מיתוג מחדש ופתיחת מסלולי סייבר ובינה מלאכותית: הפריחה המאוחרת של בר־אילן
בתוך שמונה שנים טיפסה אוניברסיטת בר-אילן מהמקום החמישי למקום השני במספר הסטודנטים ל-21.5 אלף, תוך שהיא עוקפת את האוניברסיטה העברית והטכניון
אוניברסיטת בר־אילן טיפסה בתוך שמונה שנים מהאוניברסיטה החמישית בגודלה בישראל לאוניברסיטה השנייה בגודלה אחרי אוניברסיטת תל אביב. בעוד רוב האוניברסיטאות ירדו במספר התלמידים או צמחו במידה זניחה, בר־אילן צמחה ב־30% מ־16,500 סטודנטים בשנת הלימודים תשע"ז (2016/7) ל־21,500 סטודנטים בשנה שעברה (תשפ"ה 2024/5). בשנת הלימודים שעברה בר־אילן עקפה לראשונה את האוניברסיטה העברית שבה לומדים 21,400 סטודנטים. במקום הראשון נמצאת כאמור אוניברסיטת תל אביב עם 26,500 סטודנטים.
בישראל יש תשע אוניברסיטאות ציבוריות. במכון ויצמן אין תואר ראשון ובאוניברסיטה הפתוחה הלימודים יכולים להימשך שנים ארוכות, כך שרק שבע אוניברסיטאות רלבנטיות להשוואה. בשנת הלימודים תשע"ז היתה בר־אילן חמישית במספר התלמידים כשאחריה רק אוניברסיטת אריאל והטכניון. בשמונה השנים האלה אריאל והטכניון רשמו ירידה של אחוזים בודדים במספר התלמידים. בן־גוריון, תל אביב וחיפה רשמו עלייה של אחוזים בודדים, ובאוניברסיטה העברית נרשמה עלייה של 9% ל־21,400 סטודנטים.
בכל האוניברסיטאות יחד נוספו בתקופה הזו כ־2,300 תלמידים (בחלקן נוספו יותר ובחלקן מספר הסטודנטים ירד). בבר אילן נוספו בתקופה זו 5,000 תלמידים. מתוך עלייה של 6% במספר הסטודנטים בשבע האוניברסיטאות, בר־אילן אחראית ל־4%.
בבר־אילן מסבירים את הפריחה בכך שנפתחו מסלולי לימוד חדשניים ואטרקטיביים בתחומים כמו סייבר ו־AI. בתחום ההנדסה נוספו 15 מסלולים. האוניברסיטה נחלצה בתקופה הזאת מחובות גדולים שהיתה שקועה בהם והשקיעה במיתוג מחדש. אחת התוצאות של השינוי היא ששיעור הסטודנטים הדתיים ירד מ־35% ל־28%. בכמות הסטודנטים לתואר שלישי בר־אילן ממוקמת שלישית עם כ־2,050 סטודנטים לדוקטורט, אחרי העברית (2,520) ותל אביב (2,153).
על משבר אפשרי של האקדמיה יכולה להעיד העובדה שמספר הסטודנטים הכולל בישראל בשנת הלימודים תשפ"ו (2025/6) שתחל השבוע הוא 336.3 אלף, בדיוק כמו מספר הסטודנטים לפני חמש שנים. בחמש השנים של הקורונה והמלחמה מספר הסטודנטים דשדש סביב מספרים אלה. בשנה שעברה, למשל, הוא עמד על 334.3 אלף, כלומר מדובר השנה בעלייה זניחה של 0.6% במספר הסטודנטים בארץ.
עם זאת, שתי עובדות מטות את הנתונים ומקשות לדעת עד כמה עמוק המשבר. אחת היא שבתשפ"א נתקע מחזור שלם בארץ בגלל הקורונה ובעצם נרשמו שני מחזורים ללימודים. בשנת תש"פ שלפניה היו באקדמיה רק 312.7 אלף תלמידים, ואם משווים יחסית אליה, הרי שמדובר מאז בעלייה של 6.9%.
עוד עובדה שיש להביא בחשבון היא ששירות המילואים הארוך הקשה מאוד על שני שנתונים של חיילים משוחררים לצאת לטיול הגדול. כלומר אפשר לצפות שרבים מהם יירשמו בשנה הבאה.
עד כמה גמישות בתחומי הלימוד היא שם המשחק באקדמיה אפשר ללמוד מכך שהיתה ירידה של 15% בתוך שנתיים במספר הסטודנטים שמתחילים ללמוד מדעי המחשב מ־7,277 סטודנטים בתחילת שנת הלימודים תשפ"ג ל־6,219 סטודנטים בתחילת הלימודים תשפ"ה. עם זאת, רוב הכמות הזאת עברה למסלולי הייטק מעודכנים יותר כמו הנדסת נתונים ולימודי AI.
