מחדל ההשקעות המתמשך בתשתיות לאומיות מכה היום בפנינו
פגיעת הטיל בבית החולים "סורוקה" בבאר-שבע שהשביתה את מוסד העל הרפואי היחיד הפועל בדרום, פגיעה נוספת שהשביתה את בית הזיקוק בחיפה המספק כשני שלישים מתצרוכת הדלק לסוגיו למשק והורידה את משק האנרגיה על הברכיים, והפסקת ההפקה של גז טבעי משני המאגרים הגדולים בים, חושפים שוב את תוצאות המדיניות חסרת האחריות של ממשלת ישראל זה יותר מעשרים שנה בתחום פיתוח התשתיות הלאומיות.
זה שנים התריעו גופים בינלאומיים על השקעות-חסר בתשתיות ציבוריות ובמלאי ההון הפרטי אשר פגעו פגיעה קשה בצמיחת הפריון בישראל. הם הזהירו כי הדבקת הפערים בין ישראל למדינות המפותחות תדרוש השקעה לא מבוטלת בתחומי כבישים, רכבות, נמלים ושדות תעופה, אנרגיה, מים ותקשורת עד 2035 לפחות.
בדו"ח האחרון על כלכלת ישראל קבעו כלכלני ה-OECD כי להשקעות החסר יש מחירים כלכליים כבדים בתחום הצמיחה. על פי נתונים של הארגון, שיעור ההשקעה הציבורית האזרחית בישראל עומד על כ-35% מהתוצר, מהשיעורים הנמוכים בארגון המדינות המתועשות. כדי להגיע לדעתם להוצאה של 40% אחוז מהתוצר, רף נמוך בהשוואה רחבה, ישראל צריכה להגדיל את ההוצאה הציבורית האזרחית בכ-100 מיליארד שקלים לשנה.
לדעתם, ערך מלאי התשתיות בישראל נאמד בכ-50% מהתוצר, וכדי להגיע ל 70% שהוא ממוצע של המדינות החברות ב-OECD, חייבת המדינה להגדיל את מלאי התשתיות בסכום מצטבר של כ-350 מיליארד שקלים.
ביקורת חורכת העביר הארגון על תת התקצוב במערכת הבריאות. הסקירה מלאה בנתונים מדאיגים ומביישים על מערכת הבריאות הישראלית, המציבים אותה בשלל פרמטרים בתחתית הדירוג של ה-OECD. הארגון קובע שהמערכת סובלת מתת תקצוב חריף ושהנפגעים המרכזיים מכך נמצאים בפריפריה ובשכבות החלשות.
כבר לפני עשור המליצה ועדה ציבורית בראשות מנכ"ל משרד הבריאות דאז, פרופ' אפק, להקים בית חולים ציבורי נוסף בבאר שבע. ההמלצה גובתה בהחלטת ממשלה. בוועדה סימנו את 2025 כשנה שבה יתחיל לפעול בית החולים החדש בבאר-שבע. סחבת באוצר גרמה לכך שפתיחה חלקית בלבד של בית החולים החדש צפוייה כנראה ב-2032.
מאז ליל התקיפה באיראן נסגרו האסדות להפקת גז לוויתן וכריש כצעד מנע, והמשק היום פועל מול אסדה אחת, אסדת תמר.
בגלל ההזנחה בפיתוח תשתיות, משק האנרגיה בישראל מוצא עצמו מול מחסור בגז טבעי לייצור חשמל. אף שר אנרגיה לא טרח לאמץ המלצות מפורטות שהגישה ועדת מומחים בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה לפני 23 שנה להקים מאגרים לחירום של גז טבעי ביבשה ובשני אתרים בים. לכן רוב יחידות הייצור בתחנות הכוח אורות רבין בחדרה ורוטנברג באשקלון (סך הכל 8 יחידות מתוך 10), פועלות היום בפחם.
בגלל ההזנחה בפיתוח תשתיות, מדינת ישראל אינה עומדת ביעדי הממשלה לשיעור ייצור חשמל באנרגיות מתחדשות. היעד של 30% מסך ייצור החשמל יושג אולי ב-2035..
בגלל ההזנחה בפיתוח תשתיות ולאור נזקי המלחמה ניזון היום המשק הישראלי מדלק לסוגיו ממקור אחד, המאגרים האסטרטגיים. לא פלא הוא שחברת "סונול" הודיעה לצרכנים המסחריים שלה על קשיים אפשריים באספקה שוטפת. חלק מן המחנק היום שיחייב התערבות ממשלתית בקביעת עדיפויות, כפי שנעשה בשוק הגז הטבעי, נובע מהחלטת האוצר לפני 24 שנה, לבטל את המימון הממשלתי למאגרי הדלק לסוגיו בהם החזיקו חברות הדלק ולצמצם את כמות הדלק לסוגיו למשק האזרחי לטובת הגדלה של המאגר הבטחוני.
בכירים במשק האנרגיה המודאגים כנראה מן המצב יותר משר האנרגיה, קראו לממשלה להשקיע מיד בהגדלת מאגרי הדלק לסוגיו, לשמור על גיבוי של שתי יחידות לייצור חשמל בפחם ולגבש תכנית חירום להקמת מאגרי גז טבעי ביבשה על חשבון הייצוא.
מעבר לזאת ניתן לדעתנו לגבש אסטרטגייה של תשתיות לאומיות שתכלול תחזיות ביקוש ויעדי פיתוח לאומיים לטווח ארוך, שיעזרו להבטיח כי פרויקטים יתבצעו בלוחות הזמנים המבוקשים, וקידום במסלול מהיר של פרויקטים בעלי חשיבות לאומית.
יש לקדם במהירות חקיקה של המלצות ועדה ציבורית מ-2019 התקועות מאז באוצר, להקמת קרנות "ריט" נסחרות עם הטבות מיסוי נרחבות שיבצעו השקעות במיזמי תשתיות. מול הסיכונים הבטחוניים, והגרעון הגדל יש להרחיב את השימוש בפרוייקטים לאומיים בשיטת ה-PPP (שותפות ציבורית-פרטית) תוך ניצול היתרונות של המגזר הפרטי והאפשרות לפנות מקורות תקציב לצרכים אחרים, במטרה לצמצם את הפער בתשתיות לאומיות לעומת המדינות המפותחות.
פרופ' יאיר זימון הוא מרצה לכלכלה ומימון באוניברסיטת ת"א. עודד שורר הוא שותף בחברה Kashat Ventures Studio לפיתוח עסקים בתחום הפינטק
