סגור
פרופ' יורם וייס מנכ"ל הדסה החדש
פרופ' יורם וייס, מנכ"ל הדסה (אלכס קולונויסקי)

הנתונים מראים: המחדל בהדסה הוא של ההנהלה

על אף טענות הנהלת ביה"ח כי סגנית הממונה על התקציבים אשמה במשבר – הנתונים מציירים תמונה אחרת: תחילת שנה בעודף של 64 מיליון שקל, תמיכה ממשלתית גבוהה מבתי חולים אחרים וזינוק בשכר הבכירים. האוצר: "מצער שהדסה מחזיקה את העובדים כבני ערובה כדי לטשטש ניהול כושל"; הדסה: בדו"חות האוצר והבריאות הדסה הוא אחד מבתי החולים היעילים ביותר בארץ

גם השנה הגיע הריטואל השנתי בהדסה שבו ההנהלה מאיימת להפסיק את העברת התשלום לעובדים ולספקים בגלל משבר פיננסי. יחד עם זאת, השנה זה הגיע עם "טוויסט" קטן: במקום הפגנה לגיטימית נגד מדיניות הממשלה - הפעם החליטו בהנהלת בית החולים, בראשות פרופ' יורם וייס, לדרבן את העובדים להסית נגד סגנית הממונה על התקציבים (חברה) במשרד האוצר, יעל לינדנברג.
שלטים עם כתובות כגון: "יעל לינדנברג, דם החולים על הידיים שלך" היו מבין הקלים שנצפו, יחד עם האשמה שה"רשלנות" וה"מחדל" – הם שלה, אישית. מעבר לכיעור שבמתקפה הפרועה, ההסתה והפגיעה האישית במשרתת ציבור – הנתונים מרמזים כי דווקא המחדל והרשלנות שעליהם מלינים עובדי הדסה (שקיבלו מוייס התרעה על חשש מאי תשלום קבלת שכר בחודש הבא) נוטים להתמקד בשטח של וייס עצמו.

הגירעון טרי

הנתון הראשון שמאוד מפתיע כאשר ניגשים לבחון את המשבר התורן בבית החולים הירושלמי הוא כי ביום הראשון של השנה, בית החולים נהנה מעודף של כ-64 מיליון שקל. כלומר, זה לא הגירעון שתפח ותפח על פני שנים וכעת התפוצץ. מדובר בגירעון "טרי". הטענה המרכזית של וייס וחבריו היא כי הדסה - בית חולים ציבורי אך "עצמאי" (כלומר, הוא לא בבעלות המדינה ולא בעלות "כללית") – מופלה לרעה.
כבר בתחילת המאבק הטענה נשמעה משונה, שכן ממשלת השינוי של בנט ולפיד חוללה את אחת הרפורמות המבניות החשובות ביותר בתולדות מערכת הבריאות הישראלית: תקצוב אחיד לבתי חולים. אחרי שבמשך עשורים רבים התמיכה הממשלתית לבתי החולים התבצעה לפי "זהות הבעלים" (הממשלה דאגה בעיקר לבתי החולים הממשלתיים), ב-2022 קרה מהפך והתמיכה ניתנה מלכתחילה לפי קריטריונים אובייקטיבים - ללא קשר לזהות הבעלים, אלא לפי צרכים והישגים. הרפורמה ביקשה לשים סוף לאפליה שממנה סבלו בתי חולים שלא זכו "לאבא ואמא". בסופו של דבר, בתי חולים מוגדרים "מפעלים עסקיים" והם אמורים לממן עצמם באופן עצמאי - קרי, ההכנסות שלהם (בעיקר מקופות החולים) אמורים לממן את הוצאות שלהם. אבל רפורמות על הנייר לחוד ומציאות לחוד - עם כל הכבוד לכוונות האוצר, לעתים הביצוע גרוע.
אלא שנתונים שהגיעו לידי "כלכליסט" שהוכנו במשרד האוצר על בסיס דוחות כספיים לצורך הצגתם לשר האוצר מראים כי האפליה נעלמה - או ליתר דיוק אפילו "התחלפה" ל"אפלייה מתקנת". לפי אותם נתונים, בזמן שבתי חולים כמו שיבא (שהוא 60% גדול יותר) קיבל ב-2025 תמיכה ממשלתית של כ-10 מיליון שקל, הדסה קיבל פי 16 - קרי, יותר מ-162 מיליון שקל.
רק לסבר את האוזן: בתי חולים ממשלתיים בסדר גודל דומה מבחינת מספר מיטות קיבלו פחות מהדסה. למשל איכילוב - קיבל כ-50 מיליון שקל ורמב"ם קיבל 90 מיליון שקל. כלומר, האפליה לא ברורה. יתרה מזו, הרפורמה ממש היטיבה עם הדסה שכן התמיכה הממשלתית בשלוש השנים האחרונות שבהן נכנסה הרפורמה לתוקף זינקה בממוצע בכ-33% לעומת השנים האחרונות שבהן לא היתה הרפורמה - 2021-2019
התחושה שלפיה הבעיות המבניות של הדסה – שמעולם לא טופלו, ובהן שכר הבכירים האסטרונומי שעליו הצביע דו"ח ועדת גבאי לפני יותר מעשור – הן שמחוללות את המשבר, מתחזקת נוכח נתונים נוספים. לפי נתוני האוצר, שכרו של שיאן שכר בהדסה זינק ב-75% תוך חמש שנים: מ-4 מיליון שקל ליותר מ-7 מיליון שקל בשנה. גם כאשר לוקחים את חמשת השיאנים מקבלים תמונה דומה: שכרם זינק מפחות מ-14 מיליון שקל ליותר מ-25 מיליון שקל.
אלא שאחד מבכירי הדסה לשעבר נתן לכלכליסט "טיפ זהב" או "כלל אצבע" כדי לבחון "אחריות" במקרים כאלו: "אם יש משבר בהדסה ואתה רוצה לדעת מי אשם, תבדוק מה קורה בשערי צדק - ולהיפך". ההיגיון שעומד מאחורי ההשוואה פשוט: שני בתי חולים ירושלמיים, עצמאיים, בסדר גודל די זהה, המטפלים באוכלוסייה די זהה. ובכן, הבדיקה מראה כי אין לשערי צדק שום בעיה תזרימית וגם לא תקציבית. גם שם שיפרו דרמטית את הביצועים ב-2024 וב-2025 לא צפוי גירעון, לבטח לא משמעותי.
ממשרד האוצר נמסר: "מצער מאוד לראות שהדסה בוחרת להשתמש בעובדיה ולהחזיקם כבני ערובה ללא הצדקה או צורך. כל זאת, בכדי לטשטש את הניהול הכושל המתמשך של בית החולים. אנו מצפים מההנהלה לפעול לניהול מיטבי של בית החולים, כמתחייב מתפקידה במקום להשתלח בעובדי ציבור מסורים.
מהדסה נמסר: "כהרגלו מציג אגף התקציבים תמונה מעוותת ומשחק בנתונים. אותם דוחות ציבוריים שגלויים לכולם שבהם הוא מתהדר, מציגים גם חוב של מאות מיליוני שקלים המעוגן בחקיקה כלפי הדסה שהמדינה לא מכסה בשוטף כפי שהיא מכסה עבור בתי החולים הממשלתיים. במקום לקחת אחריות ולסייע לפתרון המשבר, אגף התקציבים רק רוצה להחריף אותו בכך שהוא שולח את בית החולים לקחת הלוואות. יתרה מכך, בדו"חות של משרדי האוצר והבריאות הדסה הוא אחד מבתי החולים היעילים ביותר בארץ. טוב יעשה אגף התקציבים אם יפסיק להפלות לרעה את בתי החולים של ירושלים ויעביר את הכספים הרבים המתעכבים אצלו".