במדינת "החדשנות" נתקעו בעשור הקודם, והמשקיע בקריפטו משלם את המחיר
יוזמות החקיקה שעברו בארה"ב עברו מהגנה על המערכת הפיננסית המסורתית, לתמיכה בחדשנות טכנולוגית ופיננסית. בישראל עדיין לא ירדו מהגדר והפער מול העולם הולך ומתרחב
לפני מספר שבועות שמעתי שיחה בה השתתפו בכירים בעולם העסקי שדנו למה והאם בכלל צריך קריפטו. מיהרתי ללוח השנה לבדוק באיזו שנה אנחנו – כי כאשר בכל העולם עברו להסדרה מתקדמת של התחום, בישראל עדין תקועים בשיח של העשור הקודם.
ישראל, על אף תדמיתה החדשנית, לא מפספסת הזדמנות לפספס את עולם הקריפטו. נדמה שהמדיניות לאורך שנים רבות היתה התעלמות, מתוך הנחה (נכונה בדיעבד) שמדיניות זו תערים קשיים ניכרים מול המערכת הפיננסית המסורתית ותוביל לדחייה באימוץ המטבעות. בפועל המדיניות הזו שלחה צעירים שחיפשו דרך כניסה לעולם הקריפטו, לבחור בפתרונות שחלקם מפוקפקים, וחלקם סתם לא יאפשרו להם להחזיר את הכסף למערכת הפיננסית, והובילה להפסד ניכר של המדינה בכספי מיסים.
ב-2025 השיח האם יש או אין צורך בקריפטו נמצא מאחורינו: טכנולוגיות הבלוקצ'יין והקריפטוגרפיה הולכות ומתבססות ומאפשרות התפתחות מואצת במגוון תחומים, שהמטבעות הדיגיטליים הם רק חלק מהם.
מהגנה לחדשנות
למעשה, ההסדרה של עולם הקריפטו עברה בשנה האחרונה שלב: אם בתחילה ההסדרה הרגולטורית התמקדה בהסדרת מעבר הכספים בין עולם הקריפטו לעולם הפיננסי המסורתי, ככל שההשקעה במטבעות הדיגיטליים חודרת יותר ויותר ללב המיינסטרים החלו הרגולטורים בעולם לעסוק בהסדרת עומק של הגופים הפועלים בתחום, על מנת להניח סטנדרט בסיסי לפעילותם בתחומים כמו הגנת סייבר, שקיפות ללקוח, ואחזקת כספי לקוחות. כל אלו נועדו על מנת להגביר את אמון הציבור בגופים החדשים.
בשלב הבא שהתרחש בארה"ב במהלך החודש האחרון, הרגולטורים עברו להסדרה מקדמת חדשנות. כך, בהמשך לחקיקת חוק ה־GENIUS Act, שהניח תשתית של רגולציה פדרלית כוללת למטבעות דיגיטליים והסדיר את עולם המטבעות היציבים, פרסם הבית הלבן בשבוע שעבר דוח מדיניות מקיף שמהווה מעין "מפת דרכים" רגולטורית חדשה למטבעות דיגיטליים בארה"ב. המסמך כולל המלצות אופרטיביות להסרת חסמים רגולטוריים, פישוט תהליכי רישוי, הקלה על פעילות מוסדות פיננסיים בתחום הקריפטו, ועידוד השקעות מגובות בלוקצ’יין. הוא גם מציע להבחין בבירור בין נכסים שהם ניירות ערך לבין כאלה הנחשבים סחורות, ומחזק את שיתוף הפעולה בין רגולטורים פדרליים: SEC, CFTC, משרד האוצר ו־IRS.
הנייר תומך בהקמת מסגרות רגולציה שיאפשרו הנפקות טוקנים לציבור, מסחר במטבעות דיגיטליים תחת רגולציה מאוזנת, ושילוב מטבעות דיגיטליים במערכות מיסוי, רווחה ופרישה. מהלכים אלו מבטאים תפנית ברורה במדיניות: ממגננה ואכיפה לעבר קידום אקטיבי של חדשנות.
בעולם העסקי נערכים לקפיצת המדרגה וזה עוד לא מאוחר להצטרף
בעולם העסקי נערכים במהירות לשינוי כללי המשחק: גופי ענק וחברות התשלומים הבינלאומיות המובילות כבר הודיעו על הקמת תשתיות בלוקצ'יין, מוסדות פיננסים מרכזיים עולמיים כבר מציעים או מנפיקים מטבעות. ובישראל? יש פה תעשיה נפלאה, מוחות יזמיים יצירתיים, אקוסיסטם מבטיח לסטרטאפים, אבל מה עם רוח גבית מהמדינה?
תעשיית הקריפטו בישראל התבגרה בעשור האחרון והבינה שהפריצה ללב המיינסטרים מחייבת את אמון הציבור, וזה מצידו, מגדיל את היקפי ההשקעה במטבעות דיגיטלים בצורה משמעותית. כפועל יוצא, הפועלים בה מעוניינים במדיניות קריפטו, ברגולציה, ובמתן שירות טוב ומיטיב ללקוחותיהם.
נוכח שינוי התפיסה שמתבטא בחקיקה המתקדמת בארה"ב, עולה חשש כי דווקא באומת החדשנות תעשיית הקריפטו תישאר מאחור. הפער בין ישראל לבין העולם יעמיק, והצרכן הישראלי, שמצביע ברגליים ונכנס מידי שנה לעולם המטבעות הדיגיטליים בהיקפים הולכים וגדלים, יאלץ להסתפק בפתרונות מפוקפקים וטכנולוגיה מיושנת. התעלמות לא יכולה להיות מדיניות. עוד לא מאוחר מידי מצד המדינה לשנות גישה.
אבי דיין הוא יזם בתחום הקריפטו, מייסד ומנכ"ל רשת ביטקוין צ'יינג'
