סגור
 הפגנה חרדים נגד חוק הגיוס
הפגנת חרדים נגד חוק הגיוס (צילום: Jack GUEZ / AFP)

עמותת ישראל חופשית דורשת מהנציבות: לפטר משתמטים חרדים משירות המדינה

העמותה פנתה לנציבות שירות המדינה וליועמ"שית בדרישה למנוע קבלת משתמטים לעבודה ולפטר את אלה המועסקים כבר בשירות הציבורי. הפנייה עשויה להגביל משמעותית את אפשרויות התעסוקה של כ-80 אלף צעירים חרדים במעמד משתמטים. אם הדרישה לא תיענה, העמותה מאיימת לעתור לבג"ץ

עמותת ישראל חופשית פנתה לנציבות שירות המדינה וליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה בדרישה למנוע קבלת משתמטים לעבודה ולפטר משתמטים שעובדים בשירות המדינה - ככל שיש כאלה. הפניה מתייחסת גם לעובדים בלשכות השרים וחברי הכנסת החרדים ולעובדים בשירותי הדת ובמועצות הדתיות - לכן יכולה להיות לה משמעות על הגבלת אפשרויות התעסוקה של חלק מהמשתמטים.
בסוף יוני 2023 פקעה הארכה האחרונה שהעניק בג"ץ לממשלה להעביר חוק גיוס במקום חוק ההשתמטות האחרון שביטל ב-2017. ביוני 2024 קבע בג"ץ שעל צה"ל לפעול לגיוס כל הצעירים החרדים. כתוצאה מכך נמצאים היום כ-80 אלף צעירים חרדים בני 18-28 במצב של משתמטים שמעמדם כלפי הצבא אינו מוסדר. בג"ץ הורה למנוע מהם קצבת תלמידי ישיבות משום שלא יתכן לממן שהות של צעיר בישיבה כשהוא אמור להיות בצבא.
על סמך אותו היגיון פנתה השבוע עמותת "ישראל חופשית" לנציבות שירות המדינה וליועמ"שית בדרישה למנוע קבלת משתמטים משירות צבאי לשירות המדינה ולפטר את אלה שכבר עובדים בו. במכתב ששלחה עו"ד עדיה שיינוולד היא מציינת שתקנות שירות המדינה קובעות שלא יתקבל לשירות המדינה מי שחייב להתייצב לשירות ביטחון אלא אם הוכיח כי מילא את חובתו לפי אותו חוק. לדבריה, "המשמעות ברורה מי שאינו מחזיק בפטור תקף וכדין, אינו יכול לשמש כעובד מדינה".
היא כותבת ש"יש לוודא שלא מועסקים בשירות המדינה, במובנו הרחב, עובדים שהשתמטו ממילוי חובותיהם ואינם מחזיקים פטור כדין מהשירות הצבאי. בחינה זו רלוונטית לגופים רבים נוספים בשירות הציבורי ולכלל המועסקים במשרות אמון בשירות המדינה". שיינוולד מציינת שמועמד שמתנהלים נגדו הליכים פליליים או משמעתיים אמור לדווח על כך". בנוסף, "התנהגות העלולה לפגוע בתדמיתו או בשמו הטוב של שירות המדינה" מהווה עבירת משמעת.
לדבריה, "כשאנו עוסקים בחובה חוקית יסודית שהפרתה היא עבירה פלילית יש למינוי משתמטים לשירות הציבורי השפעה שלילית על אמון הציבור ברשות הציבורית. בפסיקה נקבע שיש במעשים אלו משום קלון". שיינוולד מציינת ש"מאז פקיעת הסדר דחיית השירות חלפו כבר כשנתיים והיה די והותר זמן לעובדים להסדיר את מעמדם מול צה"ל. ככל שלמקבלי ההחלטות ברור וידוע כי עובד בשירות המדינה או המועמד לשירות המדינה השתמט משירות צבאי, מוטלת עליהם חובה לבחון את המשך כהונתו ו/או מינויו לתפקיד ציבורי, גם אם טרם ננקטו כלפיו הליכים פליליים".
היא דורשת ש"אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, יפעל מייד על מנת לאכוף את האיסור על העסקת משתמטים בשירות המדינה וינקוט בהליכים משמעתיים כלפי מי שהפרו את חובותיהם, אך בחרו להעלים עובדות אלו בהליכי קליטתם לעבודה". כן היא דורשת לגבש נוהל מידי לאכיפת האיסור על עבודת משתמטים וכותבת שאם לא תענה תעתור העמותה לבג"ץ.
מנכ"ל תנועת ישראל חופשית אורי קידר "מי שבחר להשתמט מחובתו לשרת בצבא לא יוכל לעבוד במועצה הדתית, לא ברשת החינוך שהמדינה מסבסדת בכבדות, לא בעירייה ולא באף משרה ממשלתית. אנחנו נוודא, אחת אחת, שכל הפרצות שהמשתמטים זוכים בהן מן ההפקר יסגרו".
מלשכת היועמ"שית נמסר שהמכתב התקבל ומטופל. מנציבות שירות המדינה לא נמסרה תגובה.