המלחמה לא סיפקה הגנה לאי תשלום חוב והשופט מינה נאמן לחברה להתחדשות עירונית
בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את טענת "כח עליון" של חברת בזל 21, שלא פרעה הלוואות נטענות בהיקף של 7.8 מיליון שקל שנטלה מקבוצת מלווים פרטיים. השופט חגי ברנר קבע כי גם לאחר כמעט שנתיים מפרוץ המלחמה, החברה יכלה למכור את הדירות בבעלותה בתל אביב ולפרוע חובותיה
המלחמה לא תמיד תספק הגנה: בית המשפט המחוזי בת"א קבע כי "לא ניתן לקבל טענה לפיה בשל מצב המלחמה, לווה פטור מחובתו לפרוע את ההלוואה שנטל גם כאשר חלפו להן כמעט שנתיים ימים מאז פרצה המלחמה". בתיק זה השופט החליט להוציא צו פתיחת הליכים לחברה העוסקת ביזום והקמה של פרויקט התחדשות עירונית בתל אביב לצורך פירוקה ומינה את עו"ד אמנון ביס כנאמן.
השופט חגי ברנר דן בבקשה לצו פתיחה בהליכים נגד חברת בזל 21 העוסקת ביזום והקמה של פרויקט התחדשות עירונית (תמ"א 38/1 חיזוק) ברחוב בזל בתל אביב. מההחלטה עולה כי מדובר בחברת פרויקט, כלומר, היא הוקמה אך ורק לצורך ביצוע פרויקט ההתחדשות הספציפי.
מי שהגישו את הבקשה נגד החברה הם קבוצת מלווים פרטיים אשר הלוו לטענתם לחברה כספים בסך כולל של כ-7.8 מיליון שקל במסגרת שורת הסכמי הלוואה שנכרתו בשנים 2022 ו-2023.
מההחלטה עולה כי לפי הסכמי ההלוואה, מועד פרעונן של ההלוואות נקבע לסוף דצמבר 2023. כמו כן, המבקשים זכאים לתשלומי ריבית אחת לרבעון. בפועל, נטען כי עד לרגע זה, למרות דרישות חוזרות ונשנות של המבקשים, לא נפרעו ההלוואות וגם לא שולמו למבקשים תשלומי הריבית שהם זכאים לקבל לפי הסכמי ההלוואה.
להגנתה, העלתה החברה מספר טענות עיקריות בהן המבקשים לא היו מוסמכים לנקוט בהליכי חדלות פירעון נגד החברה, כי זו אינה נמצאת בחדלות פירעון וכי מועד הפירעון של החוב הנטען על ידי המבקשים שנוי במחלוקת משום שמלחמת חרבות ברזל מהווה אירוע מסוג "כח עליון" הדוחה את מועד פירעון ההלוואה. בנוסף נטען גם כי סכום החוב שנוי במחלוקת וצו לפתיחה בהליכים יפגע בנושים ובחברה. מההחלטה עולה כי לפי תחשיבי החברה עצמה אל מול מצבת חובות בסך כולל של כ-20 מיליון שקל עומדת מצבת נכסים בסך של כ-20 מיליון שקל ולמעשה מצבת הנכסים עולה ב-16 אלף שקל על מצבת החובות.
מנגד טענו המבקשים כי לא נשללה זכותם ליזום בכוחות עצמם בקשה לפתיחה בהליכים נגד החברה, הבקשה הוגשה בלית ברירה לאחר שהחברה נמנעת מלמכור את נכסיה בכוחות עצמה וכן נטען כי החברה מצויה הן בחדלות פירעון מאזנית והן בחדלות פירעון תזרימית.
השופט ברנר קיבל את בקשת המבקשים והוציא צו פתיחת הליכים לחברה. בהחלטתו קבע כי "החברה אינה פורעת את חובותיה למבקשים מזה קרוב לשנתיים, ותולה את פירעון החוב במימוש עתידי של נכסיה. אלא שהחברה אינה מצליחה מזה זמן רב למכור את נכסיה, ואין לצפות מהמבקשים שימתינו עד בלי די עד אשר החברה תצליח במאמציה אלה".
באשר לטענת כח עליון קבע השופט כי "החובה לפרוע את ההלוואות במועדן הוחרגה באופן מפורש מהגנתה של התניית הכח העליון וגם אירוע שהוא בבחינת כח עליון איננו דוחה את מועד הפירעון. זאת ועוד, גם אלמלא אותה החרגה, לא ניתן לקבל טענה לפיה בשל מצב המלחמה, לווה פטור מחובתו לפרוע את ההלוואה שנטל גם כאשר חלפו להן כמעט שנתיים ימים מאז פרצה המלחמה. והרי לשם פירעון חובותיה החברה יכולה היתה בכל רגע נתון למכור את הדירות שבבעלותה, חרף מצב המלחמה, שהרי דירות בעיר תל אביב נמכרות כדבר שבשגרה גם בעת המלחמה, גם אם מכירה בעיתוי כזה או אחר עלולה מטבע הדברים להשפיע על המחיר שיתקבל בגין הדירות".
את המבקשים ייצגו עו"ד גונן קסטנבאום ועו"ד מני חי. את הממונה על חדלות פירעון ייצג עו"ד אילון מנשה.
עו"ד גונן קסטנבאום, בא כוח המלווים מסר בתגובה: "בית המשפט בצדק קבע כי לא ניתן לעשות שימוש ציני במילה ״מלחמה״ כדי להתחמק מפרעון חוב בגין הלוואה שהעמידו קבוצת מלווים, לוחמים ביחידות קומנדו בצבא המשרתים ממש בימים אלו בלב עזה".
החברה מסרה באמצעות בא כוחה עו"ד עידן מילר: "החברה מצרה על הבקשה, שתוצאתה לא רק פוגעת במאמצי החברה לשווק את מלאי הדירות, כדי להסדיר את חובותיה, אלא גם באינטרסים של המבקשים עצמם כנושים. לאור מחלקות כנה בנוגע לחוב ומועד פירעונו היה מקום לדחות את הבקשה או לברר את המחלוקת. החברה תלמד את ההחלטה ותשקול לערער".
מחברת בזל 21 נמסר: "אנחנו מכבדים את בית המשפט, ונפעל להציג את הפעולות והמעשים שהוסתרו מבית המשפט על מנת להשיב את נזקינו הישירים והעקיפים".
