השקעות אימפקט גורמות לכספי הציבור לעבוד חכם יותר – והממשלה צריכה לשלם רק כשהתוצאות מושגות
העולם ניצב מול משבר כלכלי וחברתי חסר תקדים. ממשלות מוציאות סכומי עתק על תוכניות שונות, אך ההוצאה הציבורית הזו אינה מתורגמת תמיד לשיפור אמיתי לרווחת הפרט. מה שהופך למשכנע ודחוף את הטיעון לקידום השקעות אימפקט והוצאות ציבוריות מבוססות על תוצאות. הדברים הללו אינם סיסמה, הם תמצית המציאות והקריאה הדחופה לפעולה.
מודלים של הוצאה ציבורית המבוססים על תוצאות, שבהם הממשלה מגייסת הון פרטי לצורך מתן שירותים ציבוריים ומעניקה תשואה למשקיעים רק אם הושגו שיפורים חברתיים ממשיים, עשויים לספק מענה לאי-שוויון הכלכלי והחברתי במדינות. בכל רחבי אירופה וגם בישראל, ממשלות נאבקות בגירעונות וחובות תופחים. תקציבי הביטחון, הבריאות, הרווחה והמעבר לאנרגיה ירוקה הולכים ותופסים נתח הולך וגדל והלחץ רק יגבר עם הזדקנות האוכלוסייה והשפעת הבינה המלאכותית על שוק העבודה. במציאות כזו אי אפשר להמשיך באותן שיטות ישנות ולכן יש צורך במודל חדש להוצאה ציבורית שמעניק תמורה גבוהה יותר לכל שקל מכספי משלם המסים.
המודלים הקיימים כיום משמרים חוסר יעילות ומחזקים ואף מעצימים את תחושת הניכור של אזרחים כלפי הממשל: הם רואים כיצד כספם הציבורי מנוצל, אך אינם חווים שינוי משמעותי בחייהם. התוצאה הישירה היא שחיקה באמון הציבור ובמערכת הדמוקרטית כולה, דבר המוכיח עד כמה נחוץ שינוי מהותי.
הבשורה הגדולה היא שהמודל הזה אינו תאוריה בלבד, אלא במודל שכבר נוסה בהצלחה ועולה חצי מהמודל הקיים להזמנה ממשלתית (government commissioning). בשנת 2010 השקנו בבריטניה את איגרת החוב החברתית הראשונה בעולם, שנועדה לצמצם את שיעור החזרה לפשע בקרב אסירים צעירים. ההון הוזרם על ידי משקיעים והממשלה התחייבה לשלם להם תשואה רק אם שיעורי החזרה לפשע ירדו בפועל ותשלום הממשלתי עלה בהתאם להצלחה.
התוצאה? לא רק ירידה מובהקת בשיעורי הפשיעה, אלא גם חיסכון משמעותי למערכת הציבורית, תשואה למשקיעים והפחתת הסיכון והעלות לאוצר הבריטי. לראשונה נוצר מודל שבו אינטרסים של חברה, ממשלה ומשקיעים משתלבים לכדי מסגרת משותפת.
מאז אותו ניסוי, המודל התרחב בקצב מרשים. כיום פועלים בעולם יותר מ-300 איגרות חוב חברתיות ואיגרות אימפקט לפיתוח ביותר מ-40 מדינות ובשמונה תחומי מדיניות שונים, בהם חינוך, בריאות, תעסוקה ודיור. ההתרחבות הזו מוכיחה שמדובר בכלי גלובלי מבוסס ומוצלח ולא כהתנסות חולפת.
האג"ח החברתיות שהושקו בבריטניה כבר הוכיחו את עצמן, כשהביאו לתוצאות חברתיות משמעותיות ולחיסכון של מיליוני ליש"ט לקופת המדינה. אבל זו רק ההתחלה. שוק ההשקעות בקרנות ESG ו־Impact עבר את רף ה-40 טריליון דולר, אך בהיעדר שיטה מוסכמת למדידת השפעה הפוטנציאל הזה נותר בלתי ממומש. כאן נכנסת לתמונה הקרן הבינלאומית להערכת השפעה (IFVI), שמפתחת מסגרת עולמית המתרגמת תרומה חברתית וסביבתית למדדים כספיים ברורים - בדומה לכללי החשבונאות (GAAP) בדיווחים הפיננסיים.
גם שוק ההון מוכן לאתגר. שוק ההשקעות החברתיות בבריטניה הוערך ב 2023 בכ-10 מיליארד ליש"ט, והיקף השוק העולמי כבר מגיע לשני טריליון דולר, מתוכם 700 מיליארד דולר באג"ח והלוואות שבהן הריבית יורדת אם החברה או המדינה עומדות ביעדים חברתיים וסביבתיים.
הדוגמה העדכנית ביותר היא Better Futures Fund, קרן תשלום לפי שיפור חברתי, בהיקף של מיליארד ליש"ט שמחציתה ממומנת על ידי הממשלה המרכזית והמחצית השנייה בידי רשויות מקומיות וקרנות פילנתרופיות. הקרן נועדה לשפר את עתידם של כ-200 אלף ילדים וצעירים בתחומי החינוך, התעסוקה ומניעת הפשיעה, ובעלת פוטנציאל להתרחב פי חמישה ולהשפיע גם על תחומים נוספים כמו צמצום חסרי דיור והכשרות מקצועיות. זהו מודל חדשני שממחיש כיצד שותפות בין ממשלה, רשויות מקומיות, פילנתרופיה, והון סיכון פרטי יכולה לשנות מציאות, מודל שראוי לאימוץ גם בישראל באמצעות הקמת קרן לאומית לשותפויות אימפקט שתטפל באתגרים כמו נשירה מבתי ספר, תעסוקת צעירים וצמצום חסרי דיור.
המודל הזה מכניס לראשונה את האינטרסים של כל הצדדים למסגרת משותפת. באמצעות אימוץ השקעות אימפקט, ניתן יהיה למדוד את התרומה החברתית והסביבתית של חברות לצד רווחיהן הפיננסיים ולשנות את אופן קבלת ההחלטות הכלכליות ברמה הלאומית והגלובלית.
הפתרון מונח לפתחן של הממשלות. אני קורא למדינות ה-G20 להיות לחלוצות בתהליך אימוץ והטמעת מודלים של תשלום לפי תוצאות ולחייב חברות ומשקיעים ביישום השקעות אימפקט.
האם זה אפשרי? אין ספק - כבר הוכחנו שכן. השאלה האמיתית היא האם יהיה לנו האומץ להרחיב את השיטה בקנה מידה רחב.
אם התשובה חיובית, נוכל לייצר כלכלה חדשה: כזו שמקדמת את החברה, מגנה על הסביבה, ומבטיחה עתיד ראוי לדורות הבאים.
כדי שהחזון הזה יהפוך למציאות, עלינו לפעול כבר היום. הממשלות נדרשות לשלב השקעות אימפקט כחלק בלתי נפרד ממערכות הדיווח והבקרה הציבוריות. במקביל, על החברות והתאגידים לפרסם תשקיפים פיננסיים, מדדים שעל פיהם ניתן למדוד את מידת תרומת לטוב החברתי.
אם ננקוט בצעדים הללו, נוכל לעצב פרדיגמה חדשה שמיישרת קו בין רווח למטרה, בין חברה לסביבה ובין ההווה לעתיד טוב יותר לדורות הבאים.
סר רונלד כהן הוא משקיע הון סיכון, פילנתרופ וחלוץ בהשקעות אימפקט. הוא משמש כנשיא מייסד של מימון פיננסי חברתי ישראל
