בלעדי
פתאום זה בוער להם: כ"ץ ואמסלם ימנו בהליך מהיר את סילבן שלום ליו"ר תע"א
השר לשעבר הסכים להצעת כ"ץ ואמסלם להתמנות לתפקיד • אחרי למעלה משנה שהשניים הפקירו את תע"א ללא יו"ר, כעת הם חוששים שכניסה לערב בחירות תמנע מהם למנות בכירים • עדויות על פגיעה מינית בנשים ליוו את פרישתו של שלום מהפוליטיקה, וכעת חוזרות לשיח הציבורי
המשבר במינוי יו"ר לתעשייה האווירית (תע"א), המתארך למעלה משנה, מתקרב לסיום. לכלכליסט נודע כי השר והח"כ לשעבר מהליכוד סילבן שלום נענה בחיוב להצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ והשר שאחראי על החברות הממשלתיות דודי אמסלם להתמנות ליו"ר החברה, כמועמד המוסכם עליהם. שלום יגיש בתחילת השבוע לרשות החברות הממשלתיות את טופסי המועמדות, ומינויו יובא בפני הוועדה לבחינת מינויים בראשות השופטת (בדימוס) שולמית דותן. עוד נודע כי בכוונת השרים ורשות החברות לקדם את המינוי בהליך מהיר, ואפשר שכבר באמצע השבוע יונח על שולחן ועדת דותן. האצת המינוי כעת על ידי כ"ץ ואמסלם, אחרי עיכוב של שנה וחודשיים, עשויה להיות מיוחסת להתקרבות תקופת הבחירות לכנסת. החוק אוסר לקדם מנויים של בכירים ערב בחירות, ואם לא יספיקו למנות יו"ר לתע"א, הם יידרשו להסביר לבייס שלהם כיצד השאירו את המשרה החיונית הזו לא מאוישת תקופה כל כך ארוכה.
כ"ץ ואמסלם הציעו לשלום להתמנות לתפקיד לפני כארבעה חודשים כמועמד מוסכם. זאת לאחר שבמשך כשנה ניהלו את הסכסוך הפוליטי ביניהם על גבה של תע"א, והכניסו לקלחת את סוגיית האיוש של תפקיד יו"ר תע"א. בנובמבר 2024 היו"ר לשעבר עמיר פרץ סיים את תפקידו, ומאז הם מנעו מינוי יו"ר, חשפו את תע"א לקנס של מאות אלפי שקלים מרשות ני"ע, ובהשתהותם במינוי דירקטורים חיצוניים סיכנו את המשך סחירות האג"ח של תע"א בבורסת תל אביב. הפנייה לשלום נעשתה בסמוך להחלטה שקיבל גלעד ארדן, לשעבר שגריר ישראל באו"ם, להסיר את מועמדותו לתפקיד. הניסיון למנותו קודם בידי אמסלם, אך נתקל בהתנגדות נחרצת מצד כ"ץ. שני השרים אחראים על תע"א בהיותה חברה ממשלתית, וביהעדר הסכמה ביניהם על זהות היו"ר לא ניתן לקדם מינוי.
שלום התלבט במשך כארבעה חודשים, והעלה במערכת הפוליטית תהיות על רצינותו והיתכנות המהלך. אחד הגורמים להתלבטותו היה פעילותו העסקית שפיתח בעשור שחלף מאז פרש מהחיים הפוליטיים, שהמינוי ליו"ר תע"א יחייב אותו לוותר עליה. מדובר בחברת SIMS אינטרנשיונל, שעוסקת במתן שירותי ייעוץ עסקי, ואותה הקים זמן קצר לאחר שפרש מהכנסת. אבל הגורם העיקרי להתלבטותו היה החשש מהחייאת הדיון הציבורי שליווה את פרישתו מהפוליטיקה בנושא עדויות של נשים כי פגע בהן מינית. המשטרה בדקה את החשדות והיועץ המשפטי לשעבר יהודה וינשטיין קבע שאין מקום להמשיך בבדיקה או לפתוח בחקירה. בסמוך לפרישתו מהחיים הפוליטיים הנושא נבחן שוב, אז החליטו היועמ"ש אביחי מנדלבליט ופרקליט המדינה דאז שי ניצן על הפסקת הבדיקה כי "אין פעולות נוספות שניתנות לביצוע ויכולות לקדם את חקר האמת".
אף שלא נפתחה נגדו חקירה ולא התנהל נגדו כל הליך משפטי בנושא, העדויות מן העבר עוד דולקות אחריו. לפני כארבעה חודשים, כששמו עלה לראשונה כמועמד אפשרי ליו"ר תע"א, עדויות אלה שבו לדיון הציבורי, תוך ביקורת נוקבת מצד איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית כלפי השרים כ"ץ ואמסלם. "מינויו יטיל צל כבד על התעשייה האווירית ויעביר מסר חד וכואב שביטחונן של נשים הוא הפקר", טען האיגוד . מבחינת אמסלם וכ"ץ, העובדה שלא נפתחו הליכים כלשהם נגד שלום מכשירה את מינויו ליו"ר תע"א. גורם שמעורב במהלך שמובילים השניים תהה בשיחה עם כלכליסט: "באיזו טענה אפשר לבוא למי שהוחלט לא לפתוח נגדו בחקירה ובטח לא להגיש נגדו כתב אישום?". אפשר שהשרים הממנים, רשות החברות ותע"א יידרשו להתעמת כעת עם אותן עדויות מן העבר נגד לשלום, ועם השפעה אפשרית שלהן על בחינת מינויו בוועדת דותן.
גורם שמעורה בנושא העריך שגם קשריו של שלום עם המיליארדר הרוסי המנוח ולדימיר סלוצקר, שהלך לעולמו לפני כשלושה חודשים, ידרשו ממנו הסברים והבהרות. בנובמבר 2024 שלום הגיש נגד סלוצקר, בעבר נשיא הקונגרס היהודי הרוסי, תביעה על 7.8 מיליון שקל בטענה שלא שילם לו דמי ייעוץ על שירותים שקיבל ממנו. זאת כשבין 2016 ל־2019 הוא קיבל מסלוצקר מדי חודש דמי ייעוץ בגובה 100 אלף דולר. בתע"א שכרו החודשי יהיה צנוע יותר, כ־100 אלף שקל לחודש "בלבד".
בקרב הגורמים המעורבים בתהליך יש תמימות דעים על היותו בעל כישורים מתאימים לתפקיד.
בהשכלתו הוא רואה חשבון ועורך דין, ובעבר היה יו"ר חברת החשמל וגם כיהן בשורה ארוכה של תפקידי בכירים מטעם הליכוד, ובהם שר האוצר, שר הפנים, שר החוץ, שר התשתיות וסגן שר הביטחון.
