סמוטריץ' מבטיח שהקיצוץ יוחזר אבל לא חושף מאין יבוא הכסף
קיצוץ רוחבי של 2.6 מיליארד שקל מעורר מחאה במשרדי הממשלה, אך ההבטחה להחזיר אותו לאחר הבחירות הרגיעה את ההתנגדות; המקור התקציבי נשמר בסוד מפני שחשיפתו עשויה לפגוע אלקטורלית במפלגות הקואליציה
ביום ראשון החליטה הממשלה על קיצוץ רוחבי של 2.6 מיליארד שקל. בתחילה נראה היה שמדובר בקיצוץ שגרתי, אך מנכ"לי המשרדים מיהרו להתריע מפני השלכותיו. מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, הגדיר אותו "בלתי אפשרי", ובכיר במשרד הרווחה הזהיר כי "הקיצוץ יפגע אנושות באוכלוסיות החלשות ביותר".
אלא שלפתע שככו קולות המחאה, וכמעט נדמו. הסיבה: שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ומנכ"ל משרדו, ישראל מלאכי, העבירו למנכ"לים מסר שלפיו "הקיצוץ יוחזר, יש מקור תקציבי של 2.6 מיליארד שקל". המסר הרגיע במידה מסוימת את המנכ"לים. חלקם מאמינים שהקיצוץ אכן יוחזר, ואחרים ספקנים.
סמוטריץ אמר בישיבת הממשלה: "יש מקור תקציבי שנדע עליו בעוד חודש. אם נגיע למקום שצריך ליישם את הקיצוץ, אז כל משרד יוכל לבחור איפה, אבל אני מעריך שלא נגיע לשם". לאחר מכן, ישראל מלאכי הגביר את תחושת הוודאות אצל מנכ"לי המשרדים ואמר כי יש "מקור", ויצר את התחושה שהקיצוץ הוא טכני. היו כאלו שעל בסיס הבטחת סמוטריץ' כינו את הקיצוץ בשיחות עם כלכליסט "קיצוץ פייק".
המסר בדבר "המקור הסודי של ישראל מלאכי", שבו 2.6 מיליארד שקל, הגיע גם לעיתונאים דרך משרד האוצר. גורמים באוצר ביקשו לנצל אותו כדי לתקוף את משרד הביטחון: "בביטחון לא הסכימו להמתין אפילו חודש, למרות שבעוד חודש יתפנה מקור של 2.6 מיליארד שקל".
אלא ששאלת המפתח היא מהו אותו מקור תקציבי של 2.6 מיליארד שקל. היכן נמצאים בתקציב 2.6 מיליארד שקל "מיותרים"?
ה"מקור" שעליו מדברים בלשכת שר האוצר שונה מהמקורות שעליהם הצביעו גורמי המקצוע, ובהם אגף התקציבים והיועץ המשפטי של האוצר. נכון לעכשיו, עדיין לא ברור מהו אותו מקור תקציבי שעליו מדבר סמוטריץ', משום שהוא וסביבתו שומרים עליו בקנאות. הקנאות הזאת גדולה עד כדי כך שגם שרים ומנכ"לים שקיבלו את ההבטחה שהקיצוץ יוחזר אינם יודעים להצביע על מקור המימון העלום.
לא נוגעים בכספים הקואליציוניים
גורמים המעורבים בסוגיית הקיצוץ הרוחבי אמרו לכלכליסט כי הסיבה לשמירת המקור בסוד היא שמדובר ב"מקור תקציבי רגיש מאוד, שלא ניתן לקצץ בו לפני הבחירות". כלומר, לפי אותם גורמים, סמוטריץ' מתכוון להציג לאחר הבחירות קיצוץ נקודתי שיחליף את הקיצוץ הרוחבי. הסיבה העיקרית לכך שהקיצוץ הנקודתי אינו מוצג כבר עכשיו, לטענתם, היא החשש מפגיעה אלקטורלית בשר האוצר בבחירות.
נניח לרגע לשאלה אם ראוי שסמוטריץ' יערב שיקולים אלקטורליים בניהול התקציב, ונבחן השלכה נוספת של הבטחתו כי "הקיצוץ יוחזר".
באופן תמוה, הממשלה לא הפחיתה מהקיצוץ הרוחבי כ־700 מיליון שקל שהוקצו לכספים קואליציוניים, ושלא צפויים להתממש עד סוף השנה.
חלק ניכר מהכספים הקואליציוניים נתקע בשל מגבלות משפטיות. כך, למשל, בתקציב המדינה נשמרו כמה מאות מיליוני שקלים עבור בחורי ישיבות, מתוך הנחה שייחקק חוק גיוס שיסדיר את מעמדם ויאפשר לתקצב ישיבות עבור בחורים המוגדרים כיום "עריקים". אלא שהממשלה לא הצליחה לחוקק חוק גיוס, והכסף נותר תקוע.
ההיגיון הפשוט אומר כי נכון היה לקחת את 700 מיליון השקלים שאינם ניתנים למימוש ולהשתמש בהם לצורכי מערכת הביטחון. כך ניתן היה להפחית כבר עכשיו את הקיצוץ הרוחבי מ־2.6 מיליארד שקל ל־1.9 מיליארד שקל. אלא שנראה כי הממשלה, ואולי גם משרד האוצר, נשענו על התפיסה שלפיה "הקיצוץ בכל מקרה יוחזר", ולכן לא פעלו לצמצום מה שהם מכנים "פייק קיצוץ", שאושר בממשלה ביום ראשון.
משרד הביטחון עומד על דרישתו לתוספת
חשוב להדגיש שגם אם הבטחתו של סמוטריץ' תתממש והקיצוץ אכן יוחזר לאחר הבחירות באמצעות אותו מקור רגיש ועלום, הקיצוץ הרוחבי, גם אם יהיה קצר מועד, כבר מסב נזק לפעילות המשרדים. גורמים במשרדי הממשלה וביחידות ממשלתיות ששוחחו עם כלכליסט אמרו כי הם אינם יכולים להסתמך על ההבטחה שהכסף יוחזר. לכן, לעת עתה, המשרדים מתנהלים כאילו הקיצוץ הרוחבי כבר נכנס לתוקף.
עד שהקיצוץ יוחזר, אם אכן יוחזר, יעבור זמן. בינתיים, פעילות המשרדים כבר נפגעת, ותוכניות מתעכבות או נתקעות. אם הבחירה בקיצוץ רוחבי במקום בקיצוץ נקודתי נובעת רק מכך שקיים "מקור רגיש" שאי אפשר להשתמש בו לפני הבחירות, מדובר בהחלטה חמורה, המעידה על סדרי עדיפויות לקויים אצל השר המופקד על קופת המדינה.
יש גם השערה אחרת, שהעלו גורמים שאינם מוסמכים לכך: ייתכן שכאשר סמוטריץ' מדבר על "מקור תקציבי של 2.6 מיליארד שקל", הוא מתכוון לפתיחה מחדש של תקציב 2026 לאחר הבחירות.
לפי ההשערה הזאת, ישראל עשויה לצאת למבצע צבאי רחב היקף לאחר הבחירות. מבצעים כאלה עשויים להוביל במהירות לפתיחת התקציב מחדש. במקרה כזה, משרד הביטחון יקבל את התוספת שהוא דורש, ושאר המשרדים יקבלו בחזרה את הסכומים שקוצצו מהם.
משרד הביטחון, כזכור, עדיין עומד על דרישתו לתוספת של כ־25 מיליארד שקל. ראש הממשלה בנימין נתניהו ניסה לקדם פתיחה מחדש של תקציב 2026 לטובת מערכת הביטחון, בתמיכת האופוזיציה, אך נכשל. לכן, תרחיש של פתיחת התקציב מחדש אינו מופרך.
בשלב זה, אין דרך לקבוע אם אחד התרחישים הללו אכן עומד מאחורי הבטחתו של סמוטריץ'. ימים יגידו.
מטעמו של סמוטריץ' טרם נמסרה תגובה.
