החזית הירוקה
400 אלף יצורים מוגנים נלכדים מדי שנה: המחיר של דיג המכמורת
דו”ח של החברה להגנת הטבע חושף את הפגיעה העצומה של מכמורות דיג – ספינות גדולות הגוררות רשת על הקרקעית – בבעלי החיים הימיים. מתברר שלקרוב ממחצית מהפרטים הנלכדים אין כלל שימוש מסחרי. אף שהמכמורות מסכנות גם תשתיות גז ונפט בים, משרד החקלאות מסרב להשבתתן המלאה
הן מסכנות תשתיות גז ונפט בים, ובשל המלחמה אף נשלחו להשבתת בזק. אך מה המחיר שמשלמת המערכת האקולוגית בים על השימוש במכמורות דיג? דו”ח מדעי חדש של החברה להגנת הטבע בוחן נתונים שנאספו במשך עשור וקובע: מדי שנה נלכדים בדיג המכמורת המתבצע בישראל כ־400 אלף פרטים של מינים מוגנים מ־56 מינים שונים. 44.8% מהפרטים הנלכדים בשעת גרירה הם מינים שאינם מסחריים, כלומר אין בהם שימוש, ובהם גם מינים מוגנים. לאור זאת, בחברה להגנת הטבע קוראים להפסיק לחלוטין את פעילות כל ספינות המכמורת, למען הגנה ושיקום בעלי החיים הימיים.
הדו״ח מתפרסם כעת על רקע דרישת ועדת הכלכלה ממשרד החקלאות להציג תוכנית לגריטת מלוא ציר המכמורת הישראלי בשל הסיכון לתשתיות אסדות הגז, שעה שבמשרד החקלאות מעדיפים לגרור רגליים בנושא שנים ארוכות. ועדת הכלכלה עשויה לדרוש בקרוב דין וחשבון בנושא ממשרד החקלאות, אשר קידם כפתרון בזק לזמן המלחמה את הרחקת המכמורות מהאסדות, אך מסרב לקדם מתווה להשבתת אמצעי הדיג המזיקים לצמיתות.
דיג מכמורת קרקעית (Bottom trawling) הוא שיטת דיג שבמסגרתה ספינות גדולות גוררות רשת על קרקעית הים, הלוכדת טווח רחב של אורגניזמים ימיים שאינם מיני המטרה של הדיג עצמו. הנתונים ברורים: כמחצית משלל המכמורת מוגדרת כ”שלל לוואי” – מינים שאין להם ערך מסחרי אך יש להם ערך משמעותי עבור המערכת האקולוגית הימית. מינים מוגנים, מינים שאין להם ביקוש למאכל או דגיגים צעירים, מתחת לגודל רבייה ראשון, שהדיג שלהם אסור על פי חוק. ההשפעות ההרסניות של דיג המכמורת על הסביבה הימית מתועדות באופן נרחב בעולם זה עשורים, וכוללות פגיעה בבתי גידול, במינים רגישים ומוגנים ובתפקוד המערכת האקולוגית, כמו גם פגיעה אקלימית, בעקבות שחרור גזי חממה. רק לאחרונה חשף מחקר חדש את הנזק הרב שלו גורם הענף בעולם: דיג מכמורת גורם לאירופה נזק של 11 מיליארד יורו בכל שנה (סבסוד ממשלתי ופליטות פחמן בלבד). כלומר, אסון כלכלי ואקולוגי. המחקר מצא שאומנם דיג מכמורת יוצר כמה מקומות עבודה, מספק מעט חלבון, אך התועלת מינימלית לאירופים והעלויות עולות עליה בהרבה.
מספק רק 0.5% מצריכת הדגה
התרומה של דיג המכמורת שולית לביטחון התזונתי או לשוק העבודה – אך הפגיעה אדירה
הנזק הגדול שגורם דיג המכמורת עומד מול תרומה שולית למדי לביטחון התזונתי המקומי או לשוק העבודה. דיג המכמורת בישראל מספק כיום 0.5% בלבד מצריכת הדגה ומפרנס כמה עשרות עובדים בלבד – חלקם עובדים זרים. אף על פי שהוערך בעבר על ידי החברה להגנת הטבע כי דיג המכמורת פוגע במשאב הדגה בהיקף של מאות מיליוני שקלים על פני 20 שנה, דיג המכמורת עדיין נהנה מסובסידיה על הדלק שמעניקה לו רשות המסים – הישבון (החזר מס) של 69% ממס הבלו, בהיקף של כ־200 אלף שקל לכל מכמורתן בשנה.
ב־2017 נכנסו לתוקף תקנות שהגבילו את דיג המכמורת באזור המים הרדודים, שטחים סלעיים ובצפון המרחב הימי של ישראל, בהיקף של כ־40% משטח המרחב הימי, וכן קבעו גם השבתה של הדיג בעונת הקיץ. במסגרת מהלך זה צומצם מספר רישיונות הדיג, מ־27 ספינות מכמורת ל־16 ספינות, תוך פיצוי הדייגים. באמצע 2018 החלה אכיפה יעילה של התקנות על ידי היחידה הימית של רשות הטבע והגנים. במאי 2025 נערך דיון בוועדת הכלכלה של הכנסת בראשות ח"כ דוד ביטן, בבקשה של משרד החקלאות להגביל דיג מכמורת, בצורה מצומצמת, בקרבת קווי גז ימיים. בתגובה החליטה הוועדה לקדם את ההגבלה רק כהוראת שעה, לכמה חודשים, ודרשה ממשרד החקלאות להביא תוכנית לגריטת מלוא צי המכמורת.
בדו”ח מדעי חדש בחנה החברה להגנת הטבע את נתוני תוכנית הניטור הלאומית בין 2023-2014, כפי שנאספו על הרכב השלל הנלכד ברשת מכמורת בישראל, בעומקים של 20, 40, 60 ו־80 מטר, מתחת לפני הים, במהלך היום והלילה, בשתי עונות בשנה. בהיעדר ניטור דיג שיטתי, זהו בסיס הנתונים הרחב והמהימן בנושא, כך לפי ד"ר עתרת שבתאי, אקולוגית הים התיכון בחברה להגנת הטבע, שריכזה את כתיבת המחקר החדש.
לפי הממצאים, בשעה אחת של גרירת רשת מכמורת בים התיכון הישראלי נלכדים בממוצע למעלה מ־53 פרטים של מינים מוגנים, מתוכם שני דגי סחוס. בגרירות בעומק של 80 מטר נמצא שיעור לכידה גבוה במיוחד. בשעת גרירה אחת נלכדים 105 פרטים מוגנים, מ־5.5 מינים שונים. מרביתם משתייכים לקבוצת הצורבים, ובמיוחד למין נוצת הים Pennatula rubra - בעל חיים קרוב משפחה של האלמוגים הרכים, המוגדר על ידי ארגון שמירת הטבע העולמי (IUCN) כמין בסיכון פגיע (VU). לדברי ד"ר שבתאי, "גם בהערכה שמרנית מאוד, לפחות 400 אלף פרטים של מינים מוגנים נלכדים בדיג המכמורת בכל שנה. זהו היקף שאין כדוגמתו בפעילות אנושית אחרת בים התיכון הישראלי. ראוי כי קובעי המדיניות יקדמו מהלך מיידי להשבתת צי דיג המכמורת בישראל תוך מתן פיצוי הולם לדייגים. מהלך זה ייטיב עם שאר משתמשי הים, לרבות הנופשים, הספורטאים הימיים, הדייגים החופיים ודייגי הפנאי, ובמיוחד - יאפשר השתקמות ושימור של מערכת אקולוגית ימית, משגשגת ובריאה".
חשש מנזק ממשי לאסדות ולאספקת הגז
התקנות לאיסור דיג מכמורת בקרבת צנרת גז נעדרות את רכיב האיכון החיוני לאכיפתן
לאחר קמפיין ציבורי ומהלכים משפטיים בהובלת החברה להגנת הטבע, משרד החקלאות הגיש ב־2016 לאישור ועדת הכלכלה רפורמה בענף: איסור דיג מכמורת ב־50% משטח הים ו־20 מיליון שקל לפיצוי תשע ספינות מכמורת שיצאו מהשוק (שליש מהצי). אולם ישנו קושי עז בפיקוח על הספינות עצמן, שכן הן לא מחזיקות באמצעי איכון, ולכן ללא ידע מוקדם או פקחים בלב ים – ייתכן כי הספינות יפרו את התקנות. ישראל, במובן הזה, עוברת על ההנחיות של נציבות הדיג הים תיכוני מאז 2009, למרות חברותה באיגוד. הנציבות הוציאה לישראל “כרטיס צהוב” בנושא, אך אין לה אמצעי אכיפה אפקטיביים.
בשנתיים האחרונות הממשלה נדרשת לנושא ביתר שאת, לאחר הזנחה ארוכת שנים והתחייבויות כושלות. הממשלה הגיעה לטפל בנושא לאו דווקא בשל דאגה למארג האקולוגי הימי, אלא מתוך חשש לפגיעה בתשתיות הגז. רשתות המכמורת נגררות על קרקעית הים, חורצות אותה כמו מחרשה ואוספות איתן מכל הבא ליד. כך הן מסכנות תשתיות גז ונפט בים, ועלולות לגרום לנזק ממשי לאסדות ולאספקת הגז לחוף, או אפילו לגרום לאסון כלכלי וסביבתי אדיר בפגיעה משמעותית. בעקבות הסיכון עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, פקיד הדיג במשרד החקלאות הכריז ב־2023 על איסור דיג מכמורת בקרבת צנרת גז כאמצעי זמני.
בשנה שעברה (2025) ועדת הכלכלה דנה בתקנות שהוגשו על ידי משרד החקלאות ורשות הגז לאיסור דיג מכמורת בקרבת צנרת גז. התקנות נעדרות את רכיב האיכון החיוני לאכיפתן. התקנות אושרו אך רק לתקופת ביניים של תשעה חודשים, תוך דרישה ממשרד החקלאות להשלים את המענה לנושא האיכון לטווח הקצר, ולהשבתה מלאה של דיג המכמורת לטווח הארוך. אולם משרד החקלאות חשב אחרת, והחליט שאינו מעוניין לציית לבקשת ועדת הכלכלה. השנה הגיש משרד החקלאות שוב בקשה להארכת התקנות לאיסור דיג מכמורת בקרבת צנרת גז – ללא רכיב איכון, וללא רכיב של מתווה להשבתת צי המכמורת. יו״ר ועדת הכלכלה דוד ביטן דרש מהמשרד “מתווה השבתה”, אך המשרד סירב להשבתה.
ממשרד החקלאות נמסר בתגובה כי “המשרד מקדם תיקון חקיקה לאיכון לספינות המכמורת. הנושא נמצא בבחינה יחד עם משרד המשפטים בהיבט של שמירה על זכויות הפרט. במקביל, המשרד פועל לאיזון בין שמירה על הסביבה הימית לשמירה על פרנסת הדייגים, ובמסגרת זו קידם חקיקה האוסרת דיג מכמורת סמוך לתשתיות אנרגיה ימיות וכן פרסום הוראות לתקופת הרבייה״.
