ההזדמנות העסקית הבאה שלכם עשויה להסתתר בתיק הפטנטים
טכנולוגיה שפותחה לפני שנים, מוצר שלא הגיע לשוק או פטנט שכבר אינו בליבת הפעילות: האם שם עשוי להימצא מקור הכנסה עתידי של החברה? תיק פטנטים של חברה עשוי להיות מקור הכנסה נסתר ואכיפת הפטנטים כנגד מפירים עשויה במקרים רבים להניב את התשואה הגבוהה ביותר. כנס Value & Patents 2026, אשר יתקיים ב-10 בנובמבר בתל אביב יעסוק בהזדמנויות ובסוגיות הקשורות בכך
כאשר חברה מחפשת את מנוע הצמיחה הבא שלה, המבט מופנה בדרך כלל קדימה: למוצר חדש, לשוק נוסף או לרכישה. אבל לעיתים כדאי לבחון מחדש את מה שכבר נמצא ברשותה. בתוך תיק הפטנטים עשויים להיות כאלה אשר עשויים להוות מקור להכנסות מאד גדולות.
במקרים רבים ערכם של פטנטים נסתר לחלוטין מן העין. פטנטים בעלי ערך יכולים להיות קשורים לטכנולוגיה אשר נזנחה עקב שינוי אסטרטגי או למוצר שלא הושק בסופו של יום או שהשקתו לא צלחה. במקרים רבים לפטנטים יש יישומים אשר חורגים מהשוק שבו החברה פועלת וייתכן ודווקא יישומים כאלה הם אלה אשר נותנים לפטנט את ערכו. עבור מנהל הטכנולוגיות, זהו ניצול של ידע שנצבר ועלול לרדת לטימיון; עבור מנהל הכספים, זו השקעה שמבקשת תשואה; ועבור היועץ המשפטי, זכויות אותן צריך לנהל.
מוניטיזציה של פטנטים מחברת בין שלוש נקודות המבט האלה.
מהי בעצם מוניטיזציה של פטנטים?
מוניטיזציה היא הפקת הכנסה מפטנטים, בין היתר דרך רישוי, מכירה או אכיפת זכויות כנגד מפרי הפטנטים. ברישוי, החברה שומרת על הבעלות ומעניקה לאחרים זכויות שימוש בתנאים מוסכמים, תמורת דמי רישיון, תמלוגים או שילוב ביניהם. רישיון יכול להיות גלובאלי ויכול גם להיות מוגבל לטריטוריות מסוימות. במכירה, הבעלות עוברת לרוכש כאשר הערך לחברה מתממש דרך תשלום חד-פעמי ו/או דרך הסדרים אשר מבטיחים השתתפות בהכנסות עתידיות של הרוכש.
אכיפת פטנטים מול מתחרים היא בדרך כלל הכיוון אשר יניב את התשואה הגבוהה ביותר. במקרים רבים ניתן לעשות זאת דרך הסדרים אשר לא ידרשו מהחברה את מימון ההליך. המיקוד העיקרי של המאמר הזה הינו על מונטיזציה דרך אכיפת הזכויות כנגד מפירים של הפטנט.
למי זה עשוי להתאים?
מונטיזציה של פטנטים מתאימה כמעט לכל בעל פטנטים: חברות צעירות הזקוקות למשאבים להמשך הפיתוח ואשר יש בידן פטנטים בהם יכול להיות עניין של חברות אחרות; חברות מבוססות שצברו תיק פטנטים רחב אשר בחלקו עשוי להביא ערך בתחומים אחרים מאשר בהם עוסקת החברה; חברות אשר שינו כיוון ובבעלותן פטנטים אשר לא קשורים לתחום עיסוקן; וכן לחברות אשר סגרו או הקפיאו פעילות, לרבות חברות שנכנסו להליכי חדלות פירעון. כאשר מדובר בחברות אשר הגיעו לסוף דרכן, מימוש הערך הגלום בפטנטים עשוי להיות הדרך הטובה ביותר להבטיח החזר לבעלי המניות ו/או החוב.
רבים הם היזמים והחברות בישראל אשר ראו ברכה כלכלית רבה מתביעות על הפרת פטנטים שלהם. כיום מתנהלים בעולם (בעיקר, אך לא רק, בארה"ב) לא מעט תביעות של יזמים וחברות כאלה.
איך מזהים מה בתיק ראוי למונטיזציה?
תחילתו של התהליך היא במיפוי תיק הפטנטים כדי לזהות פטנטים אשר ייתכן ומופרים על ידי אחרים. צריך לשם כך לבחון באופן מדויק ומקצועי מה מוגן בפטנט (במסגרת תביעותיו), מה היקף הגאוגרפי של ההגנה ואז ניתן לבחון קיומם של מוצרים וטכנולוגיות אשר מיישמים את האמצאה המוגנת בפטנט ועל כן מפירים אותו.
לא די במסקנה שפטנט מופר כדי להגיע למסקנה על ערכו. ראשית, צריך לבדוק אם הפטנט ניתן לאכיפה, שכן ישנם פטנטים לא מעטים שהוכחת ההפרה שלהם קשה ביותר ועל כן לא ניתנים לאכיפה. בנוסף, בשים לב לכך שעילת הגנה קבילה היא שהפטנט לא כשיר לרישום ופטנטים רבים נופלים בבית משפט על בסיס זה, יש לבצע בדיקה מעמיקה לעניין הכשירות לפטנט. לבסוף, צריך לנסות ולהעריך את המשמעות הכלכלית של ההפרה, שכן היא זו אשר על בסיסה יקבעו הפיצויים בבית המשפט, והיא זו אשר גם תגדיר את הערך של הפטנט במסגרת מהלך של מונטיזציה.
האם החברה חייבת לממן את התביעה בעצמה?
הליכי הפרת פטנט הינם מאד יקרים ורק חברות מעטות יכולות לעמוד באותן הוצאות, בפרט אם נדרש יותר מהליך אחד – למשל תביעות נגד מספר מפרים או תביעות בטריטוריות שונות. החדשות הטובות הן שקיימים הסדרים אשר מאפשרים הגשה וניהול תביעה על הפרת פטנט גם בהעדר האמצעים הרבים הנדרשים לשם כך.
ד"ר אילן כהן, עורך פטנטים
(צילום: ניקי וסטפהל)
ראשית, יש משרדי עורכי דין ועורכי פטנטים אשר מוכנים לקחת על עצמם ניהול הליך תמורת השתתפות בתקבולים במקרה של הצלחה. בנוסף, יש גם גופי מימון אשר מתמחים במימון תביעות הפרת פטנט, תוך לקיחת הסיכון הפיננסי בתמורה לשותפות בתקבולים העתידיים אשר יתקבלו במסגרת או כפועל יוצר לתביעה. אמנם להסדרים הללו יש מחיר, שכן החלק מהתקבולים אשר משולם תמורת הסדר כזה אינו מבוטל, אך הדבר מאפשר לבעל הפטנט להיות מיוצג על ידי עורכי דין מהשורה הראשונה ובדרך זו להבטיח תמורה משמעותית על אף זאת.
האם אפשר לראות הכנסה בזמן קצר?
ההתכנות להכנסה בעת קרובה היא בד"כ נמוכה שכן התהליכים לוקחים זמן. ראשית לוקח זמן לא מבוטל לאתר ולסגור הסכם עם שותף לתהליך – משרד עורכי דין שמוכן לעבוד על בסיס הצלחה ו/או מימון לליטיגציה. לוקח גם זמן עד לפתיחה של ההליך המשפטי. ובעיקר, הליך משפטי יכול לקחת שנים מספר עד לבירורו הסופי. במקרים רבים תביעת פטנטים מסתיימת בפשרה, אך פשרה בשלבים מוקדמים תביא בדרך כלל תמורה קטנה יחסית.
לפני מעט יותר משלוש שנים נוסד בית משפט אחוד, כלל אירופי (UPC – Unified Patent Court, אשר מכסה כעת 18 מדינות מהאיחוד האירופי; יוצאות מן הכלל מרכזיות הינן ספרד ופולין) כאשר ההליכים בו מהירים בהרבה מאשר אלה שבארה"ב. ארה"ב היתה עד לאחרונה היעד המרכזי לאכיפת פטנטים למטרה של מונטיזציה. כעת ה- UPC, אשר חולש על טריטוריה כלכלית בסדר גודל דומה לזה של ארה"ב, מהווה אלטרנטיבה אטרקטיבית לשם קבלה של תמורה מהירה, יחסית, בפרט שהסדר עם מפר, היה ויהיה, יהיה מן הסתם גלובאלי אף אם נחתם על רקע תביעה ב-UPC.
מהשאלות אל האפשרויות
השאלות האלה עמדו בבסיס היוזמה לכנס Value & Patents 2026, אשר יתקיים ב־10 בנובמבר במגדל הרצוג בתל אביב. הכנס יפגיש מומחים מובילים מישראל ומחו״ל כדי לבחון את הדרך אשר מובילה מפטנט לערך עסקי: הערכת שווי ונזקים, אסטרטגיות אכיפה, בחירת זירת הפעולה ומימון ליטיגציה.
מנהלי טכנולוגיה, אנשי כספים, יועצים משפטיים ומנהלים יוכלו לשמוע ולקבל תשובות לשאלות. הסוגיות ייבחנו מנקודות מבט משפטיות, עסקיות ופיננסיות, דרך ניסיונם של אנשי מקצוע הפועלים בזירות בינלאומיות. ההשתתפות בכנס היא ללא עלות ובהרשמה מראש.
מאת ד"ר אילן כהן, שותף, הרצוג פטנטים
d&b – לדעת להחליט
