סגור
הדס קליין ב בבית המשפט הבוקר
הדס קליין בבית המשפט (צילום: עמית שאבי)

פרשנות
עדות קליין: לבבות עם מחירון

עורכי הדין של נתניהו הביאו את התכתובת עתירת הלבבות והנשיקות כראיה ליחסי הידידות עם מילצ'ן, אבל סכומי הכסף הגדולים ביססו את טיעוני התביעה לקשר של אינטרסים; גם ההצטיידות בחוות הדעת של וינרוט מחזקת את החשד שנתניהו היה ער לקושי אפשרי עם החוק

1. חריגה מהאקסל
בית המשפט נדרש לפענח באמצעות העדה הדס קליין את מערכת היחסים בין הזוג מילצ'ן לזוג נתניהו. המערכת הזו הכילה טראפיק בשני מסלולים: הטובין והמניעים.
במסלול הטובין יש לפענח את הכמויות של השמפניות, הסיגרים והתכשיטים, וגם את השאלה אם כיוון תנועת התשורות היה חד־סטרי או לפעמים גם דו־סטרי. בסוף זה צריך להתכנס למספר. לסכום. לכסף.
בגזרי הדין ששלחו לכלא את אריה דרעי ואהוד אולמרט (בתיק הולילנד) היתה למספר השפעה דרמטית על תקופת המאסר. בחישוב הסכומים, יתירו כנראה השופטים חריגה מהאקסל ויידרשו גם ל"מתנות שבעל פה" שניכרות עליהן אמינותה של העדה. שאלה חצי קומית היא אם השופטים עצמם יכינו אקסל ובו יחסירו מהמתנות שקיבלו הנתניהוז את סכומי המתנות מצד שרה. האם יש קבלות ששרה יכולה להציג כדי להוכיח את ערכן.
2. שביל האהבה
בעוד שמסלול הטובין הוא אובייקטיבי־עובדתי־מספרי, מסלול המניע הוא החשוב יותר. התביעה מציעה את מסלול האינטרס, ואילו ההגנה הציגה את מסלול האהבה. הסנגור עו"ד עמית חדד פרש תכתובות ווטסאפ עתירות לבבות ונשיקות, כראיה לאהבה של ארנון והדס לשרה ולבנים יאיר ואבנר (הקרבי יותר), כמקובל בין ידידי נפש. מסלול האהבה נועד לעמעם, לסדוק ולהטיל ספק במסלול האינטרסים. כמו בחקירות פילבר, ההגנה מנסה להציג את קליין של החקירה הראשית לעומת קליין של החקירה הנגדית.
ובין שני המסלולים נידונה השאלה הסגנונית. האם המתנות או שמא המתת הושגו באמצעות דרשנות דורסנית של שרה וגחמותיה או שההזרמה בוצעה בנינוחות מצד המילצ'נים, שאמנם רטנו קצת על העומס ומדי פעם נאנקו תחת יוקר המחווה, אבל בקטנה. הסגנון מהותי כאן אבל בהיבט קצת שונה. כאשר בני הזוג נתניהו זיהו את "קו האספקה", כלשונו של מנדלבליט, טרח ביבי לבצרו באמצעות חוות דעת של פרקליטו המנוח יעקב וינרוט שניתן לקבל מיטלטלין מחברים ולא מקרקעין (אסור לקבל דירה). והמאמץ להגן על קו האספקה מסגיר את המודעות של ביבי, בעיקר כשדרבן את מיטיביו בתירוץ שחשוב לתת לשרה כדי להרגיע אותה. אני מקווה שהסנגורים לא ייקחו זאת להצדקה לאומית: חשוב למדינה שראש הממשלה יהיה רגוע, וכששרה לא רגועה, אז אין סיכוי ואין מצב שהוא יהיה.
3. מגדול עד קטן
המשמעות המשפטית היא בפענוח הזיקה בין שני המסלולים. התביעה תטען למסלול המניע הכלכלי־אישי של מילצ'ן, שאחראי לסכום הגדול ביותר במסלול הטובין. ההגנה, לעומת זאת, תטען למניע האהבה, שאחראי לסכומים קטנים יותר במסלול הטובין, ובכלל שהמסלול הזה היה דו־סטרי, אם כי לא שוויוני, כי בחברות נפש שנרקמת בין דלפון למיליארדר לא ניתן לצפות לשוויון בהדדיות ולנדיבות שמורעפת בערכים זהים.
אין ספק שהבירור הזה זימן לא מעט רגעים קומיים, למשל הסרת התמונה של שמעון פרס, סיפור קלאסי שגם אפרים קישון כתב עליו אבל בהפוך. קישון קיבל מהדוד שלו תמונה מזעזעת שכמובן לא עלה על דעתו לתלותה בסלון הבית. אבל כדי לא להעליב את הדוד, הוא היה מזדרז לתלות אותה בכל פעם שהדוד קפץ לבקר. מילצ'ן כמו קישון, רק להפך: בכל פעם שנתניהו קפץ לבקר, הוא מיהר להסיר את התמונה.
4. מגמה מעורבת
השופטים יכולים בהחלט להצביע על מגמה מעורבת, שהמתנות ניתנו מתוך מניע משולב של אינטרס וחברות. גם מניע כלכלי וגם אהבה וחברות. מסקנה זו, בדומה לפסיקות בתיקי הונאה בניירות ערך על כוונה מעורבת – היא לרעת ההגנה.
כשמניע לגיטימי מתערבב עם מניע מרמתי – התוצאה היא מרמתית. ובהינתן העובדה שלמילצ'ן היו ציפיות ואינטרסים שחצו את תפקידיו וכהונתו של נתניהו כראש ממשלה, אין מצב שמסלול האהבה יזכה כאן להכרה בלעדית. וסעיף הפרת האמונים מהדהד כאן ברמה גבוהה בואכה שוחד, אבל מתנות ממנדלבליט זה כבר נושא למאמר אחר. "יש בי אהבה והיא תנצח", כתב ארקדי דוכין. לא במקרה הזה.