שולטים בארגון, ואז מפרקים אותו
"מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו?״ זיקקה לפני כעשור שנים מירי רגב את תפיסת מפלגתה לניהול המדינה. מאז חלפו הרבה מים בירדן, ישראל צנחה כמעט בכל המדדים המלמדים על מנהל תקין ומאבק בשחיתות, אם מישהו חושב שתאגיד הנשלט על ידי פוליטיקאים הוא מוצר טוב שיש לשכפל ולהעתיק, הוא מוזמן להצטרף לברית מדינות העולם השלישי, בהן שליטת הפוליטיקאים בתאגידים מובילה לנחשלות ולאובדן עצמאות.
בכדי להבין מה קורה לארגון שנשלט על ידי פוליטיקאים לא צריך להרחיק לאפריקה או לדרום אמריקה, אפשר פשוט להביט על משטרת ישראל ולהבין איך הצליחו פוליטיקאים לא ממש מוצלחים, לפרק כאן מוסד ממלכתי.
שלב ראשון - מינוי של ראש למערכת, בוחרים את המועמד שעונה באופן מינימלי ביותר לתנאי הסף. כך מרוויחים פעמיים, ממנים מועמד שהוא שילוב של נס גלוי ורחמים סמויים, ומקבלים אותו במצב התפעולי המבוקש, אכול רגשי נחיתות ונלהב לרצות.
שלב שני - מינוי בעלי תפקידים מרכזיים בארגון במקביל ובתיאום עם מינוי המועמד לראשות המערכת, שמינויו מותנה באותם מינויים נוספים. כך מקבלים שליטה מלאה בצמרת הארגון, הצמרת שמונתה מחויבת לפוליטיקאי שמינה אותה ומכוונת גם את ראש המערכת, שלא יסטה מהשורה שסומנה לו.
שלב שלישי - השפעה והתערבות בהחלטות מקצועיות. מתחילים בנושאים שוליים, בודקים את הדופק, ואם נדרשים תיקונים, ממנים עוד בהטעמה ובהתאמה. מבקשים למשל להפעיל כח לפיזור הפגנה או מנחים לעצור מישהו שקרא קריאות מחאה. אם זה מצליח ממשיכים, אוסרים על איסוף מודיעיני כנגד פעילי טרור יהודי או על חקירה יזומה בחשד לעבירות הפרת אמונים.
שלב רביעי - חוזרים על שלבים שניים עד שלושה בכל שנה, ועל שלב אחד בממוצע כל שלוש שנים, עד שהארגון נשבר ונשבה. אחר כך כבר יותר קל הלחץ על העין השטופה, הדברים קורים מעצמם; פה פעיל נעצר ומופשט, שם מחאה מפוזרת, חקירות מפסיקות להתנהל, קצינים בעלי משקל סגולי פורשים בשקט יחסי.
ההשלכות ברורות הן תמונת ראי לקריסתו של הארגון; הפשיעה לסוגיה שוברת שיאים, כך גם הקטל בכבישים. אמון הציבור במשטרה יורד, התחנות והיחידות חסרות בכח אדם איכותי, תקנים נותרים ריקים, איכות המענה שמקבל האזרח ירודה, תחושת הבטחון האישי עלובה, תיקים נפתחים ונסגרים ללא חקירה, אזרחים מחפשים הגנה ופונים לחברות אבטחה או לארגוני פשיעה. ככל שגוברת התלות באחרונים, מאבדת המשטרה עוד ועוד מערכה, הופכת את חיינו כאן למעגל שוטה שבו היא ראשונה לאבד את עצמה.
עד כאן בקליפת אגוז תיאור התהליך שעברה משטרת ישראל. המחלוקת לגביה כיום היא האם כשיתחלף השלטון יהיה ניתן לתקן את הקיים או שיהיה צורך לפרק ולהרכיב מחדש. אין לי תשובה ברורה, אבל כשהתהליך הזה יתרחש בארגונים ביטחוניים נוספים, נשוא המחלוקת כבר לא יהיה הארגון עצמו, אלא המדינה כולה.
עו״ד ערן קמין, תנ״צ בדימוס, לשעבר ראש חטיבת החקירות כיום יועץ לענייני חקירות ומשפט
