דיני צבא וביטחון גרסה 2.0
איך ייראו בעתיד דיני הצבא הנוגעים להליכים פליליים נגד חיילים? על המיומנות שכל עורך דין צבאי חייב לרכוש כדי לעמוד באתגר
ביקורת ידועה שמופנית לגנרלים היא שהם "מתכוננים למלחמה הקודמת", כלומר - שהם נערכים למלחמה הבאה על בסיס הניסיון שצברו מהמלחמה שהייתה. וכאן כמובן טמון כשל, כי המלחמה הבאה לעולם תהיה שונה מקודמתה. ודאי כך בעולם המודרני; וביתר שאת - ודאי כך בעולם הקיברנטי ובעולם הסייבר - שאנו כבר מצויים בהם. היכולות שמפגינות מערכות מורכבות של למידת מכונה ושל בינה מלאכותית (AI), לצד הלמידה המתמדת שלהן, מחייבות אותנו לדמיין את מה שמעבר לדמיון - גם במסגרת הצבאית.
אז מה צופן לנו העתיד מבחינת דיני הצבא? איזה תמורות בעולם הצבאי יאתגרו אותנו בעשורים הבאים ויחייבו מתן מענה משפטי? אתגר משמעותי יהיה בזירה הבין-לאומית, ברתימת המשפט להגנה על המדינה וללחימה באויביה, בוודאי לאחר השבעה באוקטובר ומלחמת ״חרבות ברז״ל וגלי אנטי הישראליות הרעים שמאיימים עלינו ברחבי העולם, גם בהקשר המשפטי. כאן נדבר על האתגר בזירה הישראלית הפנים-צבאית - האכיפה הפלילית כלפי המשרתים בצבא. איך ייראה המשפט הצבאי-פלילי בעשורים הקרובים?
שאלה מקדמית שצריך לשאול היא האם יהיה בכלל "משפט צבאי" בתוך המערכת הצבאית? מעת לעת שבים ועולים קולות שקוראים להוציא את האכיפה הפלילית מהצבא. מצד אחד קוראים לכך מבקרים מתוך ישראל (למשל, משפחות שכולות, ולהבדיל - נפגעי תקיפה מינית), שטוענים שהצבא אינו יכול לחקור ולשפוט את משרתיו מחמת חשד ל"טיוחים" כביכול; ומצד שני טוענים לכך גורמים בין-לאומיים - בנימוקים שונים בתכלית - ולטענתם צה"ל אינו יכול לבקר את עצמו (למשל, דו"ח ועדת גולדסטון). אנו נצא מנקודת ההנחה הסבירה, שהמשפט הצבאי הפלילי יישאר על מכונו בעתיד הנראה לעין.
נקודת מוצא נוספת היא שהפעילות המשפטית בדיני הצבא הפליליים לא "תופקע" בקרוב מידי בני אדם לטובת מערכות אוטונומיות. אמנם ההערכה היא שבעתיד נתחים משמעותיים של ייעוץ משפטי יבוצעו (ואולי אפילו ביכולות גבוהות יותר) על ידי בינה מלאכותית. אך נדמה שהחלטות בדבר הגשת כתב אישום, קביעת אשמה או חפות וגזירת עונשים יהיו האחרונות שבהן משפטנים בני אנוש יפנו את מקומם.
וכאן צפויות התפתחויות. המרחב הצבאי מתייחד במאפיינים שיכולים לאפשר הכנסה של אמצעים מיוחדים לתוכו באופן מהיר במיוחד: שליטה טכנית מלאה בשטחי הבסיסים ויכולת להציב בהם אמצעי זיהוי וניטור חכמים; זאת, לצד מאפיינים של היררכיה ומשמעת, והגבלה מובנית של חלק מזכויות הפרט. לכך משמעות בראש ובראשונה בהקשר של איסוף ראיות. אם בשנים האחרונות חלה עליה משמעותית בפעולות למיצוי ראיות מטלפונים סלולריים וחידושים נוספים, נראה שבעתיד תהיה "קפיצת מדרגה" ביכולות הטכנולוגיות הצבאיות, שתשפיע גם על כריית המידע ואיסוף החומרים שישמשו מצע ראייתי להליכים משפטיים. ניתן להניח שבסיסים ירושתו במערכות ניטור חכמות, כולל זיהוי פנים ותיעוד תנועות עקבי ורציף. צפויות להיווצר רשומות רבות עם "חתימה דיגיטלית" גבוהה: של נוכחות חיילים בבסיס, של תנועתם בתחבורה הציבורית, של כניסתם למערכות מחשוב ועוד. ככל שהמערכות הללו יוכיחו את אמינותן הראייתית, יהיה בכך כדי להשפיע על ניהול ההליכים המשפטיים בצבא.
בהקשר אחר, ניתן להעריך שגם תהליכי המיון וההערכה של מועמדים לשירות ביטחון ותהליך השיבוץ שלהם ישתפרו באופן משמעותי. לא רק בקיצור לוחות הזמנים, אלא בעיקר בהתאמה מהותית של כל מלש"ב לתפקיד ה"מתאים". הצלחה בכך צפויה להביא לצמצום היקף הנשירה מהשירות. ממילא, תמונת המראה תהיה ירידה בהיקף המשתמטים והעריקים (אין הכוונה כאן לבני ישיבות), בוודאי ביחס לאלה שתסכולם מהטיפול בעניינם מביא אותם לביצוע עריקות. כיוון שמשתמטים ועריקים מהווים היקף נכבד מהתיקים שנדונים בבתי הדין הצבאיים, צפוי שינוי משמעותי בהקשר זה.
ואכן, ניצנים לשינוי באופי האכיפה באו לידי ביטוי גם במסגרת חדשה שהוכנסה בשנים האחרונות לבתי הדין הצבאיים. "בית הדין המשלב" - מעין בית משפט קהילתי-צבאי - המבוסס על התאמה של תנאי שירות למי שהיו עד עתה עריקים, הוכח כהצלחה משמעותית, והביא עריקים רבים להשלמת שירות (ואף זכה בפרס הרמטכ"ל לחדשנות בשנת 2020). זו ראיה לכך שהתאמה נכונה יותר של תנאי שירות לחיילים אכן מביאה לירידה בהיקף ההיעדרות מן השירות.
הטכנולוגיה המתקדמת תשפיע על צדדים רבים באכיפה הפלילית בצבא, אך התקדמות בעולם האכיפה היא רק צד אחד של המטבע. לצד השתכללות השיטור והאכיפה, צפויה מנגד גם השתכללות בעולם הפשיעה, עם תחכום ויכולות מצד המבצעים שטרם נראו ושיקשו על גילוי ועל פיענוח שתחייב גם את מערכת החוק הצבאית להגיב לאתגרים החדשים - במסגרת דיני צבא וביטחון מודל 2.0. כל עורך דין צבאי מיומן יהיה חייב לגלות בקיאות רבה לא רק במשפט הצבאי ה״רגיל״, אלא גם בפרקטיקות הצבאיות וביכולות הדיגיטליות במסגרתו, כדי שיוכל להגן באופן השלם על כל חייל שייחקר במצ״ח או שיעמוד לדין בפני בית הדין הצבאי.
הכותב הינו עו"ד רן כהן רוכברגר - אלוף משנה במיל', לשעבר הסנגור הצבאי הראשי בצה"ל, מייסד ומנהל משרד רן כהן רוכברגר ושות'
d&b – לדעת להחליט
