הסוף לחשבוניות הפיקטיביות? רשות המסים משנה את מנגנון גביית המע"מ
רשות המסים מציעה לעבור לדיווח מע"מ מקוון ולחיוב על בסיס מזומן, לצד העברת רכיב המע"מ ישירות למדינה. המטרה: להילחם בחשבוניות הפיקטיביות ולצמצם אובדן גבייה של כ-15 מיליארד שקל בשנה
רשות המסים מקדמת רפורמה שתשנה לחלוטין את הדרך שבה עסקים מדווחים ומשלמים מע"מ. כיום, בעלי עסקים נדרשים לאסוף חשבוניות פיזיות, לתייק קלסרים ולחשב באופן ידני (או דרך מייצג) את הדיווח התקופתי למדינה. לפי הרפורמה המוצעת, המעבר יהיה אוטומטי ומקוון לחלוטין: כל חשבונית שתופק בתוכנת החשבונות או בקופה תשודר באופן מיידי לרשות המסים. כתוצאה מכך, המערכת של רשות המסים תרכז ותסכום בעצמה את העסקאות בדף חשבון דיגיטלי עבור בעל העסק, ללא צורך באיסוף ניירות או בהכנה ידנית של דוחות תקופתיים.
כך, הרפורמה עשויה להביא לשני שינויים משמעותיים: ניתוק מנגנון "השוטף פלוס", כלומר התאמת מועד תשלום המס למועד קבלת התשלום בפועל בעסקאות המבוצעות בתנאי אשראי והקלה על התזרים של העסקים, וצמצום תופעת החשבוניות הפיקטיביות, שמניבה כיום אובדן גבייה מוערך של כ-15 מיליארד שקל בשנה. יצוין כי כרגע אין תאריך יציאה לדרך לתוכנית, שכן יישומה מותנה בהשלמת חקיקה מתאימה.
מס ערך מוסף הוא מס עקיף המוטל על הצריכה ומתגלגל לאורך שרשרת הייצור והשיווק עד לצרכן הסופי. לאורך הדרך, כל עסק בשרשרת נדרש לגבות מע"מ מלקוחותיו, לקזז ממנו את המע"מ ששילם לספקיו (מס תשומות), ולהעביר את ההפרש למדינה.
השינוי המרכזי עבור המגזר העסקי הוא המעבר לתשלום מע"מ על בסיס מזומן. כיום, חוק המע"מ מחייב עסקים להעביר את המס לרשות המסים במועד ביצוע העסקה והוצאת החשבונית — גם כאשר התשלום בפועל נקבע לתנאי אשראי ממושכים ("שוטף פלוס"). המצב הקיים דורש מעסקים להקדים ולהעביר כספים לקופה הציבורית בטרם התקבל התשלום מהלקוח. לפי המודל המוצע, חובת הדיווח והתשלום תחול ברגע שבו הכסף מופקד בפועל בחשבון הבנק.
כדי לצמצם את תופעת החשבוניות הפיקטיביות — שבמסגרתה גורמים עבריינים מנפיקים חשבוניות פיקטיביות על עסקאות שלא התרחשו מעולם, גובים את רכיב המע"מ מהעסק הרוכש ונעלמים מבלי להעבירו למדינה (בעוד הרוכש מקזז את המס מול המדינה) — המודל המוצע מציע מסלול של הפרדת התשלום. תופעה זו מייצרת כיום פער גבייה שנתי המוערך בכ-15 מיליארד שקל (כ-10.5% מסך גביית המע"מ), כאשר האכיפה בדיעבד מניבה אחוזים בודדים בלבד מהסכום. במסלול החדש, העסק הרוכש מעביר לספק את מחיר הנטו בלבד, ואת רכיב המע"מ (18%) מעביר באופן ישיר ומקוון לרשות המסים.
כך למשל, בעסקת רכישת ציוד מחשוב בסך 20 אלף שקל בתוספת מע"מ (3,600 שקל), הלקוח יוכל להעביר לספק 20 אלף שקל בלבד, ואת 3,600 השקל להעביר ישירות למדינה. עם קבלת התשלום, רשות המסים מנפיקה ללקוח "מספר אישור תשלום" דיגיטלי — אותו הוא מציג לספק או שהוא נקלט אוטומטית במערכת הנהלת החשבונות שלו — לצורך הפקת חשבונית מס כחוק. ברגע שרכיב המס אינו עובר דרך הספק, מנוטרלת האפשרות לגבות את המע"מ מהלקוח מבלי להעבירו למדינה.
הצורך בעדכון המודל נובע מכך שהשיטה הנוכחית מבוססת על חוק שנחקק באמצע שנות ה-70 (בהשראת מודל צרפתי משנות ה-50) ומבוססת על דיווחים ותשלומים רטרואקטיביים. פער העיתוי שנוצר בין הוצאת החשבונית להעברת הכסף בפועל מייצר אפשרות להונאות מס באמצעות חברות קש.
ברשות המסים ניסו להתמודד עם התופעה ברפורמה הקודמת, "חשבונית ישראל", שחייבה לקבל מספר אישור ממוחשב לכל חשבונית שסכומה עולה על 5,000 שקל. אולם, העבריינים ביצעו הסתגלות מהירה ופיצלו עסקאות באופן מלאכותי לסדרות של סכומים נמוכים כדי לעקוף את המערכת. בדיקה של רשות המסים העלתה כי בשנת 2025 לבדה הוסטו עסקאות בהיקף של 12.2 עד 16.4 מיליארד שקל אל מתחת לסף הדיווח — מה שייצר "חור שחור" שלמידע לגביו אין לרשות גישה, והביא לאובדן הכנסות ישיר נוסף של 2.2 עד 3 מיליארד שקל ממע"מ. בנוסף, חובת הטיפול בבקשות שסורבו בתוך יומיים בלבד הקשתה על בדיקה אפקטיבית של העסקאות החשודות.
חוק המע"מ מהווה רכיב מרכזי בהכנסות המדינה — גביית המע"מ עמדה על 143.3 מיליארד שקל בשנת 2024 (כ-30.2% מסך הכנסות הממשלה ממסים), ואומדן הגבייה לשנים 2025 ו-2026 עומד על 145.5 ו-167.2 מיליארד שקל בהתאמה.
כיום, במקרה של קליטת חשבונית פיקטיבית, חוק המע"מ מטיל סנקציות פליליות ואזרחיות גם על העסק הרוכש, הכוללות שלילת ניכוי תשומות, פסילת ספרים והטלת כפל מס. בנוסף, הניסיונות לסינון מקדמי של חברות קש יצרו עיכובים בירוקרטיים בפתיחת תיקי עוסק חדשים. המודל המוצע נועד להחליף את הבדיקות הידניות והאכיפה בדיעבד במנגנון דיווח רציף, שבו מבוצעת התחשבנות יומית אוטומטית בין המע"מ שנגבה למע"מ ששולם והחזרי מס מועברים במהירות ישירות לחשבון הבנק.
