ריאיון
הנגיד על המכסים: "נצטרך לנקוט במדיניות זהירה ולראות איך הדברים מתפתחים"
אחרי ההחלטה להותיר את הריבית ללא שינוי, הסביר אמיר ירון בריאיון לכלכליסט כי גם אם המכסים על ישראל יירדו, הפגיעה הכלכלית עדיין תורגש כתוצאה מהפגיעה בהיקף הסחר העולמי. על איום המשבר החוקתי: "פרמיית הסיכון עלתה באופן ניכר"
גובה הריבית במשק לא עמד במוקד המפגש המוניטרי שהתקיים היום בבנק ישראל. שלושה נתונים סיפקו קונצנזוס מקיר לקיר לגבי העובדה שנגיד בנק ישראל אמיר ירון וחבריו לוועדה המוניטרית לא יפחיתו את הריבית, וישאירו אותה ללא שינוי בפעם העשירית ברציפות. הראשון שבהם היה שער החליפין, שהתחזק בחודש האחרון בכ־5%. פיחות הוא הכוח האינפלציוני המרכזי של המשק. יתרה מכך, למרות שהאינפלציה השנתית הפתיעה שוב לטובה במרץ וירדה מ־3.6% ל־3.4%, היא עדיין מעל תקרת יעד יציבות המחירים שקבעה הממשלה (3%), כאשר עדיין מסתתרים שם כוחות אינפלציוניים מובהקים המהווים דגלים אדומים עבור בנק ישראל, שאמון על שמירה על יציבות מחירים.
אם לא די בכך, פרמיית הסיכון של ישראל זינקה, כפי שבא לידי ביטוי ב־CDS, אותן תעודות ביטוח על חדלות פירעון של אג"ח ממשלתיות, שטיפסו בחודש האחרון ב־25%. כלומר, גם מבחינת יעד היציבות המאקרו־כלכלית, לא נוצרו התנאים מבחינת הבנק המרכזי למדיניות מוניטרית מרחיבה.
הנגיד ירון סיכם זאת במסיבת העיתונאים בפשטות: "אם האינפלציה, פרמיית הסיכון ואי הוודאות יתכנסו לאזורים טובים יותר, נוכל להוריד את הריבית ואף לפעול מהר. אנו עוד לא שם. אנו מאוד תלויי תהליכים".
מה שעניין את השחקנים הכלכליים והפיננסיים היה התחזית המאקרו־כלכלית החדשה של בנק ישראל. מאז פורסמה התחזית הקודמת, בינואר 2025, התרחשו כמה אירועים דרמטיים, וכולם ביקשו להבין כיצד חטיבת המחקר של הבנק מפרשת אותם: חידוש ההפיכה המשטרית, הגברת החשש למשבר חוקתי, חידוש הלחימה בעזה. וכמובן רעידת האדמה שנגרמה על ידי הטלת המכסים החדשים של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ שצפויה לשנות באופן דרמטי את מערכת הסחר העולמית ואת דפוסי הצמיחה של הכלכלה הגלובלית.
בנק ישראל מעריך כי המציאות החדשה, הכוללת את המכסים החדשים של טראמפ, תפגע בצמיחה באופן משמעותי: התוצר צפוי לצמוח בשנת 2025 ב־3.5% בלבד ולא ב־4% כפי שחזו בינואר; ובשנת 2026 הוא צפוי לצמוח ב־4.0% ולא 4.5% כפי שחזו קודם לכן. כלומר, מדובר בפגיעה של כ־1% בתוצר.
"זו בהחלט תחזית שמדברת על זה שאם אתה מחזיק את כל שאר הפרמטרים קבוע, הכנסת המכסים למשוואה מביאה לירידה בתוצר", אמר הנגיד בשיחה עם כלכליסט. מצד שני, דיברתי על האינפלציה המיובאת ועל שער חליפין, ואלה כמובן מאתגרים יותר את צד האינפלציה. אנחנו נצטרך לנקוט פה במדיניות זהירה ולראות איך הדברים מתפתחים. בין היתר לראות האם אי הוודאות, פרמיית הסיכון, מתבהרים ואנחנו מצליחים לחזור לתוואי עודפי הביקוש ומגבלות ההיצע מתאזנים. אז נוכל לחזור להקלה מוניטרית (הפחתת ריבית - א"פ) בתהליך של 'נחיתה רכה' מסוים. אם נמצא את עצמנו במציאות אחרת, בה נראה את האינפלציה מתגברת, אז אולי נצטרך לנקוט במדיניות מרסנת יותר לטווח ארוך".
"הכלכלה העולמית נתונה לטלטלה שלא ראינו כמותה שנים. קשה לאמוד את סדרי הגודל בגלל אי הוודאות, אך ברור שתהיה לכך השפעה על ישראל", הסביר ירון במסיבת העיתונאים, וביקש להדגיש שני יתרונות שיש לישראל: הראשון, הייצוא הישראלי מורכב מנתח ניכר של שירותים (52%) ולכן הוא פחות חשוף; השני, לישראל ניסיון רב יותר בהתמודדות עם זעזועים. עם זאת, הנגיד ציין כי עיקר הפגיעה מהמכסים תהיה על הסחר הבינלאומי, יותר מאשר על ישראל עצמה, גם אם יופחת שיעור המכס עליה.
בריאיון התייחס הנגיד למפגש שמתקיים כעת בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין הנשיא טראמפ, בו ינסה נתניהו למתן את שיעור המכס שהוטל על ישראל – של 17% - לרמה המינימלית של 10%: "ככל שראש הממשלה וממשלת ישראל על כל גורמיה יצליחו למתן ולמזער את המכסים מול הממשל האמריקאי והנשיא, זה מבורך. יחד עם זה, צריך להבין שאם נרד מ-17% ל-10% לדוגמה, עדיין נראה את הפגיעה במשק הישראלי כתוצאה מהפגיעה בהיקף הסחר העולמי".
תחזית הבנק משקפת כי ערוצי התמסורת של ההאטה אינם רק ביצוא שצפוי לגדול - ב־2% פחות השנה וב־3% פחות ב־2026 - אלא גם בצריכה הפרטית. לפי התחזית החדשה, הצריכה הפרטית צפויה לצמוח השנה ב־1.5% פחות לעומת התחזית הקודמת, וב־2026 צפויה ירידה של 2% לעומת התחזית הקודמת. גם ההשקעות, מנוע הצמיחה השלישי, צפויות להיפגע בטווח הארוך: התחזית מצפה לעלייה של 2% יותר השנה, אך לעלייה פחות משמעותית ב־2026 (עדכון כלפי מטה של 3%). בתחום התעסוקה והאבטלה, התחזיות השנה נותרו יציבות, ואף חיוביות יותר ביחס לינואר. עם זאת, ב־2026 צופה הבנק עלייה באבטלה וירידה של שלוש עשיריות האחוז בשיעור התעסוקה.
בנק ישראל התייחס גם לאינפלציה ולריבית: התחזית עודכנה קלות כלפי מטה - האינפלציה צפויה לעמוד על 2.5% ב־2025 (לעומת 2.6% בתחזית הקודמת), וב־2026 תעמוד על 2.2% (לעומת 2.3%). גם תחזית הריבית עודכנה קלות: במקום טווח של 4.0%-4.25%, התחזית הנוכחית עומדת על 4.0% בלבד, מה שמרמז על שתי הורדות ריבית במהלך השנה.
עם זאת, אסור להתבלבל: הנגיד נשמע מוטרד, שמרן ו"ניצי". לדבריו, אי הוודאות מזנקת והוא עצמו אינו יודע איזה אפקט יגבר: האפקט הממתן שיצדיק הפחתת ריבית, או האפקט האינפלציוני והסיכוני שיצדיק את החמרת המדיניות. זו תחזית פסימית כי הסיכונים רק מתווספים ועולים. לא בכדי שוב מציינים כי הסיכונים לתחזית הן כלפי מטה בכל הקשור לצמיחה וכלפי מעלה בכל הקשור לאינפלציה, ריבית וגירעון. "אם נמצא את עצמנו במציאות אחרת, בה האינפלציה מתגברת נצטרך לנקוט במדיניות מרסנת יותר לטווח ארוך", סיכם הנגיד במסיבת העיתונאים.
שתיקה פוליטית וגירעון מפתיע
שני נושאים מטרידים בולטים בתחזית של בנק ישראל. ראשית, ההתעלמות מהזינוק החד בסיכון הפוליטי. ישראל מתקרבת בצעדי ענק למשבר חוקתי חסר תקדים, אך בבנק ישראל התייחסו לכך רק בסוף ההודעה: "לבסוף, קיים סיכון להשפעה כלכלית של המתחים הפוליטיים־חברתיים בישראל... ככל שהמתחים הפנימיים יתפסו על ידי השווקים כמעלים את פרמיית הסיכון של ישראל, הם עלולים להתבטא בפגיעה בהשקעות וביצוא, וכן לירידה בצריכה הפרטית", כתבו. וזה הכול.
הנושא השני הוא תחזית הגירעון המפתיעה: 4.2% תוצר לעומת 4.9% שקבעו משרד האוצר והממשלה. הנגיד ביסס את ההערכה על שיפור בתקבולי המס, בעקבות העלאות שיעורי המס ותקבולים צפויים מעסקת גוגל־וויז. ואולם, סוכנויות הדירוג חושבות אחרת: מודי'ס צופה גירעון של 7% תוצר בשנה הבאה (לפי חישוב הלמ"ס), ופיץ' צופה 5.7% לפי נוסחת האוצר. כלומר, הן רואות התפתחויות פיסקאליות שונות במהות. השאלה המתבקשת: מה הן רואות משם, שהנגיד לא רואה מכאן?
בשיחה עם כלכליסט התבקש הנגיד להתייחס לשני הנושאים. "ברמה הכמותית אמרנו שפרמיית הסיכון עלתה באופן ניכר. עם דגש על המילה ניכר. כבר בהתחלה מופיע החשש מפגיעה האפשרית במוסדות. בדברי הרקע דיברתי על הסביבה המקומית והגיאופוליטית, שכוללים את הדברים הללו. לכן אנו מדברים על כך שלסיכון התווספו גם האירועים הגלובליים".
ירון הדגיש כי התייחס במפורש למודי'ס ופיץ' שאף שניהם מזהירים מפני הפגיעה במוסדות. "ושוב אני מדגיש את החשיבות של המוסדות והקשר שלהם לצמיחה בת קיימא". לגבי הגירעון ירון הבהיר כי בנק ישראל יודע וקצת יותר קרוב לנושא מאשר סוכנויות הדירוג. לדבריו חלק מהפער נובע מהעובדה שהסוכנויות היו קשות יותר עם תחזית הצמיחה של ישראל (פיץ' הנפיקה רק 3% צמיחה) "וזה משפיע באופן מכני על הגירעון ביחס לתוצר". לדבריו, "אנחנו לא שמים את כל העלייה של המסים כאיזושהי תוספת פרמננטית. ואנחנו בהחלט חושבים שהממשלה תגיע לתקרת ההוצאה. צריך להיות פה זהירים".
והוא מבקש להבהיר: "אנחנו לא רואים המשך ירידה בתוואי יחס חוב תוצר. לכן, כשנגיע לתקציב 2026, ככל שלא יהיו שינויים מהותיים, נצטרך להתמודד עם סט של התאמות פיסקאליות נוספות". כלומר, הנגיד סבור כי יש סיכוי לא קטן של העלאות מסים בדרך.
כמה כלכלנים בשוק ההון טוענים שהמכסים גם עשויים לחולל לחצים דיפלציוניים על רקע עודפי היצע שייווצרו עם הפגיעה בסחר העולמי. אתה מסכים עם הטענה?
"כולנו מבינים שיש כרגע טלטלות בכלכלה העולמית, יש אי-ודאות מאוד גבוהה, וגם ההשלכות לא כל כך ברורות. גם כשאתה מחזיק את שער החליפין קבוע, כשהאינפלציה בארצות הברית עולה, יש לזה תמסורת לא מבוטלת, אפילו די גבוהה, על האינפלציה בישראל. כשאתה מחזיק את האינפלציה שם קבועה, ומסתכלים על שער החליפין של ישראל, גם הוא בעל תמסורת לא מבוטלת על האינפלציה בישראל.
"אנחנו נמצאים בסביבה בישראל עם עודפי ביקוש ביחס להיצע; שער חליפין שטיפס כלפי מעלה עוד לפני יום רביעי; פרמיית סיכון שעלתה ומאז קפצה עוד יותר; וכפי שאמרתי, האינפלציה בארצות הברית די בוודאות צריכה לעלות בעקבות המכסים הללו. אז בנקודות מסוימות בעולם, ייתכן כי תהיה איזושהי דיפלציה שתמתן חלק מהדברים האלה. אנו כבר רואים את מחירי האנרגיה יורדים, אבל להם יש תמסורת בישראל הרבה יותר נמוכה מהדברים שעליהם דיברתי קודם. לכן יש כאן כל מיני וקטורים שהולכים לכיוונים שונים. כשאתה מתכלל את כולם, אנחנו עדיין רואים בהחלט סיכונים. והסיכונים כרגע נוטים, לפחות בישראל, כלפי מעלה", סיכם הנגיד.
