פיזור הכנסת? דרעי במרוץ להשתלט על עשרות ג'ובים
ש"ס בראשות אריה דרעי עשויה להסכים לדחות את ההצבעה על פיזור הכנסת בתנאי שיתאפשרו מינויים שהיו עד כה תקועים ושייתנו לה שליטה במוקדי הכוח; כך, למשל, דרעי דורש למנות עשרות רבני ערים, ראש רשות האוכלוסין, מנהל המרכז לשירותי דת ויו"ר מפעל הפיס שאחראי להזרמות כספים לראשי הרשויות; בינתיים אישרה ועדת הכספים העברת חצי מיליארד שקל למשרדי הממשלה המיותרים
הלחץ של האדמו"רים להוביל לפיזור הכנסת בשל חוק ההשתמטות מכניס את הפוליטיקאים החרדים למלכוד בגלל כוונתם לקדם שורת מינויים. בש"ס וביהדות התורה רוצים לקדם מינויים של מקורבים למשרות מפתח בשירות הציבורי, וחוששים שהאישור היום בקריאה הטרומית של החוק לפיזור הכנסת יגרום ליועמ"שית גלי בהרב מיארה להכריז על תחילת תקופת הבחירות. היא נהגה כך בקיץ 2022 כשהודיעה כי תקופת הבחירות החלה ביום שבו הכריזו רה"מ נפתלי בנט ויאיר לפיד על הליכה לבחירות. משמעות ההכרזה על תקופת הבחירות כבר בימים הקרובים (אם החוק לפיזור הכנסת יתקבל בקריאה הטרומית) היא חוסר יכולת של השרים למנות עשרות משרות של מקורבים במשרדי הפנים, דתות, שיכון, עבודה, מפעל הפיס, רמ"י, קצא"א, רשות שדות התעופה ועוד. דומה שמסיבה זו פועל יו"ר ש"ס אריה דרעי לכך שתושג פשרה כלשהי בחוק ההשתמטות, שתמנע את אישורו היום של החוק לפיזור הכנסת.
בקואליציה לוחצים על החרדים האשכנזים להסכים לדחייתה בשבוע של ההצבעה בקריאה הטרומית על החוק לפיזור הכנסת במגמה להשלים את אישור מרבית המינויים ובהם דוד זיני לראש השב"כ, ומנכ"לי המשרדים של ש"ס, הדיינים ורבני הערים. כדי לשכנע את החרדים לתמוך בדחיית ההצבעה נפגש נתניהו בימים האחרונים עם ח"כים חרדים ושלף שוב אזהרות מפני ההשלכות של פיזור הכנסת "לנוכח הסלמת המצב עם איראן". הוא אף פירסם אתמול סרטון שבו אמר כי יש התפתחות משמעותית בנוגע לחטופים אבל "מוקדם לתת תקוות", וכי אנשיו ממשיכים במאמצים לחקיקת "חוק טוב" בעניין גיוס החרדים. גורמים חרדים טענו כי מדובר ב"ספין" שנועד ללחוץ עליהם להסכים לדחיית ההצבעה בחוק לפיזור הכנסת.
מוקדי הכוח שש"ס בונה עליהם
דרעי מנהל את העניינים מביתו ברחוב הקבלן בירושלים, וכמעט שלא מגיע לכנסת. כפוליטיקאי ותיק וממולח הוא מבין שאם יתחיל הליך פיזור הכנסת והבחירות ייערכו במרץ 2026 (כי נתניהו חושש מקיומן באוקטובר הקרוב - במלאת שנתיים למלחמת חרבות ברזל) אזי הממשלה החדשה תוקם לכל המוקדם ביוני 2026. עד אז המשרות הנחשקות שאותן הוא יכול למנות כעת - לא יאוישו במינויים קבועים. יתרה מזו, אם לא תושג תוצאה מובהקת בבחירות ונתגלגל לבחירות נוספות, תחלוף אף תקופה ארוכה יותר. וכמובן שאם המפלגות החרדיות לא יכהנו בממשלה החדשה הרי שכל רשימת הג'ובים החלומיים הזו תיפול כשלל לידי השרים בממשלה החדשה.
גורמים במפלגה האשכנזית יהדות התורה טוענים כי דרעי רוצה לבצע את המינויים שבתחום סמכותו לפני הפיזור. דרעי השלים באחרונה מינויים של שורת דיינים המקורבים לו (כך למשל חתנו הרב אלקנה סננס מונה כרב העיר באר שבע ולמשפחת הרב יוסף.
נוסף לכך הוא רוצה למנות שישה דיינים לבית הדין הרבני הגדול, ולשלוט במינוים של 50 רבני ערים. מדובר לא רק במשרות מפנקות למקורבים למשך שנים רבות עם תנאים טובים, אלא במוקדי כוח שבאמצעותם תוכל ש"ס להעצים את כוחה הפוליטי.
מעבר לכך, לדרעי דחוף לבצע סבב מינויים במשרדים שבראשם עומדים שרי ש"ס: רונן פרץ מנכ"ל משרד הפנים יעזוב בקרוב את התפקיד והוא מעוניין להתמנות כיו"ר קצא"א. במקומו מייעד דרעי את ישראל אוזן - כיום מנכ"ל משרד העבודה. אוזן שימש בעבר כעוזרו של דרעי. עם מעברו למשרד הפנים ימונה מנכ"ל חדש למשרד העבודה.
במשרד הפנים רוצה דרעי לאייש גם את משרת ראש רשות האוכלוסין, במשרד הדתות את מנהל המרכז לשירותי דת, ובמשרד רה"מ את ראש מערך הגיור. מינויי הבכירים הללו התעכב עד כה בין היתר לנוכח העובדה שלא הוסדר מעברו של פרץ כיו"ר קצא"א וגם לנוכח היעדרו של ממלא מקום נציב שירות המדינה. נתניהו מינה שלשום כממלא מקום נציב שירות המדינה את פרופ' דניאל הרשקוביץ – שכיהן במשרה במשך שש שנים עד לסוף 2024. כך ניתן יהיה להתניע את ועדת המינויים ולאשר מינויים קבועים - אלא אם הבחירות יוקדמו.
בנוסף, בש"ס רוצים למנות מנכ"ל מטעמה למוסד לביטוח לאומי, והבחירות ימנעו זאת. דרעי נכשל פעם אחר פעם במינויו של מנכ"ל למוסד. שני המועמדים שלו, אריאל משעל וינון אהרוני, נפסלו בידי ועדת דותן למינויים בחברות ממשלתיות.
מינוי אחר שחשוב לדרעי הוא זה של יו"ר מפעל הפיס. בהסכם הקואליציוני עם נתניהו התעקש דרעי שהמינוי יהיה בסמכותו של שר הפנים, ולא של רה"מ. ולא בכדי, מפעל הפיס מזרים מאות מיליוני שקלים לרשויות המקומיות, ולכן יו"ר מטעמו יוכל לסייע בניתוב הכסף לערים שראשיהן מש"ס.
פרץ, כמנכ"ל משרד הפנים, מקים ועדת איתור למשרת יו"ר מפעל הפיס. פרץ הוא יו"ר הוועדה שבה חברה בין היתר דרורית שטיינמץ מ"מ מנכ"ל משרד רה"מ. שטיינמץ נחשבת מקורבת לשרה ובנימין נתניהו. בנוסף, יהודה זמרת היועץ המשפטי של משרד הפנים הוא משקיף בוועדה. ועדת האיתור תפרסם בקרוב קול קורא להגשת מועמדות.
דרעי מבקש למנות לתפקיד את איציק לארי מנכ"ל עיריית ירושלים, ולשעבר מנכ"ל המועצה להסדר הימורים בספורט. מדובר במינוי מקצועי לנוכח היכרותו הן את השלטון המקומי והן את תחום ההגרלות. בליכוד הועלה שמו של שי חג'ג' יו"ר המועצות האזוריות, המוזכר גם לשמש החל מאוקטובר הקרוב כיו"ר קק"ל.
באגודת ישראל רוצים את רמ"י
גם במפלגה האשכנזית אגודת ישראל (המרכיבה יחד עם דגל התורה את יהדות התורה) לוטשים לביצוע שורת מינויים. זה זמן רב ששר השיכון יצחק גולדקנופף רוצה למנות את מנכ"לו יהודה מורגנשטרן כמנכ"ל רשות מקרקעי ישראל. מדובר במשרה עתירת כוח בחלוקת הקרקעות וביצירת שיתופי פעולה עם רשויות מקומיות במסגרת הסכמי גג. גורמים בליכוד חוששים להפקיד את המשרה הזו בידי נציג חרדי של חסידות גור מחשש להעדפת החרדים.
כדי לפנות את המשרה עבור מורגנשטרן הוצע לבצע עסקה סיבובית ולמנות את מנכ"ל רמ"י ינקי קווינט כיו"ר רשות שדות התעופה אבל הסבב הזה לא קודם.
נתניהו מתעקש למנות את האלוף דוד זיני כראש השב"כ חרף התנגדותה של היועמ"שית בהרב מיארה. הסוגיה תוכרע בבג"ץ, כששרים בליכוד כמו מירי רגב ומיקי זוהר כבר קראו לא לקיים את פסיקת בג"ץ כשתינתן בעניין הדחת היועמ"שית.
כך או כך, נתניהו או הממשלה לא יכולים למנות ראש שב"כ חדש בלי מ"מ נציב שירות המדינה. במינויו של הרשקוביץ כמ"מ הנציב מבקש נתניהו לאייש את ועדת גרוניס למינויים בכירים לצורך אישור מינויו של זיני. בוועדה חברים השופט בדימוס אשר גרוניס, נציב שירות המדינה יו"ר רשות ני"ע משה טרי ופרופ' טליה איינהורן.
בחודשים האחרונים לא היה קוורום לכנס את הועדה כי אין ממלא מקום לנציב שירות המדינה. איינהורן הודיעה שלא תשתתף במינוי ראש השב"כ. הארגון חוקר את פרשת קטאר גייט והוא עשוי לחקור את בנה ישראל איינהורן. בלא קשר לבג"ץ, בתקופת בחירות נתניהו לא יוכל למנות ראש שב"כ חדש.
ועדת שרים מיוחדת להדחתה של בהרב מיארה תכונס ביום שלישי הקרוב, וההדחה תוכרע בבג"ץ. ובכל זאת, אם יוקדמו הבחירות כעת לא יהיה ניתן למנות יועמ"שית חדשה. בליכוד מוזכר לתפקיד מזכיר הממשלה יוסי פוקס ששימש בעבר כפרשן בערוץ 14.
ומינויים נוספים: נתניהו רוצה למנות את דרורית שטיינמץ כממלאת מקום מנכ"ל משרד רה"מ. כהונתה כממלאת מקום המנכ"ל פגה לפני חודשיים ובהיעדרו של ממלא מקום נציב שירות מדינה - לא הוארכה. בכל מקרה היא משמשת כמשנה למנכ"ל משרד רה"מ כך שהיא בעצם יכולה לנהל את המשרד. עם מינויו של הרשקוביץ כמ"מ הנציב ניתן יהיה להאריך כהונתה של שטיינמץ כמ"מ מנכ"ל משרד רה"מ.
בינתיים השרים רוצים כחצי מיליארד שקלים למשרדיהם, עוד לפני שתוכרז תקופת הבחירות. אתמול אישרה ועדת הכספים העברת 455 מיליון שקל עודפי תקציב משנת 2024 לשנת 2025 ל"משרדים המיותרים". בין היתר מדובר בהעברה למשרד ההתיישבות בראשות השרה אורית סטרוק – 191 מיליון שקל, למשרד לשיוויון חברתי בראשות השרה מאי גולן 88 מיליון שקל, ו־4 מיליון שקלים לרשות לקידום מעמד האישה הכפופה לגולן. למשרד לפיתוח הנגב בראשות השר יצחק וסרלאוף 37 מיליון שקל, למשרד ירושלים ומסורת בראשות מאיר פרוש 32 מיליון שקל. למשרד המורשת של עמיחי אליהו 27 מיליון שקל, קרן מורשת הכותל 15.4 מיליון שקל, לשכות שרים וסגני שרים במשרד רה"מ 9.8 מיליון שקל ועוד. השרים יודעים כי לאחר שיוכרז כי תקופת הבחירות החלה - היועצים המשפטים במשרדים והיועמ"שית יקשו על העברת הכספים מאחר שמדובר בעיקר ביעדים פוליטיים.
