פרסום ראשון החשב הכללי מהמר על ברזיל: גייס במאי 5.5 מיליארד ריאל
פרסום ראשון
החשב הכללי מהמר על ברזיל: גייס במאי 5.5 מיליארד ריאל
אגף החשב הכללי גייס במאי בהנפקה פרטית בברזיל כ-1.1 מיליארד דולר במטבע המקומי. זו ההנפקה הפרטית השנייה שממשלת ישראל מבצעת במדינה הדרום אמריקאית, מה שממקם אותה במקום השני, אחרי ארה"ב, מבחינת גיוס חוב בחו"ל השנה
החשב הכללי יהלי רוטנברג ביצע בחודש מאי הנפקת ענק בריאל ברזילאי בסך 1.1 מיליארד דולר- כך נודע ל"כלכליסט". ההנפקה בוצע על ידי "סיטי" והיא ל-4 שנים ונקובה בריאל ברזילאי (כ-5.5 מיליארד ריאל). לפי הנתונים שהגיעו ל"כלכליסט", מתחילת השנה, החשב הכללי גייס כבר 1.8 מיליארד דולר בריאל ברזילאי (ייתכן כי בשתי הנפקות). החשכ"ל שומר על סודיות מוחלטת לגבי הנפקות פרטיות ואינו מחויב לדווח לציבור על הנפקות כאלו אך הוא מפרסם נתונים בסיסיים באמצעות מערכת בלומברג. ההנפקה והסכום מתיישבים עם נתוני החשכ"ל שהתפרסמו אתמול ולפיהם האוצר גייס 4.8 מיליארד שקל בחודש מאי בשווקים בחו"ל. לפי הדיווח של החשכ"ל לבלומברג, למרות שההנפקה המקורית נעשתה בריאל ברזילאי, ה"קופון" והקרן יוחזרו בדולר אמריקאי.
באגף החשכ"ל אישרו את הפרטים ומסרו בתגובה: "כחלק ממדיניות ניהול החוב הממשלתי, יחידת ניהול החוב באגף החשב הכללי מבצעת הנפקות חוב במטבעות שונים. חשיפות אלו מגודרות בהתאם למדיניות ניהול הסיכונים ומאפשרות גישה לשווקי המימון הבינלאומיים. בחודש מאי 2024 בוצעה הנפקה במטבע ברזילאי, אשר מדווחות, כמו כל ההנפקות, במערכת בלומברג וביתר מערכות המסחר".
לפי הנתונים של בלומברג, ההנפקה משקפת תשואה דולרית של 5.68% כאשר תשואת אג"ח של ממשלת ארה"ב ל-4 שנים עומדת כעת על כ-5.28% . לפיכך, מדובר בהנפקה "זולה".
גורמים בשוק ההון הברזילאי אמרו ל"כלכליסט" כי הופתעו מאוד מהנפקות הללו, שלא הכירו אותן. לדבריהם, הם סברו כי לא גוף מוסדי עומד מאחורי ההנפקה (כגון קרן פנסיה) אלא אנשים פרטים בתוך הקהילה היהודית הברזילאית, הנחשבת לאחת החזקות, העשירות והציוניות ביותר בעולם. עם זאת, רשמית, זהות הקונים איננה ידועה.
אגף החשב הכללי מתמודד עם אתגר גיוס חסרי תקדים על רקע עלויות המלחמה והמדיניות הפזרנית של הממשלה ביחס להוצאה שאינה קשורה למלחמה. לפי נתוני החשכ"ל, קצב הגידול של ההוצאה הממשלתית ב-2024 עומד על 35% לעומת תקרה של 13%.
לפי ניתוח שביצע אבישר כהן, לשעבר סגן חשכ"ל והאחראי על גיבוש נתוני גרעון וביצוע תקציב במשך שנים רבות, בחודשים ינואר עד מאי חל בהוצאות המשרדים ללא הוצאות המלחמה גידול משמעותי של 11.4% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. זאת, בהשוואה לגידול שנתי מתוכנן של 4.5%. כלומר, הזינוק בהוצאה אינו קשורה אך ורק להוצאות המלחמה. כתוצאה מכך, הגירעון המצטבר השנתי הגיע בחודש מאי לשיעור גבוה של 7.2% תמ"ג, כאשר תקרת הגירעון שנקבע בשנת 2024 כולה עומדת על 6.6% תוצר.
המספרים האלו מציבים בפני אגף החשכ"ל ויחידת גיוס החוב אתגרים רבים. בראש ובראשונה, הורדות דירוג האשראי על ידי שתיים מתוך שלוש סוכנויות הדירוג (מודי'ס ו-S&P) כאשר תחזית דירוג האשראי של ישראל בעיני שלוש המדרגות היא "שלילית" (הן עלולות לבצע הפחתה נוספת בטווח של שנה עד שנה וחצי).
בנוסף, משקל הזרים בשוק אג"ח הממשלתיות צנח מ-15% ערב המלחמה ל-9%. העומס על שוק האג"ח בא לידי ביטוי גם בקיצור המח"מ (טווח לפדיון האיגרת) שנאלץ החשכ"ל לבצע בחודשים האחרונים על רקע עליית פרמיית הסיכון של מדינת ישראל (ככל שהסיכון גבוה יותר, המשקיעים דורשים להלוות לתקופה קצרה יותר).
