פרסום ראשון
קרן המטבע: הגירעון ב-2024 עמד על 8.3% ולא 6.9% כפי שטוען האוצר
הקרן אימצה וקבעה את חישובי הלמ"ס: הגירעון ב-2024 עמד על 8.3% תוצר – גבוה בהרבה מנתוני האוצר. ב-2025 צפוי גירעון של 5.7% תוצר והחוב הציבורי לא צפוי לרדת עד סוף העשור. המשמעות: ישראל עלולה להתמודד עם קיצוצים והעלאות מסים כבר בתקציב הקרוב
שלוש כותרות מרכזיות עולות מהדו"ח הפיסקאלי הראשון לשנת 2025 שפרסמה קרן המטבע הבינלאומית היום. הראשונה קשורה לנתוני הגירעון לשנים 2023-2024 – שנות פיסקאליות שכבר הסתיימו. כפי שפורסם ב"כלכליסט" לפני כחודש, קרן המטבע אימצה באופן מוחלט את נתון הגירעון שהנפיקה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – ולא של משרד האוצר. פער הגירעונות בין האוצר ללמ"ס הגיע באותן שנים לכ-48 מיליארד שקל – שהם כ-2.3 נקודות תוצר. בסיס הפער שהגיע למימדי עתק מוסבר באופן הרישום שמבצעים שני הגופים השונים.
הפער בשנת 2024 הגיע ל-29.5 מיליארד שקל ובשנת 2023 הוא עמד על 18.1 מיליארד שקל – לטובת הלמ"ס (גירעון גדול יותר). נזכיר כי ב-2023 דווח החשב הכללי על גירעון של 4.2% תמ"ג והלמ"ס על 5.1% תמ"ג, כאשר הפער גדל ב-2024: 6.9% תמ"ג לפי האוצר לעומת 8.3% תמ"ג לפי הלמ"ס. הלמ"ס הציגה בחודש הקודם טבלה לפיה הגירעון של ישראל ב-2024 היה הגבוה ביותר במערב.
הפער העצום גרם לתהיות לאיזה מבין שני הערכים הגופים הכלכליים הבינלאומיים, לרבות קרן המטבע, צפויים להתייחס. היום התקבלה תשובה סופית: רק למספרים של הלמ"ס. "כלכליסט" דיווח אז כי המשלחת של קרן המטבע ביקרה בלמ"ס בחודש פברואר האחרון והביעה עניין בפער. מדי שנה משגרת קרן המטבע שאלון קבוע לכל מדינה חברה בארגון ורק המספרים האלו הם הרלוונטיים עבור הארגון הכלכלי החשוב בעולם.
בקרן המטבע הדגישו כי שיטת החישוב של האוצר איננה מקובלת והיא לא קוהרנטית עם הכללים שנקבעו – ואכן פעלו בהתאם כפי שבא לידי ביטוי בדו"ח שמתפרסם כעת. הפער המשמעותי ביותר בין החישובים נבע בשנה שחלפה מחישוב ורישום הריבית על החוב: 16 מיליארד שקל. פער נוסף נוצר בסעיף שבלמ"ס מכנים אותו "תתי סקטורים". האוצר סופר את הגירעון רק של הממשלה. בקרן המטבע דורשים לספור גם את הגירעון של גופים ציבוריים לא ממשלתיים כגון הביטוח הלאומי, ומלכ"רים ציבוריים.
בנוסף, קרן המטבע מבדילה בין הגירעון של הממשלה הרחבה (GENERAL GOVERNMENT BALANCE) לבין הגירעון של השלטון המרכזי (CENTRAL GOVERNMENT BALANCE). הלמ"ס מחשב את הגירעון של הממשלה הרחבה (זה נכלל ב-8.3% תמ"ג). רק שני הסעיפים האלו מסבירים יותר מ-82% מהפער - אבל יש סעיף חשוב נוסף: קרן הפיצויים. באוצר החליטו כי מדובר בקרן חוץ תקציבית ולכן הם כן רושמים את ההכנסות (האוצר מפריש מס רכישה לצורך מימון הקרן, דבר שמגדיל את הגירעון) אך לא רושמים את הוצאות הקרן כהוצאה שתורמת לגירעון (זו המשמעות של קרן חוץ תקציבית) דבר שמקטין את הגירעון בסופו של דבר. בלמ"ס – בהתאם להוראות קרן המטבע שלא מקבלת את ה"טריק" של האוצר – רושמים גם את ההכנסות אך גם את ההוצאות, דבר שמגדיל את הגירעון. כתוצאה, נותר פער של 6.4 מיליארד שקל נוספים.
הנקודה החשובה כאן היא כי המשקיעים הזרים וחברות הדירוג יתייחסו לגירעון של 5.7% תמ"ג – שהוא גבוה מאוד במונחים בינלאומיים (הממוצע העולמי עומד על 4.3% תוצר ו-3.2% תמ"ג בגוש היורו). ובכל זאת, תחזיות קרן המטבע משקפות את תוכנית ההתאמות התקציביות (קיצוצים והעלאות מסים לרבות העלאת המע"מ) שבתקציב 2025. אך סביר להניח כי חלק ניכר מהפער אינו נובע מערכה של כלכלני קרן המטבע על שבירת משמעת פיסקלית אלא על פערים הנובעים משיטת חישוב.
הנקודה החשובה כאן היא כי המשקיעים הזרים וחברות הדירוג יתייחסו לגירעון של 5.7% תמ"ג – שהוא גבוה מאוד במונחים בינלאומיים (הממוצע העולמי עומד על 4.3% תוצר ו-3.2% תמ"ג בגוש היורו). ובכל זאת, תחזיות קרן המטבע כן משקפות את תוכנית ההתאמות התקציביות (קיצוצים והעלאות מסים לרבות העלאת המע"מ) שבתקציב 2025.
ראשית כל, כלכלני הארגון צופים ירידה משמעותית – מ-5% תוצר ל-2% תוצר בלבד – בגירעון "הראשוני" – קרי, בפער בין הוצאות להכנסות ללא הריבית. מדובר בפרמטר חשוב שמשקף את המדיניות הפיסקאלית של הממשלה ואת רצינותה ונחישותה להתאים את רמת ההוצאות לרמת ההכנסות. הירידה המשמעותית בגירעון הראשוני מוסברת בעיקר ברמת ההוצאות הממשלתיות ביחס לתוצר שירד ב-2 נקודות אחוז (מסבירה כשני שליש מהירידה בגירעון הראשוני). החלק הנותר מוסבר בצפי לעלייה בהכנסות המדינה – 36.2% תוצר – רמה שלא נצפתה מאז 2022.
אך הבעיה החמורה מבחינת האמינות הפיסקאלית (תקציבית) של הממשלה הנוכחית קשורה דווקא בהתפתחות החזויה של הפרמטר הפיסקאלי החשוב ביותר: החוב. למרות כלל הקיצוצים והעלאות המס בתקציב 2025, בקרן המטבע צופים המשך גידול ביחס חוב תוצר שצפוי להגיע השנה לכ-69% תמ"ג – רמה דומה לזו של שנרשמה בתקופת הקורונה. נזכיר כי ממשלת נתניהו-סמוטריץ' קיבלה ממשלה עם חוב של 60.5% תמ"ג. מדובר בגידול פרמננטי ובלתי פוסק עד שנת 2030, שם צפוי חוב של 70.2% תמ"ג.
היות וכמעט בלתי אפשרי לבצע תחזית אמינה לטווח כל כך ארוך, מה שחשוב כאן הוא "המסר" שקרן המטבע מבקשת להעביר באמצעות התחזיות המספריות: שם לא השתכנעו כי יש תוכנית אסטרטגית להורדה פרמננטית וברת קיימא בחוב של ממשלת ישראל. הסיבה לכך ברורה: ממשלת ישראל לא גיבשה אחת כזו וחלק משמעותי מהצעדים עליהם הוחלט הם בעלי אופי זמני.
נגיד בנק ישראל אמר בראיון ל"כלכליסט" לפני שבועיים, כאשר הציג את התחזית המעודכנת למשק הישראלי: "אנחנו לא שמים את כל העלייה של המסים כאיזושהי תוספת פרמננטית. וזה לא שאנחנו חושבים שהממשלה לא תגיע לתקרת ההוצאה, אנחנו בהחלט חושבים שיגיעו לתקרת ההוצאה. בגלל שחלק מהדברים האלה לא נשארים לאורך כל התקופה, אנחנו לא רואים המשך ירידה בתוואי יחס חוב תוצר בהמשך. לכן, כשנגיע לתקציב 2026, ככל שלא יהיו איזה שינויים מהותיים, אנחנו נצטרך להתמודד עם איזשהו סט של התאמות פיסקאליות נוספות". קרי, הנגיד סבור שיש סיכוי לא קטן של העלאות מסים בדרך.
