בלעדי
איחוד הצלה למשרד הבריאות: "ההוצאה הממשלתית על פעילות מד"א גבוהה ביחס לעלות האמיתית"
בעקבות חשיפת כלכליסט על הוצאות תמוהות במד"א, איחוד הצלה פנה למשרד הבריאות בדרישה לבחון את תקצוב הארגון. במכתב ששלח נטען כי ההוצאה הממשלתית על מד"א גבוהה ביחס לעלות הפעילות האמיתית וכי יש לחלק את התקציב הציבורי בין ארגוני ההצלה באופן שוויוני ויעיל יותר
איחוד הצלה פנה למשרד הבריאות בבקשה לבחון מחדש את תקציב מד"א, ולהביא להקצאה יעילה ושוויונית יותר של התקציב הציבורי בין ארגוני ההצלה, כך נודע לכלכליסט.
במכתב ששלחו לפני כשבועיים עורכי הדין משה טייטלבאום ואוריה לוז מטעם איחוד הצלה למשרד הבריאות, ושהגיע לכלכליסט מידי גורמים בממשלה, נכתב כי: "בתקופה האחרונה נחשפנו לפרסומים חוזרים ונשנים בתקשורת ביחס ל-'תקצובה החסר' של אגודת מגן דוד אדום, לרבות טענות בלתי מוסברות לגירעון צפוי של כחצי מיליארד שקלים. כל זאת על אף שאגודת מגן דוד זוכה לתקציב ניכר מדי שנה מכספי הציבור - הן בתקציב ייעודי מתקציב המדינה והן באמצעות גביית אגרות מהציבור בגין השירותים שמספקת האגודה".
בחודש שעבר נחשף בכלכליסט שמנכ"ל מד"א אלי בין פנה למנכ"לי משרדי האוצר והבריאות, שאחראים על חתימת ההסכם ועל התקציב שמוקצה למד"א, שמוגדר כתאגיד סטטוטורי, והודיע על "עצירת פעילויות בשל אי־חתימת הסכם תקציב". קרוב ל-15% מתקציב הארגון מתבסס על תמיכה תקציבית מהממשלה, והשאר מגביית אגרות על שירותיה ומתרומות. סך תקציבה ב-2024 עמד על 1.2 מיליארד שקל.
אי חתימת ההסכמה נובעת בין השאר מכך שמד"א פועלת בטענה לגירעון מובנה: במד"א, שתקציבה ב-2024 עמד על קרוב ל-200 מיליון שקל, הודיעו הן בתחילת השנה הנוכחית והן אשתקד כי הגירעון החזוי של הארגון צפוי לעמוד על 210 מיליון שקל, ובסך הכל על קרוב לחצי מיליארד שקל בשנתיים. זאת, חרף עלייה משמעותית בהיקף התשלומים הממשלתי, שאמורה הייתה לגלם גם את העלייה בהוצאות מד"א בעקבות המלחמה.
תחקיר כלכליסט בחודש שעבר חשף שורה של הוצאות תמוהות של הארגון בשנים האחרונות על רכישת נדל"ן בתל אביב ובאילת, שכירת דירות בתל אביב לבכירים בארגון, וכן עלות שכר חודשית ממוצעת גבוהה של 71 אלף שקל ל־11 בכירים.
"נוכח התמיכה הציבורית המשמעותית, לא ברור כיצד מד"א טוען כיום לגירעון של חצי מיליארד שקלים (וזאת כאשר בדוחות הכספיים של מד"א לשנת 2023, האחרונים שפורסמו, נזכרים מאות מיליונים בניירות ערך סחירים)", טוענת איחוד הצלה במכתב, שמוען ליועצת המשפטית של המשרד דנה נויפלד, ולחשב משרד הבריאות חסן איסמעיל.
לפי המכתב, מאז 2016, משרד הבריאות העביר למד"א בכל שנה בין 108 ל-300 מיליון שקל, רק על בסיס תקנה תקציבית, שאינה משקפת את מלוא התמיכות הישירות של המדינה במד"א. ביחס לאותה תקנה כותבים באיחוד הצלה כי הכספים שמוקצים למדינה אינם נסמכים "על מקור סמכות חוקי ובניגוד לדין החל על הקצאת כספים מתקציב המדינה", זאת בעקבות פרסום תזכיר חוק ב-2022 שנועד להסדיר את תקצוב מד"א בידי הממשלה, ושאינו קודם לבסוף, אך לטענת איחוד הצלה העלה "ספקות משמעותיים בהקשר של חוקיות הקצאת כספי ציבור למד"א".
עוד טוענים כי "ההוצאה הממשלתית על פעילות מד"א היא גבוהה ביחס לעלות הפעילות האמיתית, זאת כארגון הצלה אשר פועל באותם תחומים ממש ומעניק שירות בהיקף ארצי".
התמיכה באיחוד הצלה מצומצמת בהרבה, גם באופן יחסי להיקף הפעילות שלה, שקטן משמעותית מזה של מד"א, וסך התמיכה מתקציב המדינה מאז הקמתה לפני שני עשורים מסתכמת ב-17 מיליון שקל בלבד, כך לפי טענות הארגון המופיעות במכתב.
עקב זאת, באיחוד הצלה מבקשים ממשרד הבריאות לבחון מחדש את מדיניות התקצוב. "אנו סבורים כי לא זו בלבד שחלוקה שוויונית יותר מתחייבת על פי הדין, אלא שהיא גם תתרום להשאת היחס שבין סך ההשקעה הכספית מתקציב המדינה לבין התועלת והיקף השירותים שמקבל הציבור", מציינים בארגון.
מאיחוד הצלה נמסר בתגובה לפרסום כי הם "דורשים כי כספי הציבור המוקצים להצלת חיים יחולקו תוך הקפדה על הוראות הדין, ובאופן שיוויוני המביא בחשבון את תרומתם של כל גופי ההצלה המעניקים שירות חיוני לציבור, ולא תוך קיפוח או אפליה. משכך נעשתה פנייה עניינית מטעם הארגון למשרד הבריאות ואנו סמוכים ובטוחים כי הפניה תיבחן לגופה ותתקבל על אוזן קשובה".
ממד"א נמסר: "מד"א לא קיבל העתק מהמכתב ההזוי ששלחה עמותת איחוד הצלה למשרד הבריאות, אך המניעים שלהם ברורים. יובהר כי מד״א, כארגון ההצלה הלאומי של מדינת ישראל, מחוייב להעניק שירותי חירום רפואיים, תוך עמידה באתגרים מורכבים, לרבות מצבי חירום, אירועי טרור ואסונות טבע. בניגוד לארגוני חירום אחרים במדינה כגון צה״ל, המשטרה, וכיבוי אש , מד"א אינו מופיע בספר התקציב של המדינה ופועל בהתאם לדין ובשקיפות מלאה".
