דו"ח מנהלת התקומה בדק: רק 28% בקיבוצי העוטף חשים ביטחון
מתוך תקציב כולל של 17.4 מיליארד שקל, שולמו עד כה בפועל רק 5.4 מיליארד שקל. יעד הכפלת האוכלוסייה ותחושת הביטחון רחוקים מתמיד
דו"ח הביצוע של מינהלת תקומה – הגוף שהקימה ממשלת ה־7.10 כדי לשקם את חבל עזה בתוך 5 שנים – מציג 11.6 מיליארד שקל כ"השקעה בפועל", אחרי שנתיים וחצי של פעילות (ללא 2026). למרות המספר הבומבסטי, רק בעמוד 46 מגלים שהסכום ששולם בפועל הוא 5.4 מיליארד שקל – פחות משליש (31%) מתקציב החומש הכולל של 17.4 מיליארד שקל.
ההבחנה בין "חויב" ל"שולם" נעלמת מההודעה "החגיגית" לתקשורת של מינהלת תקומה. הפער הזה הוא לא טכני. הוא מבני ומסביר את הפער הגדול יותר, בין החזון של מינהלת תקומה לבין מה שמתרחש בפועל באזור הטבח.
חלוקת הביצוע לפי תחומים חושפת את התבנית. בקטגוריות שבהן הכסף עובר במסלולים ותיקים – מלגות לסטודנטים, שעות הוראה, מענקי שיבה, חיזוק כוח אדם ברשויות – הביצוע גבוה: השכלה גבוהה 85%, חינוך 71%, שיבה הביתה 68%, חיזוק רשויות 61%, ביטחון "אופק חדש" 52%. בקטגוריות שדורשות יצירת תשתית כלכלית חדשה, התמונה הפוכה: מבני ציבור ייחודיים 0%, צעירים 2%, תיירות 4%, תחבורה 4%, אנרגיה 4%, ספורט 6%, כלכלה ועסקים 9%, תשתיות מים 10%, צמיחה דמוגרפית 15%, חקלאות 17%. כלומר, כל מה שהיה "חירום" – בוצע בהיקפים משמעותיים יחסית. אך חשוב לזכור: תקומה קבעה לעצמה יעד שאפתני — לא רק לבנות את מה שהיה אלא לשדרג ("Build Back Better").
והשדרוג לא תמיד הגיע: בקטגוריית "מבני ציבור רשותיים ייחודיים" הוקצו 311 מיליון שקל לחמישה פרויקטים, אחד לכל רשות. מרכז אזורי באשכול (91.7 מיליון שקל), היכל תרבות בשדרות (109.4 מיליון שקל), קונסרבטוריון בחוף אשקלון (27.5 מיליון שקל), מרחב הייטק־חינוכי בשדות נגב (34.4 מיליון שקל), מרכז חדשנות בשער הנגב (47.9 מיליון שקל). נכון לסוף 2025, שולמו בפועל 0 שקלים, כאשר את המרכז באשכול אף לא החלו לתכנן. לפי הדו"ח, בסך הכל ישנם יותר מ־1 מיליארד שקל שהוקצו – שהביצוע בהם אפסי.
על העיכוב הזה משפיעה גם התנהלות פוליטית שהדו"ח לא מזכיר: הקפאה של 5 מיליארד שקל מתוך 19 מיליארד שקל – כרבע מהסכום (26%) שאישרה הממשלה באפריל 2024 למשך שנה שלמה. הסיבה: ראשי הרשויות באופקים, בנתיבות ובמועצה האזורית מרחבים – כולם מהליכוד – דרשו נתח מהתקציב, ועתרו לבג"ץ. ההקפאה הסתיימה רק עם אישור חוק תקומה באפריל 2025, ואז הוסטו ממנה 1.3 מיליארד שקל ל"עוטף של העוטף".
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן קבע, בדו"ח שפרסם בפברואר 2025, כי "לא יעלה על הדעת שוויכוחים ואי־הסכמות ימנעו מימוש תקציב פיתוח בהיקף של 5 מיליארד שקל".
רק 28% חשים ביטחון
כדאי לשים לב לעוד שני נתונים: אמון במוסדות המדינה – ממשלה, כנסת, משטרה ומערכת המשפט – 40%, לעומת האמון ברשויות המקומיות שעומד על 79%-76%, פער של עד כמעט 40 נקודות אחוז. כלומר, התושבים מאמינים ברשויות והעומדים בראשן – הרבה פחות בממשלת נתניהו שגררה רגליים. אגב, הביצוע הגבוה ביותר של תקומה – לבד מהשיבה הפיזית – הוא בקטגוריית "חיזוק רשויות" (61%). שם הכסף עובר ישירות לרשות, שיש אמון. אלא שיש כאן "טריק" קטן. המספר הוא ממוצע. באותה קטגוריה ("חיזוק רשויות"), עיריית שדרות לבדה קיבלה 55.7 מיליון שקל – 40% מסך התקציב (בהתאם לגודל האוכלוסייה). סכום שגבוה בכ־30 מיליון שקל מכל מה ששולם בפועל לתחום הצעירים בכל החבל בשנתיים.
בקצה השני נמצא ניר עוז. תקציב השיקום של הקיבוץ עומד על 232.2 מיליון שקל. בוצע בפועל בשנתיים: 14 מיליון שקל – רק 6%. המועד שבו התושבים יוכלו לחזור: סוף 2027, קרוב לארבע שנים אחרי הטבח שבו כשליש (29%) נחטפו או נרצחו. אבל הנתון הכי חשוב קשור לתחושת הביטחון לגור בחבל אחרי שנתיים וחצי מאז הטבח: רק 28%. כלומר, כרבע מהאוכלוסייה בלבד – זו שחזרה – מרגישה בטוחה.
ומה לגבי החזון הגדול – הכפלת אוכלוסיית החבל ל־120 אלף תושבים עד 2033? ה"Build Back Better" לא נראה באופק. היום מתגוררים שם 65,400 איש, והגידול ב־2025 היה 2%, כ־1,400 תושבים.
