נחשף בכלכליסט
היקף הונאת המדינה בהנחות למעונות יום - 187 מיליון שקל
משרד העבודה חושף נתונים לפיהם המעבר למשיכת נתוני שכר ישירות מהביטוח הלאומי במקום הסתמכות על דיווחי הורים הפחית את ההונאה בהנחות למעונות ב-15.5%. הכסף שנחסך הועבר להגדלת היקף הסבסוד להורים שלא שיקרו
היקף הונאת המדינה בדיווחי שכר לצורך הנחות במעונות יום בשנת הלימודים תשפ"ד (2023/4) עמד על יותר מ-15%. כך עולה מנתונים שמפרסם היום משרד העבודה, לפיו החלטת החשב הכללי יהלי רוטנברג להפסיק להסתמך על דיווחי שכר ולמשוך את הנתונים מהביטוח הלאומי חסכה 187 מיליון שקל מתוך תקציב הנחות של 1.2 מיליארד (15.5%). ההוראה וכן הירידה שהביאה בהיקף אישור הבקשות להנחות נחשפו לראשונה ב"כלכליסט". עם פרסום ההוראה דיווחה קבוצת הוואטסאפ החרדית "הפרגוד" על דאגה בקרב אברכים מכך שלא ניתן יהיה להגיש "תלושים לא מקוריים".
משרד העבודה מציין שמאה מיליון שקל מתוך הסכום שנחסך שימשו להגדלת היקף הסבסוד להורים, כלומר הועברו מהורים ששיקרו להורים שדיווחו אמת. זאת אם באמצעות הגדלת היקף ההנחות ואם באמצעות הרחבת מעגל המשפחות המסובסדות. 13 אלף משפחות נהנו ממהלך זה. לדבריו, "מדובר בנתוני הצלחה של התהליך פורץ הדרך שיזם משרד העבודה לפיה יישום מדיניות העברת מידע בין משרדי ממשלה לצמצום הבירוקרטיה - 'שאל פעם אחת' (Ask Once)".
המדינה מסבסדת את מעונות היום באמצעות הנחות להורים שנעות בין 400 שקלים ל-2,300 שקלים. ההנחות ניתנות לפי מבחן של הכנסה לנפש שתפור לממדי האוכלוסייה החרדית ובמיוחד למשפחות אברכים. תקציב משרד העבודה למימון הנחות במעונות יום עומד על קצת יותר מ־1.2 מיליארד שקל בשנה, על פי מחקר של הכלכלן גבי גורדון מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. 55% מסכום ההנחות שהם 678 מיליון שקל ניתן לציבור החרדי (לפני הקפאת ההנחות לאברכים משתמטים. ש"א), 39% (480 מיליון שקל) ליהודים שאינם חרדים, ו־6% בלבד לערבים (68 מיליון שקל). זאת למרות ש־56% ממשקי הבית השולחים את ילדיהם למעונות הם של יהודים שאינם חרדים. 34% של חרדים - בערך פי 2.5 מחלקם באוכלוסייה, נתון הנובע ממספר הילדים הגבוה. ו־9% בלבד לערבים - הרבה פחות מחלקם באוכלוסייה, נתון הנובע מהמחסור הקשה במעונות יום בחברה זו.
על פי המחקר, 83% מהמשפחות החרדיות השולחות ילדים למעונות זכאיות להנחה, אבל רק 53% מהמשפחות היהודיות הלא־חרדיות ו־47% מהערביות. הנחה הממוצעת למשפחה חרדית היא 2,200 שקל לעומת 1,500 בלבד למשפחה יהודית לא חרדית ו־1,400 למשפחה ערבית.
עד שנת הלימודים שעברה (תשפ"ה, 2024/5) בוצע חישוב ההנחות לפי תלושי שכר שהגישו ההורים. בשנה שעברה משרד העבודה הנהיג לראשונה בלחץ החשב הכללי יהלי רוטנברג משיכה של נתוני השכר מהביטוח הלאומי. היתרון העצום של השיטה החדשה הוא שהמעסיקים אמורים לדווח לביטוח לאומי על כל אגורה שהם שילמו לשכירים וממילא אין יותר משמעות לתלושים מזוייפים על סכומים נמוכים יותר. מבחינת רבים מההורים מדובר בייעול גדול שחוסך ביורוקרטיה של איסוף תלושים.
אלא שבציבור החרדי השינוי התקבל ברגשות מעורבים. קבוצת הוואטסאפ החרדית הפופולרית פרגוד דיווחה ש"יש שמועה בקרב ציבור האברכים שמשנה זו הם מסונכרנים עם מערכות אחרות ומזהים תלושים לא מקוריים" (כלומר, מזויפים - ש"א). הקבוצה שיתפה גם את ההודעה שמקבלים ההורים ממשרד העבודה. העיסוק בנושא משקף נורמה נפוצה יחסית בציבור החרדי שלפיה להונות את המדינה זה לגיטימי.
