזרות בכ-160 חוקים שונים, בתקדימי בית המשפט העליון ובהנחיות היועץ שהוא עצמו מגבש. הוא פרוש על כל תחום שבו המדינה מפעילה כוח כלפי הפרט – מהפעלת סמכויות המשטרה וגופי הביטחון, דרך חופש הביטוי והמחאה, הזכות לשוויון, לפרטיות ולהליך הוגן, ועד תחומי הרווחה, הבריאות, החינוך, הדיור הציבורי, איכות הסביבה, צרכנות, תביעות ייצוגיות ועוד.
כהונתם ברצף כיועמ"שים של מאיר שמגר ואהרן ברק הקנתה לתפקיד את מעמד-העל שלו, ללא חוק מתכלל ומסדיר. בדיוק כמו שאין חוק יסוד: החקיקה שמסדירה את יחסי הרשויות ובכללם את כללי ביטול החוקים. מי שמכוון לרפורמה משפטית אמיתית חייב להתחיל בשני חוקי תשתית אלה ולא בחוקים שמטרתם היחידה היא לשחרר את השלטון מכל מגבלה ולכונן שלטון יחיד של הממשלה ובעיקר של ראש הממשלה. ברגע שזו המטרה העיקרית אנחנו בהפיכה ולא ברפורמה. במיוחד במדינה כמו ישראל שאין בה מנגנוני פיקוח על הממשלה כמקובל במרבית הדמוקרטיות בעולם. בדמוקרטיות יש חלוקת כוח בין נשיא לקונגרס, חוקה יציבה, שיטה פדרלית מול כוח מדינתי, כפיפות לאמנות בינלאומיות ועוד. בישראל אין דבר מכל אלה. הדבר היחיד שמפריד בין הממשלה לבין דיקטטורה הוא מערכת המשפט. והמערכת הזו מתחילה בייעוץ המשפטי לממשלה שמהותו מיטלטלת בין ייעוץ לשלטון, לבין החלת שלטון החוק בשלטון.
תהליך החקיקה החל בוועדת החוקה בפיצול התפקיד, אבל כשהתברר שאין מספיק, מיהרו לצמצם את החוק למטרתו העיקרית – הסמכת השלטון לבטל את מעמדה המחייב של חוות היועץ ואת יכולתו להציגה בפני בג"ץ. בהמשך יקבעו את דרכי המינוי והפיטורים. ניסיון מגושם להסתיר ערווה נוספת של החוק הוא באכיפת הדין הפלילי. שם היועץ לא יהיה נתון לפיקוח השר אבל "יביא בחשבון את החלטות הממשלה ומדיניותה". מה זה אומר ואיך זה יעבוד? נניח שהממשלה תקבע שמותר לשרים ולראש הממשלה לקבל מתנות עד גובה סכום מסויים שלא יהיה נמוך במיוחד. האם היועץ יוכל להגיש כתב אישום? האם תואם זיני שימונה לתפקיד יפעל בניגוד לרוח הנושבת משולחן הממשלה? לא יקרה.
