600 ימים למלחמה
החרם גובר: העולם הולך וסוגר את הדלת בפני האקדמיה הישראלית
היוזמות לסילוק ישראל מתוכנית המחקר האירופית היוקרתית הורייזן, שבה היא מובילה בקבלת מענקים, מגבירות חשש לבריחת מוחות. כרגע, החרם האקדמי כולל כ־20 אוניברסיטאות בעולם
אם עד תחילת השנה החרימו את ישראל רק אוניברסיטאות בודדות, הרי שעכשיו יש גל של יותר מ־20 מוסדות. ולמרות החומרה של הנתון הזה, הוא מתגמד בחומרתו מול היוזמות לסלק או להשעות את ישראל מתוכנית המחקר והפיתוח של האיחוד האירופי, הורייזן, שהיא החשובה והיוקרתית בעולם.
להורייזן תקציב כולל של כ־95.5 מיליארד יורו לשבע שנים. ישראל משתתפת בתוכניות המו"פ האירופיות זה 25 שנה כחלק מהסכם האסוציאציה לשיתוף פעולה בין ישראל לאיחוד. השותפות של ישראל מאפשרת לחוקרים שלנו להתחרות בתנאים שווים לחוקרים אירופים, והם מוליכים בזכיות בה. זה חמור עוד יותר, כי המשמעות היא שטובי המדענים שלנו יעברו למדינות שבהן הם כן יוכלו לזכות במענקי ה־ERC היוקרתיים של התוכנית.
בתוכנית הורייזן חוקרים מתחרים על מענקי ERC (מועצת המחקר האירופית) של 2 מיליון דולר, ולעתים אף יותר, שמעניקים להם אפשרויות למחקר חדשני ופורץ דרך. לשם השוואה, המענקים של הקרן הישראלית למדע עומדים על 800 אלף שקל בלבד. ב־2024-2007 20% מבקשות המענקים של חוקרים ישראלים לתוכנית האירופית אושרו. זה הציב אותה במקום השני מתוך 35 מדינות משתתפות, כשלפניה רק שוויץ עם 21%. כיוון ששוויץ פרשה מהתוכנית, זה השאיר את ישראל ראשונה. זאת, לעומת ממוצע הזכיות במענקים למדינה של 8%.
בסך הכל ישראל זכתה ב־18 השנים האלה ב־225 מענקי מחקר. מענק כזה הוא לא רק הזדמנות מחקרית גדולה, הוא גם מעניק לחוקר מעמד ויוקרה עולמיים, ופותח את הדלת לשיתופי פעולה עם החוקרים הטובים בעולם ולשימוש בתשתיות המחקר המתקדמות בעולם.
בסך הכל ישראל משקיעה בשותפות בהורייזן 1.3 מיליארד שקל בשנה, שזה פחות או יותר מה שהיא מקבלת חזרה. זה מעלה את השאלה למה לא לקחת את הכסף ולחלק אותו בעצמנו, כמו שהחליטה שוויץ. תשובה אחת, לדברי בכיר במל"ג, היא ש"חוקרים בורחים משוויץ כי הם לא יכולים לקבל ERC". כלומר, לא פחות חשוב מסכום המענק, חשובה העובדה שהוא ניתן כמענק ERC, כי המשמעות היא יוקרה ושיתופי פעולה עם מדענים בכירים בעולם. תשובה שנייה היא שמתוך הסכום הזה המל"ג משקיעה רק 650 מיליון שקל, ואת השאר מביאים משרדי ממשלה אחרים. אם הם לא היו חייבים לעשות את זה בהסכם עם האיחוד האירופי, סביר שחלק גדול מהכסף הזה היה נעלם מהר מאוד.
עוד לפני סכנת הסילוק מהורייזן נרשמה עלייה דרמטית במקרי החרם על האקדמיה הישראלית מתחילת 2025. זה מתבטא בכך שמספר מקרי החרם שדווחו מאז 7 באוקטובר עלה מ־500 בפברואר השנה ל־700. חרמות אישיים משמעותם שמסרבים לבדוק מאמרים של ישראלים או לקבל ישראלים כמרצים אורחים או להזמין אותם לכנסים. אבל זה מתבטא עוד יותר בכך שיש כבר יותר מ־20 אוניברסיטאות שמחרימות את ישראל בצורה ממוסדת.
השפעות החרמות הסמויים כבר ניכרות. על פי נתוני משרד המדע, שיעור הפרסומים שחוקרים ישראלים שותפים להם בעולם צנח בתוך שנתיים ב־21%, מ־142 לאלף ב־2022 ל־134 לאלף ב־2023 ול־111 לאלף ב־2024. זו הרמה הנמוכה ביותר מ־2017 (109 לאלף). את הנזק הכלכלי, למשל בשל חוקרים מבריקים שיחליטו שאי אפשר לעבוד מישראל, לא ניתן כמובן לכמת.
