הסנגוריה הצבאית נגד מבקר המדינה: "התנהגות פסולה וחוסר כבוד לבג"ץ"
הסנגורית הצבאית אל"מ אופירה אלקבץ־רוטשטיין טוענת בבג"ץ ל"התנהלות פסולה" של מבקר המדינה. הקרב המדמם בין השניים מחריף על רקע האצת הביקורת של מתניהו אנגלמן על בכירי הצבא, ומאמציו להחליף את ועדת החקירה המתמהמהת. והשאלה הגדולה היא אם הוא פועל בשירות נתניהו או למען הציבור
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן הוא "הזרוע הביצועית" של ראש הממשלה בנימין נתניהו להגשמת אחד מיעדיו המרכזיים: להפיל את האחריות לטבח 7 באוקטובר על הצבא והשב"כ. במונחים "משפטיים" הוא הדי־9 מול בכירי הצבא, מהרמטכ"ל ומטה. אנגלמן מכחיש בתוקף את "השליחות" הזו. מבחינתו, הוא פועל לפי החוק. מבחינתו, הוא ממלא בנאמנות את חובתו לאזרחי המדינה; מבחינתו, הגינות וטוהר ביקורתו הן ללא דופי. מבחינתו, אין סיכוי להקמתה בקרוב של ועדת חקירה ממלכתית, ולכן הוא התחליף הכי טוב שיש.
הסנגוריה הצבאית חולקת על כל ארבע הנחות היסוד האלה. על הרקע הזה פרצה מלחמת עולם בינה לבין המבקר. נהרות של דם רע שוצפים במלחמה הזו שניטשת בוועדת ביקורת המדינה ובבג"ץ.
אנגלמן הוא "הזרוע הביצועית" של נתניהו במטרה להפיל את האחריות לטבח 7 באוקטובר על הצבא והשב"כ. אלא שאנגלמן מכחיש בתוקף. מבחינתו, הוא פועל לפי החוק
ב־4 ביוני הגישה הסנגוריה עתירה חסרת תקדים נגד פלישת המבקר לבדיקת נושאי ליבה ביטחוניים ומדיניים, ונגד טיוטות ביקורת שלטעמה פוגעות אנושות בזכויות הקצינים המבוקרים. והנה, יום לאחר הגשתה, החל המבקר לשלוח שאלונים ודרישות להיפגש, מהר ככל שניתן, עם קצינים בכירים. וזאת, לפני המועד שבו נדרש להגיב לעתירה בתחילת אוגוסט. ביום חמישי האחרון שיגרה הסנגוריה הודעת עדכון לבג"ץ ובה היא מאשימה את המבקר ב"התנהלות פסולה וחוסר כבוד לבית המשפט... המבקר מנצל את השהות להשיב לעתירה כדי לקבוע עובדות בשטח". כלומר, להכניס רגל לדלת שהסנגוריה מבקשת לסגור בפניו בעתירתה.
1. חוסר האמון במבקר נשען לא רק על ההבנה שהוא משרת את נתניהו, אלא גם על יומרתו, ללא כל הכשרה משפטית, לקבוע גורלות של אחריות אישית שיכתימו לנצח את ראשי הצבא באסון הגדול ביותר שפקד את מדינת ישראל והעם היהודי מאז השואה. נדמה שעכשיו קוצרים הפוליטיקאים את פירות גירוש השופטים – קודם עליונים ואחר כך מחוזיים – מתפקיד המבקר. קצינים שכבר עלו על הכוונת בטיוטות הביקורת חרדים אל מול הדרך שבה ייחרץ גורלם ובידי מי. במיוחד כשאנגלמן מסיים את כהונתו בעוד פחות משנה, ואצה לו הדרך לסיים את המשימה שנטל על עצמו. לאנגלמן אין ספק ביכולותיו וביושרתו. לשיטתו, יש לו את הצוות המיומן ביותר ובכלל אין לו כל כוונה להיטיב עם הדרג המדיני. בצוות המבקר יש אכן אנשים מצוינים כאיתן דהן (ראש החטיבה לביקורת מערכת הביטחון), יובל חיו (ראש החטיבה לביקורת משרדי הממשלה ומוסדות השלטון) ויואל הדר (היועץ המשפטי), אבל הם לא תחליף לוועדת חקירה ממלכתית. והם גם לא האנשים שהציבור נושא אליהם את עיניו כחוקרי אירועי 7 באוקטובר. הרוב בציבור רוצה ועדת חקירה ממלכתית.
על העניין הציבורי המוגבל בדו"חות ביקורת המדינה, למרות חשיבותם ויסודיותם, אין צורך להרחיב. והנה עכשיו זימן הטבח למוסד הזה את ההזדמנות להיכנס להיסטוריה. להיכנס בנעליה של ועדת החקירה המבוששת ולהטביע חותם. בסנגוריה הצבאית מסרבים להירגע מול הבטחות המבקר לטוהר וניקיון הביקורת. בדיוק להיפך. הם מזהים בה רדיפה וסיכונים לשמם ומעמדם של ה"לקוחות" שלהם, מהרמטכ"ל ומטה.
2. מלבד הגשת הבג"ץ לבלימת הביקורת על "ליבת הכשל" ולהגנת זכויות המבוקרים, מגייסת הסנגוריה את מיטב עורכי הדין בישראל כדי לסייע לקצינים. חלקם כבר פנו והצטיידו בפרקליטים, למשל, איל רוזובסקי, ז'ק חן ונוית נגב. אחרים ייהנו מהמאגר המשובח שמגייסת עבורם הסנגורית הצבאית, אל"מ אופירה אלקבץ־רוטשטיין, שיתכנס מחר בכנס מיוחד בבית ציוני אמריקה. מאגר שכולל בין היתר את עוה"ד נתי שמחוני, עפר ברטל, דן אלדד, איתן מעוז, רועי בלכר, גלעד שר, נדב ויסמן, גיא שנער, שרון קלינמן, יעל ארידור בר־אילן, גיל דחוח, רותי ליטבק, יניב ואקי, יוסי בנקל, עודד סבוראי ואלון הראל.
מלבד הטענה לשיבוש וזיהום עתידי של ועדת החקירה, מטיחה הסנגוריה שתי טענות עיקריות: הראשונה, נגד סמכות המבקר לבחון סוגיות "מבצעיות וביטחוניות מובהקות" ו"היבטי מדיניות ואסטרטגיה רחבים". אלה נכללים בארבעה מתוך עשרות נושאי הביקורת שהציג המבקר. הסנגוריה מתריעה נגד פלישת המבקר לביקורת מדיניות הביטחון שניהלה ישראל מול חמאס, "הקונספציה המוטעית" מולו, הגנת הגבול ופעולות הדרג המדיני והצבא ב־7 באוקטובר ועוד. המחלוקת המשפטית נטועה בלשון סעיף החוק שקובע את סמכות המבקר. אנגלמן נתלה בסעיף הסל שמסמיך אותו לבדוק "כל עניין אחר שיראה בו צורך". לדידו מדובר ברישיון חופשי לבקר הכל כולל הכל. הסנגוריה מצביעה על פרשנות צנועה יותר, שמכאן ועד בחינת מדיניות הביטחון ושיקול הדעת הדרך ארוכה. מבחינה זו מבקר הוא שופט שאסור לו להמיר את תבונת הרשויות בתבונתו.
3. עיקר התרעומת של הסנגוריה מופנית לפגיעה בזכויות הדיוניות והמהותיות של קציני הצבא. גורם בסנגוריה מביע זעזוע ופליאה על טיוטות ביקורת שמכילות כבר עתה ביקורת אישית כלפי מפקדים מבלי שניתנה להם הזדמנות להשמיע את עמדתם, בלי שדיברו עם אנשים בסביבתם הארגונית, מבלי שנדרשו להעביר מסמכים כלשהם, מבלי שהמבקר או צוותו נפגשו עמם. "הייתי בהלם, הם היו בשוק", אומר גורם בסנגוריה. פרטים ושמות אסורים עדיין בפרסום, אבל במקרה אחד נקבע שקצין כשל במשימה שהונחה לפתחו כאשר אין כל עיגון חוקי להנחה כזו תרתי משמע. במקרה אחר נקבע שקצין דווקא פעל בנושא שזיהה בו מחדל אבל הוטל דופי בעצם העובדה שפעל.
אנשי המבקר מבטיחים שלא יפורסם אף דו"ח סופי מבלי שתינתן למבוקר הזדמנות להשמיע את עמדתו. באמת, משיבים בסנגוריה, מה שווה השימוע לאחר שנכתבה טיוטה בת 70 עמודים שמגבשת ממצאים, ועוד בהליך פסול. מה הסיכוי ומה הערך לשימוע במצב הזה. "הלב הפתוח והנפש החפצה כאן שווים בערך לסיכויי השימוע ליועצת המשפטית לממשלה בפני ועדת השרים בראשות שיקלי", אומר אחד הסנגורים. ומוסיף אחר: "אם המבקר רוצה להיות ועדת חקירה אז לפחות שיקפיד כמוה על שקיפות ועל זכויות. שהמבוקרים יידעו מי העיד נגדם ויקבל את החומר לפני הטיוטה ולא אחריה".
4. בניגוד לדעת רבים מאנשיו שלו, המבקר מתעקש על פרסום שמות. על ביקורת פרטנית ולא מערכתית. בכוונתו להטיל אחריות אישית. בין היתר באמצעות הנחיה חדשה בנהלי הביקורת שמובילה להחמרה משמעותית של הקריטריונים והשיקולים להטלת אחריות אישית. זאת, "תוך יצירת מצב שבו למעשה כל נושא הקשור לאירועי 7 באוקטובר עלול להצדיק הטלת אחריות אישית ופרסום שמות מבוקרים", נטען בעתירת הסנגוריה. שינויים אלה, נטען, נעשו בעיצומה של הביקורת והם "שינוי כללי המשחק תוך כדי המשחק". מקורבי המבקר שוללים את הלהט המיוחס להם לערוף ראשים, אבל מצביעים על עקירתה המוחלטת של האחריות האישית בתחקירים שמקיים צה"ל. לטענתם, מתרכזים שם בש.ג בלבד ולא בראשים הגדולים. כבר ב־23 בדצמבר הודיע המבקר כי "אופיו של הטבח ב־7 באוקטובר מחייב את ביקורת המדינה לבחון את האחריות האישית של כל הדרגים – המדיני, הצבאי והאזרחי". חודש לפני, וחודש בלבד לאחר הטבח, התחייב אנגלמן במכתב לנתניהו כי "ביקורת המדינה תהפוך כל אבן על מנת להגיע לחקר האמת ולהצביע על האחריות של הגורמים הנוגעים בדבר מכלל הדרגים".
2 צפייה בגלריה
ראש הממשלה בנימין נתניהו. מסרב למנות ועדת חקירה ממלכתית ומקווה שאנגלמן יעשה את העבודה במקום
(צילום: יאיר שגיא)
5. את מאבקה של הסנגוריה הצבאית מובילים הסנגורית הצבאית עו"ד אל"מ אלקבץ־רוטשטיין, עו"ד אל"מ אבי חלבי, לשעבר התובע הצבאי הראשי, והמילואימניק עו"ד פרופ' דורי קלגסבלד, מומחה לוועדות חקירה. "היו כאן ועדות חקירה למלחמת יום כיפור, לרצח רבין, אף אחד לא העלה על דעתו שמבקר המדינה אמור לבדוק את היקפי ועוצמות האירועים האלה, ודווקא את 7 באוקטובר הוא אמור לבקר?", תהה קלגסבלד בישיבת הוועדה לביקורת המדינה, והוסיף: "הרעיון של כפל חקירה הוא גרוע. לעתים אין ברירה, כמו ועדת החקירה לעניין הצוללות שמתנהלת במקביל למשפט הפלילי באותה הפרשה. כשצריך, אז צריך. אבל כאן אולי עוד תקום ועדת חקירה ויש גם עתירות בנושא לבג"ץ. במינימום תחכו. ממילא יש למבקר 38 נושאים לגיטימיים אחרים לחקור".
אלא שלאנגלמן אצה הדרך. הוא רוצה להטביע חותם (וחושש שוועדת חקירה תיטול ממנו את הכבוד). הוא מסיים את כהונתו בעוד 11 חודשים ויש לו דד־ליין קרוב למדי. השאלה הגדולה היא האם הוא מתואם לשירות נתניהו, האם מטרתו היא לצוד ולהכתים למענו את הצבא בהטלת עיקר האחריות עליו, או שהוא מונע באמת משליחות עמוקה לדווח את האמת לאזרחי ישראל. אנגלמן משוכנע שבג"ץ ינפנף את העתירה הנוכחית בגלל הפשרה אליה הגיע עם צבא על גבולות הגיזרה של הביקורת. פשרה שנולדה בבג"ץ שהגישו התנועה לאיכות השלטון ואומ"ץ. אלא שהסנגוריה הצבאית היא עצמאית, לא כפופה לפצ"רית ולא ליועצת המשפטית לממשלה. וגם לא לפשרות קודמות שבין המבקר לצבא. היא רק מבקשת לממש את מחויבותה ונאמנותה לקציני ומפקדי צה"ל. לאנשים שלקחו אחריות על היום הנורא אבל ביום למחרת כבר יצאו להילחם ולהיהרג בעוד הדרג המדיני תופר לעצמו פתחי מילוט תעמולתיים ומשפטיים. ומי יודע אולי גם מעלים מסמכים וראיות. ועכשיו הם צפויים להיחרת באותיות שחורות בדו"חות מבקר המדינה. ושוב, הכדור מונח בבג"ץ. האם ייתן יד חופשית למבקר או יבלום אותו במקומות שהחקירה מאיימת על זכויותיהם המהותיות והדיוניות של קציני ומפקדי הצבא.
6. ולסיום רעיון: מבקר המדינה וצוותיו מעולים באיסוף חומרים, אבל האמון בהם, בקביעת גורלות של אשם ואחריות באירוע בעל הממדים התנ"כיים הזה — אינו גדול. מצד שני, נתניהו לא ממנה ועדת חקירה ממלכתית בגלל חוסר האמון שלו בנשיא בית המשפט העליון יצחק עמית. אז הנה הצעה: למנות למבקר המדינה הבא שופט בדימוס – מחוזי או עליון – שינצח על מלאכת הסקת המסקנות. אפשר שיהיו אלה פצ"רים לשעבר כמו אילן שיף ומנחם פינקלשטיין, שופט עליון לשעבר שאינו מזוהה עם המחאה או עם זרם מובהק כלשהו, כמו ניל הנדל, ואולי נשיאה לשעבר כאסתר חיות שגם אם "הוכתמה" כליברלית, אין מחלוקת על יושרתה. אולי זה יפצח את הפלונטר שנקלענו אליו. והנה עוד הצעה: להקים ועדת חקירה ממלכתית. האישים שהצענו ראויים גם לוועדה.
7. תגובת מבקר המדינה: "משרד מבקר המדינה עורך כחמישים ביקורות שנוגעות לכשלי 7 באוקטובר. הביקורת מתבצעת על כלל הדרגים - מדיני, צבאי ואזרחי. טענות הסנגוריה הצבאית משוללות יסוד. מטרת הטוענים לתקוע מקלות בגלגלי הביקורת בחוסר תום לב מובהק.
"ראשית, המבקר מקפיד הקפדה יתירה על זכויות המבוקרים. הביטוי לכך הוא שככלל, שעה שעולה הצורך להטיל אחריות אישית על בעל תפקיד באופן שאף עלול לפגוע בשמו הטוב, אנו נוהגים כשלב מקדמי לשלוח את תוכן הביקורת האישית לבעל התפקיד בלבד, והוא היחיד שנחשף לה. רק לאחר בחינת התייחסותו יכול ויועברו תכנים לגוף המבוקר. זאת על מנת שלא לפגוע בשמו הטוב ולאפשר לו את זכות הטיעון.
"שנית, הביקורת כוללת ממשקים שונים עם מבוקרים ורק בסופם מתפרסם הדו"ח. בשלבים של ההליך מתקיימות פגישות עם מבוקרים, ופרסום ממצאים, אישיים בפרט, נעשה רק לאחר מיצוי זכות הטיעון של המבוקר.
"שלישית, תהליך הביקורת מול הצבא סוכם מול הרמטכ"ל, וקיבל תוקף של פסק דין בבג"ץ. מבקר המדינה מקפיד לפעול בהתאם לאותו מתווה. עם זאת, לעתים אנו נתקלים בעיכובים בקבלת חומרי מקור ומסמכים שונים כמו גם בתיאום פגישות".
