סורוקה - סינדרום של הפקרה
ארבעה חודשים אחרי הפגיעה הישירה בבית החולים סורוקה, המרכז הרפואי היחיד בנגב פועל ללא תקציב שיקום, ללא מיגון וללא פתרון. בעוד הפוליטיקאים מדברים על ניצחונות, בריאות תושבי הנגב נזנחת
בעוד כמה חודשים, כשייוודע מועד הבחירות, נראה שוב בנגב מחזה מוכר עד זרא: נחיל של שרים, חברי כנסת ופוליטיקאים מכל מפלגות הקואליציה, שיגיעו לכאן, יפזרו הבטחות וינסו לקושש קולות. הם יעמדו מול המצלמות, יחבקו זקנים וטף וידברו בשפת ה"פריפריה" ובשבח ה"התיישבות".
אנו אומרים להם מעכשיו: אל תטרחו. לפני הכל, יש לנו שאלות נוקבות שדורשות ברור:
היכן הייתם כשבית החולים סורוקה, עוגן בריאות אזורי וקו החזית של מדינת ישראל בדרום, נפגע ושווע לתקציב שיקום? היכן הייתם בכל החודשים שחלפו מאז פגע טיל בליסטי איראני בלב המרכז הרפואי היחיד בנגב, גרם נזק בשווי מיליארד שקלים והותיר אחריו קומות שקרסו, מחלקות שהושבתו ומאות מיטות שיצאו משימוש? היכן הייתם כשלמעלה ממיליון תושבים נאלצו להסתפק בשירותי בריאות בתנאים של מדינת עולם שלישי? מדוע מדינה עם כלכלה איתנה ותמ"ג לנפש מהגבוהים בעולם [שהתוצר שלה גדל ב-27 מיליארד דולר בחצי השנה האחרונה] מאלצת את הנהלת סורוקה לשנורר כספים בחו"ל כדי למלא צורך לאומי דחוף?
ועוד נוסיף ונשאל שאלות קשות שקשורות לנגב: היכן אתם בנושא הסדרת ההתיישבות הבדואים? מה עשיתם על מנת לטפל באמל"ח הבלתי חוקי - שהגיע לממדים מפלצתיים של חימוש המספיק ל-50 חטיבות צבאיות?
פערים של שלושה עשורים
ובחזרה לסורוקה. נכון להיום, ארבעה חודשים לאחר שפגע בו טיל איראני, המדינה ממשיכה להתמהמה בהעברת תקציב השיקום. התוכנית לשיקום מוערכת בכ-960 מיליון שקלים, אך ההבטחה הרשמית הנוכחית של הממשלה היא רק ל-360 מיליון שקלים. אבל אפילו כך, מדוע הכסף לא הועבר עד עכשיו? מדוע הסחבת? איך זה ייתכן שממשלת ישראל לא טרחה להפעיל תקציב חירום מיידי, למרות שמדובר בבית חולים מרכזי ויחידי בנגב?
אין לי אלא להניח שהמשך ההמתנה והסחבת משקפים זלזול כלפי תושבי הדרום. אין לי גם ספק שהמדינה לא הייתה נוהגת כך אילו נפגע, חלילה, בית חולים מרכזי במרכז הארץ.
אנו, תושבי הנגב, דורשים מממשלת ישראל לאשר מיידית את מלוא הסכום של הנדרש לשיקום מלא, ולהעבירו בהקדם. במקביל, יש לפתוח מערך חלופי לתורים וניתוחים באזור הדרום כדי למנוע קריסה של זמינות הטיפול.
מחדל מתמשך
מחדל סורוקה הוא לא אסון רגעי, הוא תוצאה של הזנחה בת עשרות שנים ומחדלים קודמים. קודם כל, מחדל המיגון. במשך שנים הבטיחו לסורוקה מיגון מפני טילים ולא קיימו. המחדל השני הוא התמשכות הקמת בית חולים נוסף בנגב. הצורך בהקמתו הוגדר כבר לפני יותר משלושה עשורים, אך לפי ההערכות, בית החולים החדש יפתח את שעריו ב-2030, לכל המוקדם.
המחדל השלישי נוגע לחוסר השוויון בשירותי רפואה בין מרכז לפריפריה. על פי דוח אי השוויון של משרד הבריאות לשנת 2022 (שפורסם ב-2024), תוחלת החיים באזור המרכז וירושלים היא הגבוהה ביותר בישראל ואילו באזורי הדרום והצפון היא הקצרה ביותר. את ההסבר לכך ניתן למצוא בשיעור הרופאים. בעוד שבתל אביב יש 5 רופאים על כל 1,000 תושבים, בדרום יש רק חצי מזה - 2.5 רופאים על כל 1,000 תושבים.
הממשלה הנוכחית נבחרה בזכות הפריפריה. רוב מוחץ מתושבי הנגב נתן את קולו למפלגות הקואליציה הנוכחית, ובעיקר לליכוד. התמורה שהם קיבלו היא הפקרה, השתהות והתעלמות צינית.
שרים וח"כים - קחו אחריות ושנו את המציאות
אני פונה מכאן במיוחד לשרים ולח"כים תושבי הדרום, או כאלה שמזוהים עם הנגב: יו"ר הכנסת, ח"כ אמיר אוחנה, השר איתמר בן גביר, השר יעקב מרגי, השר מיקי זוהר, השר אבי דיכטר, שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, יצחק שמעון וסרלאוף, סגן השר ח"כ אלמוג כהן, ח"כ השר שלמה קרעי, ח"כ שלום דנינו, ח"כ יסמין סקס פרידמן, ח"כ צביקה פוגל (וזוהי רשימה חלקית) - עשו את מה שמוטל עליכם וכמובן ראש הממשלה בנימין נתניהו. קחו אחריות ושנו את המציאות. זו לא גזרת שמיים ובהחלט אפשר שיהיה אחרת. זה בידיכם.
ד"ר אסתר לוצאטו היא פעילת ציבור ויו"ר עמותת "ישראל למען הנגב"
