מהפכה אקדמית בשעת מלחמה: המל"ג אישרה תארי דוקטור יישומי
המועצה להשכלה גבוהה אישרה את אחת המהפכות הגדולות בתולדות האקדמיה הישראלית – הענקת תארי דוקטור המבוססים על מחקרים יישומיים - בין היתר באמצעות המכללות. האוניברסיטאות מזהירות מאינפלציה של דוקטורים ומירידה ברמת המחקרים
בעיצומה של המלחמה אישרה המועצה להשכלה גבוהה את אחת המהפכות הגדולות ביותר שנעשו באקדמיה בעשורים האחרונים – הנהגת תארי דוקטורט מקצועי יישומי, בין היתר על ידי מכללות. התוכנית תחול בין היתר בכמה מהתחומים היוקרתיים ביורת של האקדמיה: הנדסה, משפטים, פסיכולוגיה וכן בתחומים כמו חינוך, פיזיותרפיה, עבודה סוציאלית ואומנות. הצעד מיועד לקדם קשרי תעשייה ומדע אבל גם לחזק את מעמד המכללות וכנראה גם לאפשר לחלקן בעתיד להפוך לאוניברסיטאות יישומיות. עם זאת, המהלך מעורר חשש גדול לאינפלציה של תארי דוקטור ולשחיקה גדולה במעמד התואר. נראה שההסבר לבהילות בקבלת החלטה כל כך דרמטית הוא החשש מכניסה לתקופת בחירות שבה אי אפשר לקבל החלטות מהפכניות.
מכניסתו לתפקיד מקדם שר החינוך יואב קיש מדיניות ברורה של חיזוק המכללות והאקדמיה הפרטית על חשבון האוניברסיטאות והאקדמיה הציבורית. הדבר בא לידי ביטוי בין היתר במינוי אנשי מכללות לשני התפקידים הבכירים במועצה להשכלה גבוהה, פרופ' דודי שוורץ מהקריה האקדמית אונו לתפקיד סגן יו"ר המל"ג שהוא היו"ר בפועל, ופרופ' עמי מויאל - נשיא המכללה האקדמית להנדסה אפקה לתפקיד יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת). אונו עשויה להיות אחת המרוויחות הגדולות מאישור המסלול.
המכללות הוקמו כמוסדות להכשרה אקדמית מקצועית אבל רבות מהן שואפות להתקדם אם בהפיכה לאוניברסיטה יישומית ואם באמצעות הענקת תארי דוקטור. כיוון שלחלקן אין מספיק פרופסורים ברמה הדרושה להעניק תארי דוקטור הכוונה היא לאפשר לכל שלוש מהן לאגד כוחות אקדמיים למטרה זו. במסמך ששלחה מנכ"ל המל"ג ד"ר מאיה לוגסי נאמר כי "הדוקטורט המקצועי (Professional Doctorate – PD) הוא מסלול לתואר שלישי המשלב הכשרה מחקרית מתקדמת עם התמודדות שיטתית עם אתגרים מקצועיים מן השדה. בשונה מן הדוקטורט המחקרי הקלאסי, הממוקד בעיקר בהרחבת הידע התיאורטי והבסיסי, הדוקטורט המקצועי מדגיש מחקר יישומי מעמיק, לעיתים בשותפות עם ארגונים ציבוריים ומקצועיים, ומכוון לפיתוח ידע בעל תרומה ישירה לפרקטיקה".
לדבריה, "מודלים אלה נהוגים במדינות רבות ותורמים לפיתוח הון אנושי בכיר, לחיזוק הקשר בין האקדמיה לחברה ולמשק ולהרחבת תרומתה של ההשכלה הגבוהה. האפשרות לפתוח מסלולי דוקטורט מקצועי עולה גם בקנה אחד עם המלצות דו"ח מצב המדע תשפ"ו/ 2025 של האקדמיה הלאומית למדעים, אשר הצביע על חשיבות פיתוח מסלולי דוקטורט יישומיים כגשר מדעי ומחקרי בין העולם היישומי לבין המחקר האקדמי. המתווה גובש הן בעקבות פניות מוסדות והן במסגרת מהלך מדיניות יזום של המל"ג לבחינה מערכתית של מסלולי דוקטורט בעלי אופי יישומי, כחלק מחיזוק הקשר בין האקדמיה לבין צרכי החברה והמשק".
האוניברסיטאות מתנגדות למהלך, מביעות חשש מכך שיאושרו עבודת מחקר שאינן ראויות לתואר דוקטור ומבקשות לפחות לקיים הליך אישור מעמיק וממצה. במסמך שהוציא ועד ראשי האוניברסיטאות הוא טוען ש"לא זוהה צורך מערכתי מובהק לפתיחת מסלול יישומי נוסף במערכת ההשכלה הגבוהה. יש היום כ־10,000 דוקטורנטים ויש מסלולים יישומיים קיימים באוניברסיטאות". הן מזהירות ש"קיים חשש לדילול סטנדרטים, אינפלציית תארים ופגיעה ביוקרת הדוקטורט בישראל". לדבריהן "יש להגדיר תנאי סף גבוהים, כולל דרישות קפדניות לתוצר הגמר, הכשרה מחקרית וקורסים מתקדמים". עוד הן טוענות שדוקטורט יישומי מתאים רק למספר מצומצם של תחומים, בדומה למקובל באוניברסיטאות מובילות בעולם: משפטים, מוזיקה, תחומים מסוימים של הנדסה ומדעים מדויקים. לדבריהן, "אסור לפתוח את התואר כפתרון עוקף לקידום מכללות לדוקטורט ללא הצדקה אקדמית – מהלך שעלול לפגוע במערכת כולה". כן הן דורשות להעלות את תקופת הניסיון המקצועי הדרושה לקבלה למסלול שמוגדרת היום כ-3 שנים בלבד. הן מציעות להתחיל בפילוט במקצוע אחד או שניים.
המועצה להשכלה גבוהה בתגובה: "נושא הדוקטורט המקצועי נמצא על סדר היום של המל״ג כבר מספר שנים, בין היתר בעקבות פניות של מוסדות אקדמיים. לפני למעלה משנה החל תהליך בחינה מעמיק של השלכות המהלך על המערכת כולה, ורק לאחרונה הבשיל לכדי מתווה מגובש, לאחר עבודת מטה מקצועית ורוחבית שבחנה לעומק את צרכי ההשכלה הגבוהה והמשק.
"ההחלטה מתקבלת כחלק מתכנון ארוך טווח של מערכת ההשכלה הגבוהה, המבקש לחזק את הממשק בין האקדמיה לתעשייה ולהכשיר הון אנושי מתקדם בתחומים חיוניים. גם בתקופת המלחמה המל״ג והות״ת ממשיכים לקדם מהלכים אסטרטגיים מתוך אחריות לרציפות תפקודית ולמבט לעתיד מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל, ובכלל זה מהלכים שצפויים לשמש מנוע צמיחה".
