האם ישראל בדרך לאבד תרופות חיוניות בגלל מדיניות אמריקאית חדשה?
ב-12 במאי השנה, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, המשיך את מגמת שינוי כללי המשחק בכלכלה האמריקאית וחתם על צו נשיאותי שמטרתו להוריד את מחירי התרופות בארה"ב. הצו כולל הפעלת מנגנון "האומה המועדפת ביותר” (MFN) הקובע שמחיר תרופה בארה"ב לא יעלה על המחיר הנמוך ביותר במדינות מפותחות דומות.
על פניו, זהו מהלך מבורך עבור האזרחים האמריקאים, התואם את שאר מדיניותו הכלכלית של טראמפ כפי שהוא מופגנת מאז תחילת הקדנציה. אך יש מקום לתהות ולהבין כיצד מהלך כזה עלול להשפיע על שוק התרופות המקומי בישראל, וכמובן – על האזרחים הזקוקים להן.
הצו הנשיאותי קובע כי המחירים בארה״ב יושוו למחירים במדינות OECD שהתל״ג לנפש בהן גבוה מ-60% מזה של ארה״ב, כלומר מעל 49,661 דולר. היות והתל״ג לנפש בישראל הוא 54,057 דולר, היא נכללת ברשימת המדינות להשוואה. לא זאת בלבד, אלא שישראל נחשבת לאחת המדינות הזולות ביותר מבחינת מחירי תרופות, בשל מנגנון תמחור שמבוסס על השוואה למדינות אירופיות זולות. אם מחיר התרופה בישראל יהיה הנמוך ביותר והעלאת מחירים תהיה פעולה בירוקרטית מורכבת, חברות התרופות עלולות להפסיק לשווק אותה כאן – כדי שלא ייאלצו להוריד את המחיר בארה"ב, שוק ענק ורווחי בהרבה.
המשמעות היא לא רק פגיעה בזמינות תרופות קיימות, אלא גם סיכון לכך שתרופות חדשות לא יושקו כלל בישראל. חברות התרופות יחששו שהשקה במחיר נמוך כאן תגרור ירידת מחיר בארה"ב – תרחיש שיפגע ברווחיותן באופן משמעותי.
הבעיה חמורה עוד יותר כשמבינים שמחירי התרופות בישראל נקבעים לפי ממוצע של מדינות זולות באירופה, מה שמגדיל את הסיכוי שישראל תהיה המדינה הזולה ביותר – זו שממנה ינסו החברות להימנע. המחיר בישראל נקבע לפי המחיר במדינות זולות יחסית כמו הולנד וצרפת ואפילו הונגריה, שעם תל״ג לנפש של 23,310 דולר זולה בהרבה ממדינות ה-OECD. הפערים בין מדינות אל מול מדינות יקרות כמו גרמניה ובריטניה מגיעים לעשרות אחוזים, כך שמנגנון קביעת המחירים בישראל מוביל בהכרח להיותה מדינה זולה ביותר, ומכאן הסיכון.
ההתפתחות האחרונה רק מחזקת את הדחיפות: ב-1 באוגוסט שלח הנשיא טראמפ מכתב אישי למנכ"לים של 17 חברות התרופות הגדולות בארה"ב, ובו דרישה לעמידה בתנאי ה-MFN תוך 60 יום. המכתב כולל איום ברור – אם החברות לא יפעלו בהתאם, הממשל ינקט צעדים משלו. המשמעות היא שהלחץ על החברות גובר, והן עשויות לפעול במהירות – גם אם זה אומר לוותר על שווקים קטנים כמו ישראל.
לחברות התרופות ולמשרד הבריאות הישראלי נותרו פחות מחודשיים להיערך – יש טעם, אם כן, להתחיל היערכות מקומית כדי להתמודד עם האיום,
יש להקים בדחיפות צוות בין-משרדי שיכלול את משרדי הבריאות, האוצר, החוץ והכלכלה, לצד נציגי חברות התרופות.
תפקידו יהיה לנתח את כלל מחירי התרופות המיובאות לישראל, להשוותם למחירים במדינות ה-OECD, ולבחון את הסיכון להפסקת שיווק תרופות.
בנוסף, עלינו לגבש צעדים אופרטיביים – החל מדיאלוג עם כל השחקנים , דרך בחינה מחדש של מנגנון התמחור בישראל, ועד פנייה לממשל האמריקאי בבקשה להחרגת ישראל מהשוואת המחירים.
השנים האחרונות לימדו אותנו שתכנון מוקדם לטווח רחוק הן לא פריווילגיה - הבריאות של אזרחי ישראל לא יכולה להיות בת ערובה למדיניות כלכלית שתוצאותיה עדיין לא ידועות. זה הזמן להרים את הדגל ולהגן על הזכות שלנו לתרופות זמינות, איכותיות ובמחיר סביר.
ספי קדמי הוא מנכ"ל חברת ספינקס מחקר וייעוץ המתמחה במחקרי שוק ורגולציה בינלאומיים
