דוח המבקר
60% מהרשויות המקומיות לא נערכו לשינויי האקלים
המשרד להגנת הסביבה לא עוקב אחר מוכנות הרשויות המקומיות לשינויי אקלים גם בשל היעדר תקציב ומחסור בכוח אדם - והמשרד להגנת הסביבה אינו עוקב אחר התנהלות הרשויות; על אף אירועי שיטפונות קטלניים בעבר, טרם הושלמה אסדרה מקיפה של תחום הניקוז בישראל
שינויי האקלים צפויים להשפיע על חיי התושבים בכל רשות מקומית בישראל: חום כבד יותר, ירידה בכמות המשקעים, עלייה בגובה פני הים, לצד גידול בסיכונים הבריאותיים, התפשטות מזיקים, עלייה בצריכת החשמל ועוד. אלא שלפי בדיקת מבקר המדינה המתפרסמת היום (ג'), רק 103 רשויות מקומיות (כ-40%) הכינו תוכנית היערכות להתמודדות עם אתגרי שינויי האקלים או נמצאות בהליך הכנתה. מנגד, 154 רשויות מקומיות (כ-60%) טרם הכינו תוכנית היערכות ואינן נמצאות בהליך להכנתה.
עוד עולה מהדוח כי המשרד להגנת הסביבה, הרגולטור האמון על התחום, כלל אינו עוקב אחר רמת המוכנות של הרשויות המקומיות להתמודדות עם שינויי האקלים. הרגולטורים אמנם מימנו בשנים האחרונות שש תוכניות סיוע להכנת תוכניות היערכות עבור הרשויות המקומיות, אך כאמור רוב הרשויות לא נערכו להשלכות שינויי האקלים.
חלק מהרשויות אף ציינו בשאלון ששלח להן מבקר המדינה כי כלל לא היו מודעות לקולות הקוראים שפורסמו בנושא. כך למשל נכתב: "לא נחשפנו לקולות קוראים בנושא אקלים" ו"לאחר בדיקה התברר כי הרשות לא הכירה את הקול הקורא שפורסם בשנת 2022".
מממצאי השאלון שהפיץ משרד מבקר המדינה עולה כי היעדר תקציב, מחסור בכוח אדם מקצועי בתחום והיעדר נתונים ומידע אקלימי הם מהחסמים המרכזיים שמונעים מהרשויות המקומיות לקדם ולהכין תוכניות היערכות לשינויי אקלים. אחת הרשויות ציינה כי "בהיעדר כוח אדם ייעודי ובהיעדר קולות קוראים התומכים בפעילות היערכות לשינוי אקלים, לא ניתן לצפות מרשות שתתעדף הכנת תוכנית מגירה".
שינויי האקלים מחריפים משנה לשנה, גובים קורבנות וגורמים לנזקים כלכליים משמעותיים, ואולם לדברי המבקר, הרגולטור אינו מספק תמונת מצב מלאה. כמו כן, אף שהניסיון הבין-לאומי מלמד על חשיבות המעקב אחר היערכות הרשויות המקומיות לשינויי אקלים, המשרד להגנת הסביבה אינו עוקב אחר רמת המוכנות שלהן.
סיכוני השיטפונות נמנים עם הסיכונים המדאיגים ביותר הנובעים משינויי האקלים. ישראל מתמודדת עם מציאות זו כמעט מדי חורף. כך למשל, בספטמבר 2025 אירע פרק גשם קצר אך קיצוני, שבמהלכו נשברו שיאי משקעים ליממה וירדו יותר מ-120 מ"מ באזור נהריה בתוך שעות ספורות. בעקבות האירוע נרשמו הצפות בדירות ובשטחים ציבוריים, קריסת עצים וסתימת קולטנים.
בחורף 2020 קיפחו את חייהם שבעה בני אדם, ולפי הערכות הרשויות נגרמו נזקי רכוש בהיקף של עשרות מיליוני שקלים בשל שיטפונות. למרות זאת, אף אחת ממערכות הניקוז שנבדקו על ידי מבקר המדינה - באשקלון, בג'סר א-זרקא ובנהריה - אינה מספקת מענה לתרחישי הייחוס המעודכנים של אירועי גשם קיצוניים ולספיקות המים הצפויות.
גם ליקויים שעליהם הצביע מבקר המדינה בעבר טרם תוקנו במלואם. בביקורת קודמת עלה כי לא הוגדרה חלוקת האחריות בין רשויות הניקוז לרשויות המקומיות בכל הנוגע לתשתיות ניקוז הנמצאות בשטח העירוני. בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי תוקן במידה מועטה בלבד.
צוות שהוביל משרד ראש הממשלה עסק בגיבוש מבנה תחום הניקוז בישראל והציג, בין היתר, המלצות לחלוקת הסמכויות והאחריות בין רשויות הניקוז לרשויות המקומיות. אולם נכון למועד סיום ביקורת המעקב, משרד החקלאות ויתר הגורמים המעורבים - ובהם משרד הפנים ורשות המים - טרם השלימו אסדרה מקיפה של תחום הניקוז בישראל. בין הסוגיות שנותרו ללא הסדרה בחקיקה נמצאת גם חלוקת הסמכויות והאחריות בתחום הניקוז בין רשויות הניקוז לרשויות המקומיות.
