חסימת הונאות והנחות למשתמטים במעונות חסכו רבע מיליארד שקל
משרד העבודה לא מסתמך יותר על דיווחי השכר של הורים המבקשים הנחה במעונות יום ומקבל את הנתונים מביטוח לאומי. התוצאה: ההונאות צומצמו ומספר הבקשות ירד בשליש. 60 מיליון שקל נחסכו מהקפאת הנחות לאברכים משתמטים
מספר בקשות ההנחה במעונות יום צנח בשליש (33%) מ־122 אלף בשנת הלימודים תשפ"ד (2023/4) ל־82 אלף בלבד בשנת הלימודים הנוכחית תשפ"ו (2025/6). זאת בעקבות החלטת החשב הכללי יהלי רוטנברג ומשרד העבודה למשוך את נתוני השכר מהביטוח הלאומי במקום להסתמך על תלושים שיכולים להיות מזויפים. בשנת הלימודים תשפ"ה נחסכו כרבע מיליארד שקל של הנחות במעונות יום – 187 מיליון שקל בשל בדיקת הנתונים ועוד כ־60 מיליון שקל בשל הקפאת ההנחות למשתמטים. כך עולה מנתונים שהגיעו לכלכליסט.
הסכום שנחסך בשל משיכות הנתונים מהביטוח הלאומי, 187 מיליון שקל, הוא למעשה היקף דיווחי הכזב שבאמצעותם הונו הורים את המדינה באמצעות תלושים כוזבים או השמטת מידע. משמעות הנתונים היא שהיקף הונאת המדינה עמד על 15.5% מתוך תקציב הנחות של 1.2 מיליארד שקל. ההחלטה והירידה שחלה בעקבותיה בהיקף אישור הבקשות נחשפו לראשונה בכלכליסט. עם פרסום ההוראה דיווחה קבוצת הווטסאפ החרדית "הפרגוד" על דאגה בקרב אברכים מחסימת הפרצה. כעת מתברר שההורים הפנימו שאי אפשר לרמות. חלה ירידה במספר הבקשות מ־122 אלף בתשפ"ד ל־110 אלף בקשות בתשפ"ה ו־82 אלף בקשות בלבד בתשפ"ו.
משרד העבודה מציין ש־100 מיליון שקל מתוך הסכום שנחסך שימשו להגדלת היקף הסבסוד להורים, כלומר הועברו מהורים ששיקרו להורים שדיווחו אמת. זאת אם באמצעות הגדלת היקף ההנחות ואם באמצעות הרחבת מעגל המשפחות המסובסדות.
13 אלף משפחות נהנו ממהלך זה שסוכם בין המנכ"ל לשעבר ישראל אוזן לאגף התקציבים. לפי המשרד, "מדובר בנתוני הצלחה של התהליך פורץ הדרך שיזם משרד העבודה ליישום מדיניות העברת מידע בין משרדי ממשלה לצמצום הבירוקרטיה - 'שאל פעם אחת' (Ask Once)".
המדינה מסבסדת את מעונות היום באמצעות הנחות להורים שנעות בין 400 ל–2,300 שקל בחודש. ההנחות ניתנות לפי מבחן של הכנסה לנפש שתפור לממדי האוכלוסייה החרדית ובמיוחד למשפחות אברכים. התקציב הכולל של משרד העבודה למימון הנחות במעונות יום עומד על קצת יותר מ־1.2 מיליארד שקל בשנה.
על פי מחקר של הכלכלן גבי גורדון מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, 55% מסכום ההנחות, שהם 678 מיליון שקל, ניתנים לציבור החרדי (לפני הקפאת ההנחות לאברכים משתמטים - ש"א), 39% (480 מיליון שקל) ליהודים שאינם חרדים, ו־6% בלבד לערבים (68 מיליון שקל). זאת אף ש־56% ממשקי הבית השולחים את ילדיהם למעונות הם של יהודים שאינם חרדים. 34% ממשקי הבית הם חרדים - בערך פי 2.5 מחלקם באוכלוסייה, נתון הנובע ממספר הילדים הגבוה. 9% בלבד הם ערבים - הרבה פחות מחלקם באוכלוסייה, נתון הנובע מהמחסור הקשה במעונות יום בחברה זו.
על פי המחקר, 83% מהמשפחות החרדיות השולחות ילדים למעונות זכאיות להנחה, אבל רק 53% מהמשפחות היהודיות הלא חרדיות ו־47% מהערביות. ההנחה הממוצעת למשפחה חרדית היא 2,200 שקל בחודש לעומת 1,500 שקל בלבד למשפחה יהודית לא חרדית ו־1,400 למשפחה ערבית.
עד שנת הלימודים שעברה (תשפ"ה, 2024/5) בוצע חישוב ההנחות לפי תלושי שכר שהגישו ההורים. בשנה שעברה משרד העבודה הנהיג לראשונה בהנחיית החשב הכללי יהלי רוטנברג משיכה של נתוני השכר מהביטוח הלאומי.
היתרון העצום של השיטה החדשה הוא שהמעסיקים אמורים לדווח לביטוח לאומי על כל אגורה שהם שילמו לשכירים וממילא אין יותר משמעות לתלושים מזויפים על סכומים נמוכים יותר. מבחינת רבים מההורים מדובר בייעול גדול שחוסך בירוקרטיה של איסוף תלושים. אלא שבציבור החרדי השינוי התקבל ברגשות מעורבים. קבוצת הווטסאפ החרדית הפופולרית "הפרגוד" דיווחה ש"יש שמועה בקרב ציבור האברכים שמשנה זו הם מסונכרנים עם מערכות אחרות ומזהים תלושים לא מקוריים" (כלומר, מזויפים - ש"א). הקבוצה שיתפה גם את ההודעה שמקבלים ההורים ממשרד העבודה. העיסוק בנושא משקף נורמה נפוצה יחסית בציבור החרדי שלפיה להונות את המדינה זה לגיטימי.
