דיון סוער בכנסת על הקמת מתקן צה"ל בעין פית: "הליך עקום וחסר שקיפות"
ועדת הפנים והגנת הסביבה קיימה היום דיון על הקמת מתקן אימונים צבאי בעין פית שברמת הגולן; בדיון נחשף כי החלטות הוועדה לתכנון מתקנים ביטחוניים נותרו סודיות - ולא פורסמו לציבור כנדרש בחוק; טענות הצבא לגבי הצורך במתקן נדחו: "אין אף כפר דומה לזה בלבנון"
המאבק נגד הקמת מתקן האימונים של הצבא בצמוד לשטח המעיין עין פית בצפון רמת הגולן הגיע היום לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת. בדיון הסוער, שיזם ח"כ יצחק קרויזר, תושב רמת הגולן, נכחו עשרות פעילים, ראשי מועצות, נציגי סביבה וכן נציגים מצד הצבא ומנהל התכנון שנדרשו לענות על השאלות הקשות שעלו בנוגע להליך התכנוני שבחרו בו, והבחירה למקם את המתקן דווקא באזור אקולוגי כה רגיש.
אחד מנקודות השיא של הדיון הייתה כאשר אנשי המאבק לשמירת שטח המעיין וסביבתו הלינו על היעדר השקיפות שהצבא וגורמי התכנון בחרו בו במסגרת ההליך להקמת המתקן. עו"ד דרור לביא, היועץ המשפטי של הועדה המחוזית צפון חשף בתשובתו כי בניגוד להוראות החוק המפורשות, מרבית ההחלטות שקיבלה הולמ"ב לאורך השנים כלל לא פורסמו.
הולמ"ב (הועדה למתקנים ביטחוניים) היא ועדה משותפת של מנהל התכנון, צה"ל ומשרד הביטחון, ודנים בה בהחלטות תכנוניות שהוועדה קבעה כי יש חשיבות לדון בהן במסגרת הוועדה מאחר והן נוגעות למתקנים סודיים שיש דחיפות בהקמתם, אך בכל מקרה, היא מחויבת ליידע את הציבור בהמשך על ההחלטות שהתקבלו.
"זה לא בסדר שלא פרסמנו, יש לנו סמכות שלא לפרסם החלטות בגלל סודיות. מרבית ההחלטות של הולמ"ב לא מפורסמות אבל זה לא אומר שהן לא בתוקף. זו תקלה ששמנו לב אליה תוך כדי המקרה של עין פית. אנחנו לא חושבים שצריך להסתיר את ההחלטות מהציבור", אמר עו"ד לביא.
ח"כ יוראי להב הרצנו אמר כי אינו מצליח להבין את ההתנהלות של מערכת הביטחון בנוגע לעין פית. "הגשתי שתי שאילתות למשרד הביטחון ולא קיבלתי תשובות עד היום. ההליך התכנוני בעין פית היה עקום וצריך לבטל אותו, ההחלטה לא פורסמה לציבור ובהמשך נאמר שזה סודי, אבל אם לפי הצבא נוכל ללכת ליד הלשביה גם בהמשך, אז למה זה סודי? אני דורש שההליך יהיה מסודר וראוי, לכו לוועדת תכנון רגילה, שהכל יהיה בשקיפות שתהיה חובה להגיש תזכיר להגנה על הסביבה. זה אתר טבע שאין שני לו, הוא משלב גם אתרים ארכיאולוגים וגם טבע נדיר ומבקרים שם מאות אלפי אנשים בשנה. לעשות את זה באופן פגום תוך הסתרה מהציבור ומבלי היכולת להתנגד, זה מהלך שצריך לבטל לאלתר", סיכם הרצנו להב.
ראשי המועצות בגולן דיברו גם הם על חשיבות המקום לגולן לטבע וגם לתושבים ולתיירות, ראש מועצת עין קנייא ואיל מוגרבי אמר, "זה אזור שמאד חשוב לנו תיירותית, הקמת בסיס שם היא פגיעה בטבע ובתיירות, זו זכות בסיסית של כל אזרח ליהנות מהטבע שלנו. אנחנו צמודי גבול לאזור של עין פית וסבלנו קשות מהפצצות באזור. בסיס נוסף שיקום שם זו עוד פגיעה ואני חושב שלצה"ל יש אפשרות לשקול מיקום שונה. בנו בזעורה בסיס חדש ואני לא מבין למה ההתעקשות לפגוע באקולוגיה ובתיירות. זה יפגע במעיינות ובחיות הבר".
ראש המועצה האזורית גולן אורי קלנר, אמר כי האחריות לשמור על הגולן היא לאומית, "אנחנו רוצים שהנכדים והנינים שלנו גם יוכלו להגיע ולבקר בגולן ואתרי הטבע שלו, בגולן יש 1.1 מיליון דונם מתוכם 450 אלף דונם הם שטחי אש, זה טוב, כי זה שומר על השטחים, אבל זה לא תמיד ככה והדרישה שלנו היא שיהיה איזון. אני לא חשוף לכל שיקולי ההחלטה אבל אני עדיין חושב שאפשר לבצע דיון מחדש ולאזן בין הצורך של צה"ל לבין השמירה על הטבע. כשגדוד יכנס למקום כזה והובלתי גדודים כאלה מתוקף תפקידי כמפקד בצה"ל, אתה לא רוצה להרוס אבל הדברים נפגעים. צריך לשמר את שטח הנחל ויחד עם רט"ג להכריז על השטח שמחוץ למתקן כשמורה".
לירון שפירא מנהל מחוז צפון בחברה להגנת הטבע, אמר כי האזור של עין פית ונחל פרע הוא חלק משמורת הבניאס גם אם לא הוכר רשמית ככזה, "זה אחד האזורים הכי רגישים והכי משמעותיים מבחינת הטבע. הנתונים מראים צפיפות יוצאת דופן של בעלי חיים וצמחים, אנחנו יודעים שהלשביה זה סדר גודל של יישוב ותהיה לכך השפעה דרמטית על הטבע. יש כאן סיכונים סביבתיים קשים וגם לא הכל סגור להבנתנו. מעטים המאבקים שמצליחים לעורר הד ציבורי כל כך חזק, יש כאן עניין ציבורי רחב מאד שחורג משמעותית מהזווית האקולוגית. הטבע הוא בסוף גם לטובת האדם וצריך לקחת את זה בחשבון. אנחנו רוצים שתהיה בחינת חלופות, יש שינויים שקרו בגלל המלחמה ואפשר לחשב מסלול מחדש".
"סודי? במתקן בצאלים צולמו סדרות כמו פאודה"
סא"ל אלכס ראש ענף התשתית והפריסה בצה"ל שהגיע כנציג הצבא בדיון, אמר כי מדובר במתקן בעל חשיבות מבצעית קריטית שחיוני על מנת להכין את הכוחות ללחימה בצפון. לדבריו, היסטורית המתקן מעולם לא הוגדר כשמורה אלא כשטח אש ועקרונית הצבא יכל להתאמן שם. עוד הוא הסביר כי לפני כשנתיים כאשר התקבל ההיתר למתקן המצב הביטחוני היה שונה, "לא מדובר בשמורת טבע אלא בשטח אש שסגור לציבור, והצבא מתאמן שם מ-1970 ובמשך שנים רבות. אנשי המחאה שנכנסים לשם עוברים על החוק בעצמם גם בשבת צריך לתאם כניסה. במעלה הדרך בחנו מספר רב של חלופות, כשמוביל אותנו הצורך המבצעי, וכשהסתכלנו על שאר החלופות מצפון יש לנו את שמורת הטבע חרמון ובחרנו שלא להיכנס לשם. ממזרח שמורת יער אודם וממערב הבניאס. הצעות אחרות שהועלו נפסלו מסיבות מבצעיות. לעניין חוקיות ההיתר, יש הליך בביהמ"ש שידון בכך, לטעמנו פעלנו לפי נוהל הולמ"ב".
עוד הוא אמר, כי למוסד הולמ"ב היה ערך רב במלחמה האחרונה, "הוא קריטי לצה"ל ולמדינת ישראל. אבל גם בתהליך הזה היו תיאומים כולל עם רט"ג, רשות המים, ורשות הניקוז. יש חוות דעת מקצועיות רבות ונעשתה עבודה מאד מקצועית. התוכנית כפי שהיא נכנסה לולמ"ב לא כוללת את נחל פרע, התרחקנו מהמעיין ועשינו הרבה מאד שינויים, לא יהיו שם אמוני ירי, הוא יהיה מתקן יבש, הוגבלה בו תנועת רקם, אין חשמל אין מים, אין ביוב ואין תאורה". לצד זאת אמר סא"ל אלכס, כי הצבא לא מתכנן לעלות על הקרקע בקרוב, וכי הקמת המתקן נבחנת פעם נוספת.
בהמשך לדבריו של סא"ל אלכס אמר ליאור אנמר, פעיל מרכזי במחאה נגד הקמת המתקן, גיאולוג ומדריך טיולים, כי בעבר היה בעצמו מהגורמים בצבא שדנים ומחליטים היכן ניתן להקים מתקנים צבאיים. לטענתו, כאשר נפגש מספר פעמים במסגרת המאבק עם תא"ל צ'יקו תמיר שקידם באופן אישי את הקמת המתקן, הוא התרשם שלא נעשתה עבודה מקצועית בנושא המעיין והעמק. "אמרנו לצי'קו תמיר שחשוב לעשות תסקיר סביבתי מקיף כולל מים, בע"ח צמחיה ועוד, והתרשמנו בפגישות איתו שכל זה לא בוצע, הוא נראה מופתע מהבקשות שלנו וזה מעלה שאלה לגבי המקצועיות של הצבא בהליך". עוד אמר אנמר, "הצבא התייחס למקום כעוד מעיין שטובלים בו, נפגשנו עם צ'יקו תמיר וניסינו להסביר לו שזו לא בריכת טבילה, מדובר כאן בעמק אז למה לבנות דווקא בנקודה הזו? עד היום לא קיבלנו תשובה. לא הבנו למה להיצמד לנקודה המסוימת הזו שגודלה 1,500 דונם. למה אי אפשר להסיט את זה 500 מטר לכל צד? לא מובן לנו. אין עוד מקום בארץ יש בו 52 אתרים שאפשר לשבת וללמוד עליהם. זה עמק עם יערות של עצי אלה, מערות קבורה, בעלי חיים רבים, חלקם נדירים. הצבא לא הוציא תיק תיעוד על המקום ולכן לא ידע זאת. יש שם 5 מעיינות איתן, יש שם 4 מסלולי טיול מופלאים. הצבא לא מבין את החשיבות של המקום".
רונן קלימי, איש טבע ופעיל מחאה שנפצע קשה בלבנון במהלך המלחמה בעת ששירת במילואים כמ"פ בגדוד 51 של גולני, התייחס להחלטה להתייחס אל המתקן כסודי, "לשביה היא לא דבר סודי, בטח לא כשהיא על מדרון קדמי שפונה אל הרי הלבנון. במתקן בצאלים צולמו סדרות כמו פאודה, ולכן אין שחר לטענת הסודיות. עברנו על 35 כפרים לבנוניים עד לליטני כדי לראות האם עין פית מדמה כפר בלבנון ומצאנו רק אחד כזה - הכפר שובא שנמצא במורדות החרמון אבל אין לו קשר במאפיינים הגיאוגרפים לעין פית. אני בעד להקים מתקנים ולאמן את הצבא, אבל למה לא להקים אותם במקום שמתאים לכך?".
במהלך הדיון אמר נציג צה"ל, כי המהלך תואם עם גורמים רבים כולל רשות הטבע והגנים, אך במהלך הדיון אמר שרון לוי מנהל מרחב גולן ברט"ג, כי הם מתנגדים להקמת המתקן. "נחשפנו לפרויקט ביוזמה של צה"ל אבל הדעה שלנו הייתה ועדיין אנחנו חושבים שהפרויקט לא נמצא במקום שהוא צריך להיות בו. זה מקום עם ערכיות אקולוגית מאד גבוהה למרות שהוא לא שמורת טבע. עם התקדמות הפרויקט נתנו לצה"ל הנחיות וסייגם וחלקם לא מולאו. אנחנו מתנגדים לתוכנית שבה רוצים לממש את הפרויקט היום", אמר לוי.
אל נושא הפגיעה האפשרית במים התייחסה ד"ר שולמית נוסבוים תושבת נוב פעילה במאבק וופוסט דוקטורנית בתחום המים. "יש לנו 3 שמורות טבע כבדות משקל באזור כך שהעמק של נחל פרע הוא מסדרון אקולוגי. זה שמבחינה סטטוטורית לא הכריזו על זה כשמורה זה לא אומר שזה לא מסדרון אקולוגי. אם מדינת ישראל בוחרת לומר שהצפון הוא אזור של מלחמות ושדות קרב זה אפשרי אבל האזור הזה הוא הטבע של המדינה. הגולן הוא מרחבים שאין להם חלופות וצריך להיות כאן סופר רגישים. בהיבט המים, אני לא יודעת איך אפשר מצד אחד להפעיל שם כלי רכב ואימונים ומצד שני לא לפגוע במים. הכניסה של המים למי התהום במעיין הזה היא מיידית, אם יורד גשם מחר זה יופיע במעין למטה, אם יהיה שם פעילות זה יופיע במים ואלה חומרים שלא מתפרקים עשרות שנים ונראה את זה גם בבניאס. אם מדברים על חלופות, אין חלופה למקום הזה, אין חלופה לטבע ולעצים המיוחדים שיש שם".
עו"ד אורטל סנקר מהמחלקה המשפטית של אדם טבע ודין השתתפה בדיון וטענה: "החלטת צה״ל לקדם מתקן לוחמה בעין פית צריכה להתבטל, שכן היא התקבלה במנגנון עוקף תכנון ודורסני, ללא התבססות על מידע מקיף – לרבות מידע סביבתי – וללא מתן אפשרות לציבור לההשתתף. וזאת למרות שישנה הלכה ברורה שקיימת כבר 20 שנה שככלל גם מתקן צבאי צריך להקים בהליך תכנון מסודר. אנחנו דורשים לבטל את ההחלטה, ובמידה ויוחלט שכן לקדם את המתקן, דווקא באזור הערכי והנדיר הזה, חייבים לעשות את זה במסגרת הליך תכנון תקין".
בסיום הדיונים קבעה הוועדה, כי עד לקיום דיונים נוספים בנושא אין לקדם את התוכנית או כל בנייה במקום.
