סגור
פנאי אילון גנור
אילון גנור (צילום: תומי הרפז)
דעה

עונש מוות למחבלים הוא ניסיון לשלהב את ההמון לקראת הבחירות

עונש מוות מזכיר לי נשים זקנות סורגות ביושבן מול הגליוטינה הצרפתית בעת הוצאתם להורג של הנידונים למוות, מעין בילוי המוני לשעות אחר הצהריים. דימוי נוסף הוא המון נסער התולה בפומבי על עץ גבוה נער או גבר שחור במחוזות הדרום של ארה"ב (לינץ'). עוד עולים בדמיוני מחזות של הוצאות להורג המוניות של יהודים, בעיקר של הנאצים, בבאבי יאר. בל נשכח את דימויי התקופה של השלטון הדיקטטורי בארגנטינה בה נעלמו אלפי ועשרות אלפי חשודים בהתנגדות לשלטון הקולונלים על ידי השלכתם ממטוסים אל הים, סאגה שלמעשה לא הסתיימה עד היום בגלל דרישתן של אמהות ומשפחות לגילוי האמת ודרישה לצדק. אולי הקטע המעניין מכולם בעניין הוצאות פומביות להורג הוא ידיעותינו על מלחמות הגלדיאטורים בקולוסיאום ברומא. הריגתם על ידי חיות טרף או על ידי גלדיאטורים אחרים שנלחמו על חייהם אחד מול השני.
המעניין מכל ברוב האירועים המוכרים והמתוארים למעלה הוא ההשתתפות הנלהבת ושלהוב היצרים של ההמון הצוהל לרקע הוצאה להורג מעין זו.
פְּרִימִיטִיבִיוּת (מהמילה "פרימוס" שמשמעותה "ראשון") היא אפיון הנקשר למינים אלה ואחרים, או תכונות, השייכים לאוסף פרטים קדמוני, ולדרגה התפתחותית קדומה או ראשונית, ביחס למתבונן או לשלב היסטורי או ביולוגי נתון.
לאור העובדה שמרבית ההוצאות להורג המתוארות לעיל התרחשו בתקופות יחסית קדומות - מהתקופה הרומית דרך המהפכה הצרפתית, כמו גם המחצית הראשונה של המאה העשרים (בעיקר במשטרים דיקטטורים - יש האומרים פשיסטים) - אין כל צל של ספק ש"ההמון" קיבל סיפוק והנאה מהתבוננות בהוצאות להורג, אם "הסורגות" או הגלדיאטורים בזירה בקולוסיאום בה קהל שואג ומתלהב המצפה לאצבעו של הקיסר!
הציבור כנראה חווה "התלהבות", "תחושת צדק" (למרות שזה לא בעניין הגלדיאטורים למשל) "תחושת הקלה – לא אני מוצא להורג" וסקרנות אדירה לגבי מוות ומהותו! לא לחינם סרטים וסדרות מתח הנוגעים ברצח ואלימות כל כך פופולריים. כך גם לגבי משחקי ספורט אלימים - האם יש ל"הנאות" אלו קשר להפרשת דופמין במוח במתבוננים או תופעות של סדיזם אצל חלקם?
ב-1992 יוסד בארה"ב "פרויקט חפות" (Project Innocense), שלמעשה הוחל מאז שהתאפשר לזהות באמצעות DNA סימני זיהוי מזירות פשע. מ-1992 ועד 2021, מעל 300 איש שנמצאו אשמים ונידונו למוות זוהו כחפים מפשע, חלקם גם לאחר הוצאתם להורג.
המדינה כיום בה השימוש בעונש מוות הוא הנפוץ ביותר היא סין ובעקבותיה איראן, ערב הסעודית, מצרים וארה"ב! בכל אירופה, רק בבלארוס קיים עדיין עונש מוות. אף לא באחת ממדינות אירופה המערבית הדמוקרטיות! באין ספור מחקרים לא הוכחה מעולם באף מדינה יעילותם של עונשי המוות ולא הפחתת הפשע.
במדינת ישראל ברור לחלוטין שעונש מוות למחבלים יביא להקצנה גם בצד השני, משמע להריגתם של חטופים למשל כתגובה לכל הריגה, כפי שנוכחנו בתגובות חמאס לחטופים בעקבות מעשיו של בן גביר כלפי אסירים ביטחוניים, שנענו בפגיעות בחטופים על פי דבריהם.
לאור הפופולריות של ההוצאות להורג, אם בצרפת בתקופת הגליוטינה או של ההמון ברומא שנהנה ממחזות ההרג בקולוסיאום, קשה להימנע מהמחשבה שהדחיפה לעונש המוות בישראל ב-2025 נובעת מניסיון פופוליסטי צר של פוליטיקאים, בניסיון להלהיב את ההמון המוסת (בדומה לקיסרים בקולוסיאום). זהו ניסיון לשלהב את ההמון לקראת הבחירות ב-2026.
אילון גנור הוא רופא, יזם סדרתי והוגה
לכתבה זו פורסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של כלכליסט לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.