התקיפה באיראן עשויה לדחות את אישור התקציב – או להקדים את הבחירות
אם המבצע באיראן יימשך, הכנסת תשקול להאריך את המועד לאישור תקציב 2026 במקביל למהלך שעשוי לדלל את הדיונים. נתניהו עומד בפני בחירה: לדחות את המועד בהסכמה רחבה, או לנצל הישגים צבאיים ולהקדים בחירות ליוני
אם מבצע "שאגת הארי" יימשך למשך שבועות ארוכים הכנסת יכולה לחוקק תיקון לחוק יסוד הכנסת או הוראת שעה שמאריכה את המועד האחרון לאישור תקציב המדינה לשנת 2026. זאת, כדי למנוע בחירות בזמן המבצע והמלחמה. אולם, לצורך כך, דרושות להתקיים נסיבות מיוחדות, וגם תידרש הסכמה רחבה של חלקי הבית, ורוב של 70-80 חברי כנסת. כלומר: הסכמה לא רק של חברי הקואליציה.
החל מתחילת ינואר 2026 המדינה מתנהלת ללא תקציב מאושר אלא לפי תקציב חודשי המבוסס על תקציב המדינה לשנת 2025 בתוספת עליית המדד. לפיכך, הכנסת נדרשת לאשר בקריאה שנייה ושלישית את חוק התקציב לשנת 2026 עד לסוף מרץ 2026. אחרת, הכנסת תתפזר לבחירות. המועד האחרון לאישור התקציב, כפי שתוכנן בקואליציה הוא ה-26 במרץ 2026.
כעת לא ברור כמה זמן תימשך ההתקפה הישראלית והאמריקאית באיראן, והשלכותיה והשפעותיה על דיוני התקציב. יצוין כי הממשלה הגישה השנה באיחור את תקציב המדינה על שולחן הכנסת. התקציב הוגש רק בסוף ינואר 2026 בעקבות לחץ של היועצת המשפטית של הכנסת עו"ד שגית אפיק. אפיק הבהירה שיש צורך ב-60 ימים בין ההצבעה בקריאה הראשונה לבין אישור התקציב בקריאה השנייה והשלישית.
ועדת הכספים החלה רק לפני כשבועיים את דיוניה בהצעת התקציב לשנת 2026, ואם ידוללו הדיונים והישיבות, אזי היא לא תספיק לקיים דיון יסודי ממצה ומעמיק בתקציב. לפיכך, בהתאם להתמשכות המבצע וההתפתחויות הביטחוניות תיבחן האפשרות לחוקק תיקון לחוק הכנסת או הוראת שעה להארכת המועד לאישור התקציב בכנסת.
יצוין כי ב-2020 בתקופת הקורונה ממשלת החילופין נתניהו–גנץ דחתה את מועד אישור התקציב מאוגוסט לדצמבר. הדבר הוסבר בשל הקורונה, אבל נבע בעצם מחילוקי דעות בין נתניהו לגנץ על תקציב דו שנתי. בניגוד להסכם הקואליציוני בין נתניהו וגנץ שקבע רוטציה בין השניים על ראשות הממשלה בנובמבר 2021, ועל הנהגת תקציב דו שנתי (2020-2021) סירב נתניהו לחוקק תקציב דו שנתי בשל טענתו לאי בהירות בשל הקורונה. גנץ, סירב לכך, ולפיכך, הכנסת חוקקה בקיץ 2020 דחייה באישור התקציב לדצמבר. בדצמבר 2020 לא היה רוב לתקציב והכנסת פוזרה.
כעת, האפשרות הזו עולה שוב על הפרק, אבל לפי משפטנים, הדבר מורכב יותר, דרושה הסכמה רחבה של ח"כים. הבדל נוסף הוא שאז דובר על תחילת דרכה של הכנסת לאחר הבחירות, וכעת, הממשלה כבר מכהנת 3 שנים, והגישה את התקציב באיחור.
כך או כך, בקואליציה רווחות הערכה שאם המבצע יצליח, אזי נתניהו הוא שישאף להקדים את הבחירות ליוני 2026. נתניהו יבקש לתרגם לכוח אלקטורלי את הישגי המבצע. בסוף אפריל 2026, ביום העצמאות אמור להגיע לישראל נשיא ארה"ב דונאלד טראמפ לצורך הדלקת משואה וקבלת פרס ישראל. גם נשיא ארגנטינה צפוי להגיע לישראל. נתניהו יבקש לרתום אותם לקמפיין שלו.
אפשרות נוספת, היא שאם התקציב לא יאושר בקריאה השנייה והשלישית עד מרץ 2026, הכנסת תתפזר אוטומטית והבחירות יתקיימו ביוני 2026. במצב שכזה, לא מן הנמנע שנתניהו יפעל לביטול הפריימריז במפלגתו והוא יוסמך לקבוע את הרשימה יחד עם ועדה מפלגתית שבה ישלוט. נתניהו דורש לאפשר לו מספר שריונים ברשימה. בין השמות שמוזכרים הם ההורים השכולים: איציק בונצל, טליק גואילי ודדי שמחי. נתניהו חושש שהרשימה אם תיבחר בפריימריז תהיה קיצונית מדי, במיוחד נוכח האהדה שזוכה לה ח"כ טלי גוטליב שמתמודדת מול השרה מירי רגב על מקום האישה הראשונה בליכוד. כדרכו של נתניהו הוא יבחר את האופציה המועדפת עליו רק ברגע האחרון.
בתוך כך, בעקבות המבצע לא ברור עתידו של "חוק ההשתמטות". לפי שעה, אם המבצע ימשך ודיוני הכנסת ידוללו אזי קיימת סבירות שהחוק לא יחוקק.
ערב המבצע רה"מ בנימין נתניהו לחץ לאישורו של החוק על מנת "לסמן וי" ולרכוש את אמונם של החרדים לפני הבחירות. נתניהו העדיף בשבועיים האחרונים לרתום על החרדים אליו, ולהסיר את זעמם לנוכח המעצרים של המשתמטים, ולא להיות תלוי בהם לאחר הבחירות. נתניהו גם חושש שאם החוק לא ייחקק אזי לאחר הבחירות נפתלי בנט, או גדי אייזנקוט עלולים לצרף אותם לקואליציה בראשותם. כזכור ש"ס ויהדות התורה הודיעו כי לאחר הבחירות יתנו את חקיקת "חוק ההשתמטות" בטרם הקמת הקואליציה.
