סגור
מנכ"ל משרד האוצר שלומי הייזלר 14.5.23
מנכ"ל משרד האוצר שלומי הייזלר. יאפשר לאגף תקציבים להמשיך להתחמק משקיפות? (צילום: עמית שאבי)

האוצר יחשוף את הסיכומים או ימשיך להתחמק?

בית המשפט הכריע שהסירוב של האוצר לפרסם את הסיכומים התקציביים לא סביר, אך לא הורה להם לפרסם את הסיכומים במלואם. כעת סמוטריץ' יצטרך להכריע האם לאפשר לאגף תקציבים להסתתר מאחורי העיקרים

בשבוע שעבר הגיע לסיומו מאבק ארוך להשיג שקיפות בכל הנוגע לסיכומים התקציביים שנחתמו בין אגף התקציבים במשרד האוצר למשרדי הממשלה השונים.
באוצר סירבו במשך שנים לחשוף את הסיכומים בטענה שהיכולת לבנות את תקציב המדינה באופן אחראי מושתתת על החשאיות של הסיכומים התקציביים. בנוסף טענו שהסיכומים אינם מחייבים או סופיים, ולכן הם חשובים פחות ואין חובה להעביר אותם. לאחר גלגולים משפטיים שונים, דחה השופט יורם נועם (שופט עמית) בבית המשפט המחוזי בירושלים את הסירוב הגורף של אגף תקציבים לפרסם את הסיכומים ואת הטענות שהעלה וחייב את האוצר לשלם לעותרים (כותבי שורות אלה) הוצאות משפט.
בסיכומו של דבר קבע בית המשפט כי ההחלטה לא לחשוף דבר מהסיכומים איננה סבירה, ושלח את האוצר להחליט מחדש כמה ואיך הם יפרסמו מהסיכומים התקציביים.
עוד לפני הפסיקה אך תחת השפעתה פרסם האוצר בהצעת התקציב פרק שנקרא "עיקרי הסיכומים התקציביים", שלא היה שקוף במיוחד. הפסיקה כעת היא הישג משמעותי לקידום השקיפות בתקציב המדינה. יש להודות, כי בצד ההישג המשפטי, הדרך עוד ארוכה. פסק הדין הלך רק חצי דרך. חוק חופש המידע העניק סמכות ייחודית לבית המשפט להיכנס לנעלי הרשות, לקבל החלטה במקומה ולהורות על מסירת המידע המבוקש, כל עוד אין איסור בדין אחר למסירת המידע.

1 צפייה בגלריה
אינפו המידע שחוסכים מהציבור
אינפו המידע שחוסכים מהציבור
המידע שחוסכים מהציבור

הבעייתיות בסירוב של אגף התקציבים לחשוף את הסיכומים זועקת לשמיים: כשמדובר במשרד שדורש כל העת נתונים מיחידות ממשלתיות אחרות, הוא נאבק במשך שנים מול משרד הבטחון וביקש להיות חשוף לנתוני השכר במשרד, אך כשזה מגיע אליו יש לו קושי אינהרנטי עם השקיפות. המחוקק הבין את זה, ולכן נתן לבית המשפט סמכות להחליט במקום משרד האוצר. במקרה זה, אמנם, בית המשפט ביטל את החלטת הרשות שאינה סבירה ואינה עומדת במבחני הפסיקה שנקבעו, אך בכל זאת השאיר חופש פעולה רחב מדי למשרד האוצר לבחון מחדש את אופן הפרסום.
כעת, המבחן על השקיפות עובר למשרד האוצר, וליתר דיוק לשר האוצר סמוטריץ'. מאגף התקציבים אין למה לצפות - ברור כי הם לא יוותרו מרצונם החופשי. הם יבקשו להסתפק ב"עיקרי הסיכומים התקציביים" ויפעילו לחץ רב על השר שלא לפרסם את כולם, אך סמוטריץ' יכול לעמוד מולם - כפי שעשה במקרים אחרים - ולתמוך בחשיפת הסיכומים התקציביים, בהתאם לעמדתו העקבית. כאן חשוב להזכיר כי כאשר שר האוצר סמוטריץ' ישב על ספסלי האופזיציה (ב־2021) הוא שיגר מכתב לשר האוצר דאז אביגדור ליברמן וביקש ממנו לפרסם את הסיכומים, שכן לדבריו במכתבו, התקציב המובא לכנסת אינו משקף נאמנה את התחייבויות הממשלה. אביגדור ליברמן כמובן לא השיב לח"כ סמוטריץ'.
אבל עכשיו סמוטריץ' הוא שר האוצר, והוא יכול מחר בבוקר להורות על פרסום הסיכומים התקצייבים, אלו בדיוק שביקש משר האוצר דאז ליברמן. נכון שזה קשה הרבה יותר כשאתה בקואליציה, וקשה עוד יותר כשהפקידים הנמרצים במשרד תומכים בחשאיות. אבל זה עדיין הצעד הנכון. ובכלל, גלגלי הפוליטיקה ממשיכים להסתובב ואולי יום אחד, השר סמוטריץ' שוב ימצא עצמו באופוזיציה, מנסה להבין את התקציב, אך לא מצליח.
לסיום, נקדים רפואה למכה ונבהיר כי בהתבסס על "עיקרי הסיכומים התקציביים" שפורסמו בתקציב 2023–2024 אפשר לקבוע בוודאות כי מדובר בניסיון מסמוס של דרישת השקיפות, בחוסר הפנמה של ערך השקיפות, ואם אגף תקציבים יבחר בטקטיקה דומה עבור הסיכומים של 2021–2022, הרי שהדבר קרוב לזלזול בפסיקת בית המשפט.
נסתפק בדוגמה אחת שלקוחה מהסיכום התקציבי של האוצר עם משרד השיכון ומהפרק המכונה "עיקרי הסיכומים התקציביים" בהצעת התקציב של משרד השיכון, כל אלו לשנת 2023–2024. הדוגמה שנבחרה היא בכוונה דוגמה מספרית של תקציבים שהועברו כבר למשרד, דוגמה שעליה אין מחלוקת משפטית כי דין המידע להתפרסם. אנחנו מדברים על סיכומים מקצועיים בין האוצר לבין השיכון בסוגיית הדיור הציבורי.
בעיקרי הסיכומים התקציביים נאמר כי בשנות התקציב הקרובות יוקצו 380 מיליוני ש"ח "עבור שיפוץ ותחזוקה של הדיור הציבורי, ובנוסף, השמשה וחיזוק דרות דיור ציבורי", העילגות ושגיאת הכתיב כמובן נמצאות במקור. אין שום דרך לאדם משכיל להבין מה ההבדל בין 'שיפוץ ותחזוקה' לבין 'השמשה וחיזוק', ואיך בדיוק מתחלקים ה־380 מיליוני ש"ח הללו.
ובכן, בסיכום התקציבי, הדברים נראים כך: 140 מיליון שקל בכל שנת תקציב (סך הכל 280 מיליון שקל) יילכו לשיפוץ דירות בדיור הציבורי. 40 מיליון שקל בכל שנת תקציב (בסך הכל 80), יילכו לדירות בדיור הציבורי המצויות במבנים מסוכנים, או שאינם ראויות בכלל לשימוש. בנוסף, על המשרד יהיה לגבש תכנית לשיפוצי העומק הללו. מעבר לכך, 10 מיליון שקל בכל שנת תקציב (בסך הכל 20) יילכו לפינוי פולשים לדיור הציבורי, ולהגדלת מענה למענקי דירות "נכסי רכישה". מעבר לסכומים הללו, סיכמו המשרדים כי יירכשו דירות נוספות לדיור הציבורי מכספי הקרן לדיור הציבורי בהתאם למסקנות ועדה של החשב הכללי. קל לראות כי המידע בסיכום התקציבי מפורט יותר ובהיר יותר. ומאידך, אין כאן שום דבר שנמצא בשלבי עיצוב, או שעשוי להזיק לתפקודו של אגף תקציבים. יש כאן רק תוספת של שקיפות לציבור שבתורה עשויה להגדיל את המעורבות והבקרה האזרחית והבין־משרדית. ואת זה אף אחד כנראה לא באמת רוצה.

רחל אדרי־חולתא היא מנכ"לית התנועה לחופש המידע