בזמן המטח לקריית שמונה: אף ח"כ לא הגיע לדיון על הצפון
בזמן המטח לקריית שמונה: אף ח"כ לא הגיע לדיון על הצפון
יו"ר הוועדה לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל מצא את עצמו לבד בדיון על שימור מפעלים ועסקים בגבול הצפון, בזמן שקריית שמונה ספגה מטח שהרג עובד מפעל באזור התעשייה בעיר. נציגי משרדי הממשלה בעיקר גמגמו ומסרו תירוצים
החידלון וההתנכרות של המדינה כלפי אזרחיה ניכרו שוב היום, הפעם בדיון שקיימה הוועדה המיוחדת של הכנסת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל ועסק באתגרי היישובים הסמוכים לגבול עם לבנון, מאז תחילת חילופי האש היומיומיים בין צה"ל לחיזבאללה. נציגים מהיישובים והמועצות האזוריות בצפון הגיעו לירושלים, לא בפעם הראשונה, כדי לזעוק לסעד מהמדינה אך שבו כלעומת שבאו, בידיים ריקות ובלי כל בשורה.
לתחילת הדיון, שעסק בשימור מפעלים ועסקים ביישובים הסמוכים לגדר הגבול, לא הגיעו חברי כנסת, פרט ליו"ר הוועדה עצמו ח"כ מיכאל ביטון. באותן דקות שוגר מטח כבד נוסף של כמה עשרות רקטות מלבנון לעבר קריית שמונה, אחת מהן פגעה במפעל אלון מוצרי נייר שבאזור התעשייה בעיר וזאהר סאלח (32) מהיישוב הדרוזי אין קניא נהרג. רקטות אחרות ששוגרו באותו המטח זרעו ברחבי העיר הרס, פגעו במבני מגורים ובכלי רכב. מתוך 12 חברים בוועדה, רק שלושה חברי כנסת הצטרפו בסופו של דבר אל הישיבה, שכבר היתה בעיצומה, גם זה לאחר שברשתות החברתיות כבר עלו תלונות על החרפה.
כשמנכ"ל אייברי דניסון אביב סוטו, שמעסיק בקיבוץ חניתה כ־180 עובדים, הזהיר כי הבעלים האמריקאים של החברה לא ימשיכו לפעול בצפון בכל מחיר, לא היו חברי כנסת שישמעו אותו. "ההרגשה שלנו היא שלא עושים בשבילנו כלום. אנחנו מאוימים בקו ישיר מלבנון מכמה וכמה כיוונים והמפעל לא ממוגן מפני איומים של פגיעות ישירות. היו דיבורים על הבאת מיגוניות אבל כלום לא קרה. מה שקרה זה מה שעשינו בעצמנו", אמר.
המפעל שהוא מנהל הושבת בתחילת המלחמה למשך שבוע וחצי, ופעילותו חודשה חרף האיומים הגוברים. הוא התלונן שבשל המצב הביטחוני חסרים לו עובדים, שהוא מתקשה לגייס חדשים והלין שהמדינה לא מתמרצת קליטת כוח אדם חדש באמצעות מענקי התמדה, שהיא מציעה לעובדים שמגיעים לעבודה במפעלים חרף הלחימה.
בחודשים האחרונים מפעל אחר בחניתה, שמייצר עדשות מגע, כבר העתיק פעילות לאזור התעשייה בר לב. "במקרה שלנו זה הרבה יותר מורכב, אנחנו מפעל גדול ואנחנו נשארים פה. חשוב לנו להראות המשכיות עסקית אבל אין לצפון מינהלת כמו תקומה, אין לי כתובת שיכולה לתת לי תשובות", הוסיף סוטו.
ככל שחולף הזמן וישראל לא פותרת את המשבר הביטחוני בצפון, מפעלים וחברות עוזבים את האזור ומחפשים פתרונות ייצור באתרים שמרוחקים מטווח טילי הנ"ט והרקטות של חיזבאללה. בחודשים האחרונים אלביט מערכות פינתה את מפעל מכשירי הקשר והרדיו שלה בקריית שמונה לאתרי ייצור חלופיים בנתניה ובחולון, רפאל, שהפעילה שלוחה בשלומי, העתיקה את פעילותה לאתר אחר כדי למנוע את חשיפת עובדיה לאש הבלתי פוסקת מלבנון. "מפעלים קשה מאד להעביר בגלל קווי הייצור המורכבים אך יש תופעה שמפעלים מעבירים ייצור גם אל המתחרים, כדי להתמודד עם המצב", אמר נשיא התאחדות התעשיינים רון תומר.
בתחילת השבוע הבא ההתאחדות מתכוונת לקיים כנס חירום בהשתתפות של מאות תעשיינים, על רקע הימשכות המלחמה בעזה וההיערכות למלחמה כוללת עם חיזבאללה, כשברקע החששות מפגיעה באתרים חיוניים שעלולה לפגוע ברציפות התפקודית של המשק.
מנכ"לית החברה הכלכלית של המועצה האזורית הגליל העליון חברת הכנסת לשעבר ענבר בזק הזהירה מגל פיטורים קרוב של מאות עובדים במפעלים ובבתי עסק שפעילותם השתבשה בחצי שנה האחרונה, ומפני קריסה כלכלית של הצפון. לדבריה, היעדר הפתרונות מצד הממשלה להזנחה המתמשכת של המשבר בצפון ישפיע על עסקים רבים באזור במהלך השנים הקרובות ופוגע במאמצים לשכנע חברות הייטק ופודטק להתבסס בגליל. "זה תחום שרק הולך ומתפתח בגליל והחשבנו אותו כאחד ממנועי הצמיחה של האזור, אך מתחילת המלחמה רוב החברות העתיקו את פעילותן לקיסריה או ליוקנעם וביום שאחרי המלחמה נצטרך לחשוב איך מחזירים אותן צפונה. ייווצר מצב שכל התעסוקה האיכותית, שעמלנו על הבאתה במשך שנים, לא תישאר כאן", אמרה.
מנהלת הכספים ופיתוח ההון האנושי באיגוד התעשייה הקיבוצית רונית הראל סיפרה על מהלכי האיגוד לתמיכה במפעלים ובעובדיהם באזורי הספר, על בסיס משאביו בלבד ובלי כל סיוע מצד המדינה. "אנחנו פועלים בשטח לבד. נכנסים למפעלים ביחד עם אנשי מקצוע ומטפלים בהנהלות של מפעלים ובעובדים, מספקים טיפולים ממוקדים שמונעים את רוב תופעות הפוסט טראומה ומנסים לבלום מצבים של הימנעויות מצד עובדים להגיע למקומות עבודה, שכן הימנעות היא אחת התופעות שנלוות לפוסט טראומה. מעגלי ההשפעה של הפעולות האלה רחבים, ויש לנו הוכחות מספריות שהן מצילות מפעלים וקווי ייצור. הבעיה היא שכל כניסה כזאת למפעל עולה עשרות ואפילו מאות אלפי שקלים".
אל מול המשבר המתמשך שתופח לממדי ענק ולקטסטרופה כלכלית נציגי משרדי הממשלה גמגמו ומסרו תירוצים. כשיו"ר הוועדה ביטון ביקש מנציגת רשות ההשקעות שבמשרד הכלכלה הסברים למהלכי הרשות אל מול המצב, היא הסבירה שמסלולי הסיוע, כמו גם תקציבי הרשות לשנה הנוכחית, קוצצו. "יש לנו את היכולת להרים מסלולים לשימור עובדים במפעלים אבל אין לנו תקציב לזה, אין לנו כלים", אמרה.
מנכ"לית החברה הכלכלית של המועצה האזורית הגליל העליון ענבר בזק: "חברות ממשיכות לעזוב. ייווצר מצב שכל התעסוקה האיכותית, שעמלנו על הבאתה במשך שנים, לא תישאר כאן"
הנציג שמשרד האוצר שלח אל הדיון אמר כי הכספים שהמדינה תעביר לצפון לא יועברו באמצעות רשות ההשקעות והתקשה לשפוך אור על הפרטים. גם לנציג משרד ראש הממשלה בדיון גלבוע זינגר לא היו בשורות לתושבי הצפון.
לפני למעלה מחודשיים ראש הממשלה בנימין נתניהו בא לצפון, ניפגש עם ראשי הרשויות המקומיות והבטיח להתניע "בתוך ימים ספורים" תוכנית לפיתוח כלכלי וחברתי של האזור, בהיקף של כ־3.5 מיליארד שקל. כשנשאל מדוע הממשלה לא מקימה מנהלת ייעודית לצפון ענה ש"מינהלת אינה פתרון קסם ואין להספיד כל כך מהר את משרדי הממשלה, שמתפקדים". הוא הבטיח ש"בתוך כמה שבועות התוכנית שלנו תובא לאישור הממשלה, כרגע אנחנו עדיין מגבשים אותה".
שירלי אבנר, מהמחלקה המשפטית של בנק ישראל, נשאלה מה בנק ישראל עושה כדי שדירוג האשראי הבנקאי של בעלי עסקים קטנים ובינוניים בצפון לא יפגע בשל המצב הביטחוני המסלים. היא השיבה שהנושא אינו בסמכות בנק ישראל. "אי אפשר להבטיח דבר כזה, שדירוג האשראי שלהם לא יפגע. המציאות מורכבת יותר", אמרה.
ביטון חתם את הדיון בהכרזה כי יקדם חקיקה שתחייב את הבנקים לא לפגוע בדירוגי האשראי של לקוחותיהם שחיים ועובדים תחת אש במרחק של עד 10 קילומטר מהגבול. "לא יתכן שדירוג האשראי של האנשים האלה ייפגע, באופן שירדוף אותם גם אחרי המלחמה", אמר.
