ניתוח
ישראל תידרש להקריב את הכלכלה עבור חזיתות הביטחון
השווקים רגועים בינתיים ונותנים קרדיט לעוצמתה הצבאית של ישראל. אך מלחמה עם איראן תשפיע משמעותית על תקציבי 2025 ו־2026. הוצאות הביטחון והפיצויים הישירים והעקיפים לנפגעים בעורף יזנקו, וההכנסות ממסים והצמיחה ייפגעו קשות
מאז שעות הבוקר המוקדמות של יום שישי הפקידות הכלכלית הבכירה בממשלה ובבנק ישראל מעבירה שלושה מסרים. הראשון: היינו ערוכים למתקפה הזו מבחינת הבטחת רציפות תפקודית ויצירת מעטפת פיצויים. המסר השני: אנו מוכנים גם לתרחישים חריפים וארוכים יותר. והמסר השלישי: מוקדם מדי מכדי לחזות את ההשפעות הכלכליות של המתקפה. בשלב זה ההשפעות הכלכליות של האירוע הן נגזרת של ההתפתחויות הביטחוניות, ולכן כל התרחישים שלנו עדיין פנימיים.
שלושת המסרים הללו טריוויאליים למדי. היה נכון יותר שיינתנו תדרוכים מפורטים שמשתפים את הציבור בתרחישים השונים, בדילמות ובשאלות הפתוחות. מי שעשה צעד קטן לטובת השקיפות הציבורית היה בנק ישראל, שהודיע כי הוא כינס את "הוועדה ליציבות פיננסית". זו הפעם הראשונה שהבנק מעדכן על כינוס כזה, הוא לא עשה זאת אפילו אחרי 7 באוקטובר. הדבר מלמד שההבנה כי הציבור בישראל בוגר מספיק ויכול לשמוע גם תמונות מורכבות חלחלה מעט.
השווקים לא טולטלו
אף על פי שאי אפשר להתכחש לכך שאכן מוקדם מדי לקבוע מה ההשפעה המדויקת של המתקפה הנוכחית על תקציב המדינה והפעילות הכלכלית במשק, יש שתי נקודות שניתן לציין כבר עכשיו במידה גבוהה של ודאות. הנקודה הראשונה היא שהשווקים נותנים קרדיט רב לעוצמתה הצבאית של ישראל, והנקודה השנייה: המתקפה הזו תשפיע בוודאות על תקציב 2025 ותקציב 2026 הקרב ובא.
נפתח בנקודה החיובית הראשונה. יו"ר רשות ניירות ערך ספי זינגר סיפר כמה פעמים על ההחלטה הדרמטית לפתוח את הבורסה ב־8 באוקטובר. הפעם ההחלטה היתה קלה יותר, והבורסה הישראלית הגיבה בירידות שערים מתונות ולאחר מכן אף בעליות. באופן דומה, פרמיית הסיכון של ישראל, שנמדדת דרך מחיר ה־CDS, עלתה מ־96 נקודות ערב התקיפה ל־110 נקודות ביום שישי, ואפילו ל־120 נקודות ומעלה ביום ראשון. זו פרמיה גבוהה יחסית לחודש האחרון, אך נמוכה בהרבה מרמות הסיכון שהיו כאן סביב פרוץ המלחמה באוקטובר 2023. וחשוב מכך - זו רמת סיכון נמוכה בהרבה מרמות השיא של 150 נקודות שנרשמו באוקטובר 2024, רגע שיא במתיחות שבין ישראל לאיראן. במילים אחרות, מכת הפתיחה של ישראל באיראן וההתגוננות הישראלית אל מול התגובה האיראנית העבירו מסר של פערי כוח משמעותיים בין הצדדים, כשהישראלים מחזיקים ביתרונות צבאיים וטכנולוגיים מובהקים אל מול האיראנים. העליונות הישראלית, לצד היכולת של ישראל לתפקד כלכלית ברמה סבירה בזמן מלחמה, גרמו לכך שהשווקים לא הגיבו בעצבנות.
גם חברות הדירוג הבינלאומיות, S&P, פיץ' ומודי'ס, שהשאירו תחזית שלילית לגבי הדירוג של ישראל והזהירו בעבר כי "עלייה בהסתברות למלחמה ישירה בין ישראל לאיראן עלולה להוביל להורדת דירוג", לא מיהרו להכריז על הורדת דירוג או אפילו להוציא הודעה למשקיעים. כלומר, 72 השעות הראשונות של המלחמה עם איראן לא מרתיעות את השווקים, בין היתר בגלל שלא נפגעו תשתיות אזרחיות משמעותיות, וזאת למרות המחיר המשמעותי שהעורף הישראלי משלם, והספקות הגדולים לגבי האופן שבו סבב זה יסתיים.
אולם, העובדה שאנו חזקים יותר ומרשימים יותר מהאיראנים לא אומרת שהם לא יכולים להסב לנו נזק כלכלי רב. כולנו זוכרים את חמאס - אויב חלש בהרבה - שהסב לנו נזקים אנושיים וכלכליים חמורים. לכן חשוב לזכור את הנקודה השנייה, והיא מחיר המלחמה המיידי. מלחמות הן דבר יקר מאוד. המחיר הגבוה ביותר הוא חיי אדם, אך למלחמות יש גם מחיר כלכלי רב. המחיר הישיר של המלחמה באיראן הוא הגידול בהוצאות הממשלה הן בגין הוצאות הביטחון (מילואים ועלויות של חימושים) והן בגין הפיצויים הישירים והעקיפים הרבים לנפגעים בעורף. המשמעות היא שאת תקציב 2025 יהיה צורך לפתוח ולהגדיל. ההכנסות ממסים עלולות לקטון אם המלחמה לא תסתיים בימים הקרובים ממש, מה שיביא לגידול בגירעון. באופן דומה, אם ההגבלות על העורף יישארו לתקופה ארוכה, אנו נראה ירידה בצמיחה לשנת 2025 שכעת חזויה להיות 3.5% תוצר.
בהקשר לצמיחה ייתכן שהפקידות הכלכלית בישראל תצטרך לעמוד בפני דילמה דרמטית שזכורה מימי הקורונה - להיות ראש החץ התומך בצמצום המגבלות על שוק העבודה. בדרך כלל כלכלנים לא אוהבים להיכנס לעימותים עם אנשי מערכת הבריאות או מערכת הביטחון, אך ייתכן כי לא יהיה מנוס מעימות כזה. ככל שהמשק לא ישוב לתפקוד מלא, הנזקים לכלכלת ישראל ולגירעון התקציבי יהיו משמעותיים. נדמה שאפשר לחשוב על מודלים שיאפשרו התמגנות ברמה גבוהה לצד עבודה במקומות העבודה, אבל זה לא יקרה ללא לחץ של הגורמים הכלכליים.
השאיפה הישראלית היא שהמלחמה באיראן תביא לשינוי דרמטי במאזן האסטרטגי של ישראל וממילא לירידה קבועה בהוצאות הביטחון של ישראל, לירידה קבועה בפרמיית הסיכון של ישראל ולזרם השקעות שיגדל לישראל. אלא שבנקודת הזמן הזו יש סבירות לא מבוטלת גם לתרחישי ביניים.
ניזכר במקרה העזתי, שדווקא הניצחון הצבאי בעזה הביא לתוספת בעלויות הביטחון בשל הצורך לשמור על ההישגים הצבאיים שם. כלומר, ייתכן שההשלכה של מלחמת ישראל באיראן לא תהיה "אתנחתא בתקציב הביטחון", אלא תגרום דווקא לתוספות תקציביות.
איך המלחמה תסתיים ומתי זה יקרה - הן שאלות מפתח לגבי התקציב והכלכלה בשנים הקרובות, וחשוב מכך - ההשפעה שלהן לגבי איכות החיים שלנו.
