פרשנות
פשרה עם החרדים? רק בתנאי שיש שיתוף פעולה מצד הרבנים
חוק גיוס אמיתי חייב לשנות את החוזה החברתי ולהפוך שירות צבאי למסלול לגיטימי בחברה החרדית. בלי קריאה גלויה של גדולי התורה לגיוס ובלי יעדים של 80% מהמחזור תוך 8-7 שנים - עדיף סנקציות כלכליות קשות על כל משתמט
הבוקר, בין אם יעבור חוק פיזור הכנסת בקריאה טרומית ובין אם לא, יתחיל המשך המשא ומתן על פשרת ההשתמטות. התשובה לשאלה מהו חוק גיוס ומהו חוק השתמטות היא שחוק גיוס חייב לשנות מן היסוד את החוזה החברתי של סוס ורוכבו, של משתמטים ונושאים בנטל. החרדים, שבהחלט יודעים שישראל השתנתה אחרי 7.10, מעבירים מסר ברור שזה לגמרי לא אכפת להם, ומבחינתם עסקי ההשתמטות כרגיל, ולכן הם דורשים עוד חוק השתמטות שקר כלשהו. הליכוד משתוקק להיכנע להם, ורק מחנה יו"ר ועדת החוץ והביטחון ח"כ יולי אדלשטיין, שהוא ההפתעה הגדולה של הכנסת הזו, עוצר את הכניעה המוחלטת.
שינוי של החוזה החברתי אומר שזה ברור ששירות בצבא הופך למסלול לגיטימי בחברה החרדית, ואיננו עוד מסלול לנפלים וכישלונות בלבד (בעיני החברה החרדית). זה אומר שצה"ל מפסיק לרדוף אחרי כל מתגייס, ומדובר בגיוס המוני. מכאן נגזר שלא די ביעדי גיוס משמעותיים, אלא חייבים לשים קץ לישראבלוף הגדול ביותר של המשא ומתן. מדובר במצב בו המפלגות החרדיות מנהלות משא ומתן על השאלה האם יסכימו להעברת חוק שאחר כך הן יעשו הכל כדי לטרפד ולסכל. כל פשרה חייבת לכלול קריאה של גדולי התורה של יהדות התורה שכל מי שלא לומד חייב להתגייס, ושזה לגיטימי לגמרי שמי שלא מתאים לישיבה יעזוב ויתגייס. בלי שיתוף פעולה ברור וגלוי של הרבנים, אין שום טעם שנתפשר עם החרדים על כלום.
הדרישה לשינוי של החוזה החברתי אומרת שלא נסתפק בכך שיזרקו לנו עשרת אלפים מתגייסים בשנתיים הקרובות כדי להקל מעט על נטל המילואים. סביר שגם רוב אנשי המילואים יסכימו לשאת עוד בנטל עכשיו כדי להגיע לפתרון כולל של בעיית ההשתמטות החרדית. המחזור החרדי עומד על 14 אלף גברים בשנה. יכול להיות שאפשר להסכים שייקח חמש שנים להגיע לגיוס של חצי ממנו, כמו שאדלשטיין מציע. אבל זה רק בתנאי שהרבנים החרדים יקראו לגיוס, ורק בתנאי שיהיה ברור שבתוך שבע או שמונה שנים מגיעים ל־80% מהמחזור.
ואם לא? אז עדיף להיות במצב שכל משתמט חרדי יודע שאין לו שום זכויות כלכליות. לסנקציות יש שתי תכליות. בניגוד למיתוס שהחרדים אוהבים לשווק שסנקציות לא משפיעות עליהם, האמת היא שרק סנקציות משפיעות עליהם. לא רק שאין תהליך גיוס טבעי, יש תהליך השתמטות טבעי. הגיוס וההשתלבות החרדיים קורים רק כשמופעלים על החברה החרדת לחצים כלכליים כבדים, כמו הקיצוץ בקצבאות הילדים. הסנקציות לא משפיעות בינתיים כי החרדים בטוחים שכמו תמיד ההשתמטות תנצח. הפעם זה חייב להיות שונה.
יש גם חשיבות רבה להעברת המסר לצעירים החרדים: בניגוד למה שמספרים לכם, בעיני רוב הציבור הישראלי אתם לא אליטה נעלה שמניעה את העולם, אתם משתמטים עבריינים. חלק גדול ממה שמאפשר את ההשתמטות הוא תחושת הקולקטיב הנעלה. חשוב מאוד שהצעיר החרדי יבין שבעיני רוב מדינת ישראל המצב הפוך, ורק שירות מביא סיוע מהמדינה. זה יביא הרבה מאוד חיילים.
הסנקציות חייבות לכלול היבט שעד עכשיו לא דובר עליו כמעט. המדינה ממשיכה לתקצב תלמידים בישיבות שבהן לומדים המשתמטים, כלומר לתקצב משתמטים באופן עקיף. זה חייב להיפסק. יש לקבוע שהמדינה לא מממנת ישיבה שלומדים בה משתמטים. וכיוון שאנחנו יודעים כמה החברה החרדית אוהבת תרגילים שעושים צחוק מהחוק הציוני, האיסור יהיה גם על מימון ישיבה שנמצאת באותה כתובת של מוסד שמלמד משתמטים או שהמורים שלה מלמדים גם בישיבות למשתמטים. הפרדה מוחלטת.
וכן זה אומר שהחברה החרדית צריכה להשתנות, ובמקום להתבדל באמצעות התרחקות מכל מגע עם החילונים, היא תלמד את הצעירים שלה להתמודד רוחנית, מנטלית ופיזית עם השירות הצבאי. הסיבה העיקרית שהחברה החרדית עוד לא הבינה שהיא תהיה חייבת זה שהרגלנו את החרדים 77 שנים שבסוף הם תמיד נחלצים, והם מחכים לקומבינה שתשים קץ לדרישה שייכנסו מתחת לאלונקה ותחזיר את סדר ההשתמטות על כנו. יכול מאוד להיות שרק כשתעלה מממשלת השינוי ירד להם האסימון.
מהממשלה הזאת אין כמובן מה לצפות. בעיניה, הניצחון המוחלט הוא עוד כמה חודשים בשלטון. ניתן רק לקוות שאדלשטיין ותומכיו ימשיכו להפגין את עמוד השדרה המרשים שהפגינו עד עכשיו. את השינוי בחוזה החברתי תצטרך לעשות הממשלה הבאה, וזו תצטרך לדעת שבנושא הזה אין לה שום אפשרות להתקפלות. היא תצטרך להכניס את החברה החרדית לחברה הישראלית, ואם אין ברירה, וכנראה אין ברירה — זה יקרה בכפייה.
