המענה לאיום הקטלני מרחפני הנפץ של חיזבאללה הוזנח, וצה"ל שוב נתפס לא מוכן
למרות התרעות מוקדמות ופיתוחים קיימים, מערכת הביטחון התעוררה באיחור לאיום הרחפנים מבוססי הסיב האופטי שלא ניתן לחסום אותם באמצעות לוחמה אלקטרונית. כוחות צה"ל בשטח משלמים את המחיר והפתרונות עדיין חלקיים
התרחבות איום רחפני הנפץ שחיזבאללה מפנה לעבר כוחות צה"ל הפרוסים בדרום לבנון חושפת ויכוחים פנימיים וגלגולי אחריות במערכת הביטחון, ברקע היעדר היערכות מוקדמת לקראתו, אף שזוהה במלוא מסוכנותו כבר לפני כשלוש שנים.
עוד לפני שחיזבאללה אימץ אותם במסגרת מאמציו לפגוע בכוחות המתמרנים של צה"ל, רחפני נפץ הנשלטים באמצעות סיבים אופטיים, שעמידים בפני שיבושים וחסימות, נראו במלוא אימתנותם במלחמה בין רוסיה לאוקראינה. מומחים שניתחו את האיום המתהווה והעריכו את חומרתו הזהירו כבר אז שזאת רק שאלה של זמן עד שרחפני נפץ כאלה יהפכו לאחת מצרותיו של צה"ל בשלל החזיתות המעסיקות אותו.
רק לפני כשלושה שבועות הפיץ המינהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתיות טכנולוגיות (מפא"ת) שבמשרד הביטחון, בין התעשיות הביטחוניות, בקשה בהולה לקבלת מידע על דרכי התמודדות אפשריות עם רחפני סיב.
מפא"ת, בראשה עומד ד"ר דני גולד, ביקשה אז, ובתוך שבוע בלבד, הצעות למענה טכנולוגי בשלושה תרחישי ייחוס ומתארי הפעלה של מערכות רלבנטיות שישמשו להגנה על כוחות מתמרנים, כך שניתן יהיה להתקין את אמצעי ההגנה מרחפני הסיב על גבי משוריינים או לשאתם באמצעות כוח רגלי; מערכת להגנה היקפית לפריסה מהירה בשטחי כינוס של כוחות; ויכולות הגנה על מוצבים ועל תשתיות קבע.
הבקשה הבהולה של מפא"ת גרמה ללא מעט בכירים ואנשי פיתוח בתעשיות הביטחוניות להרים גבה. "בוקר טוב אליהו, מישהו התעורר פה", עקץ במרירות אחד מהם בשיחה עם כלכליסט. "במשך כמעט שנתיים אנחנו 'מפוצצים' את מפא"ת בהצעות ובאמצעים לנטרול רחפנים וכטב"מים, משקיעים בפיתוח כסף וזמן, מדגימים יכולות, ובפועל לא קורה עם זה כלום". לדברי הבכיר, תחום הרוק"ק (הרום הקרוב לקרקע) "היה ונותר יתום ומופקר, וכך הגענו עד הלום, כשרחפני נפץ מכים את כולנו באימה והורגים ופוצעים לנו חיילים. לא התעוררו פה בזמן".
אחד החששות המרכזיים בצה"ל ובמערכת הביטחון הוא שההצלחה היחסית שרושם לעצמו חיזבאללה בהפעלת רחפני הנפץ תספק השראה לארגוני טרור נוספים שיאמצו דפוס פעולה דומה בזירות אחרות, כמו יהודה ושומרון, שממנה יהיה ניתן לשגרם — אולי גם בצורה של נחילים — לעבר מטרות ישראליות במרכז הארץ, כמו נתב"ג ומקומות רגישים אחרים או ריכוזי אוכלוסייה. זאת, כשבליבת האיום עומדת פשטות הפעלתם של רחפני הנפץ, מחירם הזעום — כמה מאות דולרים בלבד — ונגישותם באתרי קניות ברשת האינטרנט.
רשימת התירוצים הנשמעים מצד מערכת הביטחון וצה"ל ביחס למחדל אי־ההיערכות לאיום רחפני הנפץ ארוכה: משמיכה תקציבית קצרה מדי, "הפתעה מצבית", צורך בתעדוף של העמדת מענה לאיומים אחרים וחמורים יותר, קיבעון תפיסתי של גורמי פיתוח, ועד ביטוי לחולשת מערך היבשה של צה"ל לעומת כוחו העצום של חיל האוויר במאבק על משאבי פיתוח ותקציבים.
להפחית ציפיות לגבי מערכת הלייזר
כוחות היבשה הפועלים מחוץ לגבולות ישראל הם האחראים על התמודדות עם איומים אוויריים בגבהים נמוכים, ולפי בכירים ביטחוניים, שם לא הביאו בחשבון תרחיש שבו צה"ל יידרש לתפוס עמדות בתוך שטח לבנון ולאורך רצועת ביטחון של כ־50 ק"מ.
"במבחן התוצאה אנחנו לא ערוכים, וזה רע", הודה אחד הבכירים בשיחה עם כלכליסט. "זה לא רק גורם או גוף אחד שנרדם על המשמר, אלא כולם ביחד. מהצד השני, קידום של פתרון בתחום הזה היה עלול לבוא על חשבון הקשב והמשאבים שדרשו איומים משמעותיים אחרים. אין לנו משאבים בלתי סופיים".
לפחות פעמיים בשנתיים האחרונות חברות ביטחוניות מרכזיות הדגימו לאנשי מפא"ת יכולות ושלל אמצעים שפיתחו אל מול איומים מעופפים, כאלה שכבר קיימים בשדה הקרב וכאלה שעתידים להופיע בו ולאתגר את צה"ל. האמצעים שהודגמו כוללים רחפנים המסוגלים ללכוד במעופם רחפנים עוינים באמצעות רשתות או להתנגש בהם; מערכות המדייקות ירי מן הקרקע; אמצעי גילוי אלקטרו־אופטיים למתן התרעה על התקרבות של רחפנים שלא ניתנים לגילוי באמצעות מכ"מים ומערכות קיימות; ועוד.
"הדגמנו יכולות טובות, גם יכולת להפיל רחפנים מהירים באמצעות ירייה בודדת מן הקרקע, אבל הרושם שקיבלנו מאנשי מפא"ת היה שהם תולים את יהבם במערכת ההגנה באמצעות לייזר של רפאל, כאילו שביום שבו היא תיפרס בשטח יבוא הפתרון לכל צרותיו של עם ישראל. בינתיים זה לא קורה, ואנחנו כבר משלמים מחירים".
מערכת הלייזר של רפאל "אור איתן" נמסרה לצה"ל כבר בסוף השנה, ברקע ציפייה עצומה למהפכה של ממש בעולמות היירוט של רקטות, פצצות מרגמה, כטב"מים ורחפנים. הבשורה המרכזית שלה אמורה להיות בעלויות יירוט זעומות ביחס למערכות הגנה אוויריות אחרות, שמיירטות במחירים שיקרים באופן בלתי פרופורציונלי ממחיר האיום עצמו. ועדיין, חמישה חודשים מאז נמסרה לחיל האוויר, "אור איתן" עדיין לא הוכנסה לשימוש מבצעי, וזאת גם כשהאש בצפון התחדשה ביתר שאת במהלך מלחמת איראן השנייה, וכטב"מים, רקטות ורחפנים מאיימים כל העת על חיילי צה"ל ועל תושבי הגליל.
חיל האוויר שוקד על האצת תהליכי הקליטה וההטמעה של "אור איתן", שאמורה לפעול כנדבך משלים לסוללות של כיפת ברזל. בינתיים, לפי בכירים במערכת הביטחון, מוטב להפחית ציפיות ביחס לפלאים שהובטחו לגביה ולהתאזר בסבלנות עד שחזון הלייזר יקרום עור וגידים. הטווח המרבי של "אור איתן" הוא רק כ־10 ק"מ, יכולת הכיסוי שלה חלקית, וקיים ספק אם ניתן יהיה לפרוס אותה בקרבת הכוחות הפועלים בדרום לבנון. גם לא ברור אם מערכות לייזר ניידות, שאמורות לפעול בהספקי חשמל נמוכים יותר, ילוו אותם בתמרוניהם בעומק השטח.
במערכת הביטחון גם מצננים את התלהבותם של בכירי התעשיות הביטחוניות מהמערכות והפתרונות שהציעו עד לא מכבר למפא"ת ביחס לאיום רחפני הנפץ. שם אמרו לכלכליסט כי רוב המערכות האמורות פנו לאיום הכטב"מים, ואלה שיועדו לשיפור יכולות הגנה מרחפנים העמידו אמצעים הפונים לכאלה שפועלים באמצעות תקשורת אלחוטית, ולא לרחפני נפץ מבוססי סיב. פרט לכל אלה, מרבית האמצעים שהוצעו עד כה נכשלו בשלבי הניסויים.
לפי אחד הבכירים, בספק אם את הפתרון לאיום רחפני הסיב יביאו החברות הגדולות, כמו תע"א ורפאל, שאמונות על פיתוח מערכות ההגנה האוויריות מפני רקטות וטילים. "אנחנו מאמינים שהמענה ייבנה מכמה רכיבים של מספר חברות בתחום הדיפנס־טק, אחד מהם של חברת קלע, שמסוגלת להתיך נתונים הנאספים בשטח לתמונה כוללת, באופן שיכול לייעל את גילוי האיום", אמר.
נטרול כטב"ם לא דומה לנטרול רחפן
הביקורת על גרירת הרגליים של מערכת הביטחון ביחס לפיתוח מענה טכנולוגי לאיום רחפני הנפץ מזכירה את זאת שהוטחה בה עם פרוץ מלחמת 7 באוקטובר, ברקע חשיפתם של פערים עצומים אל מול איום הכטב"מים ששוגרו לעבר ישראל מכל חזית אפשרית. כטב"ם של חיזבאללה התפוצץ על חדר האוכל של בסיס הטירונים של גולני וגרם להרג של ארבעה חיילים; כטב"ם אחר פגע בחלון חדר השינה של ראש הממשלה בנימין נתניהו בקיסריה, והחלפת החלון עלתה למשלם המסים כ־1.8 מיליון שקל; כטב"ם ששוגר מתימן התפוצץ בלב תל אביב והרג אזרח; כטב"ם אחר מתימן התפוצץ בשדה התעופה רמון; וכטב"ם מסוריה התפוצץ בבית ספר באילת.
מאז, ניכר שחל שיפור הדרגתי בתחום ההגנה מכטב"מים, כשלפי נתוני משרד הביטחון וצה"ל שיעור הנטרול שלהם עומד על 95%, וזאת תוך פריסה נרחבת של מערכות לוחמה אלקטרונית. "לא בכדי אנחנו כמעט לא שומעים כבר על כטב"מים שחודרים למרחב האווירי של ישראל, חגים בתוכו דקות ארוכות ומפעילים אזעקות באזורים נרחבים. אלא שמה שטוב לנטרול כטב"מים לא יכול להיות טוב לנטרול של רחפנים הנשלטים באמצעות סיב אופטי, ונצטרך להיות יצירתיים ומהירים מאוד", אמר בכיר באחד מגופי הפיתוח הביטחוניים.
איום רחפני הנפץ מדיר שינה, ובצדק, מעיניהם של קצינים בכירים בצה"ל בשל פוטנציאל ההתרחבות שלהם. בשבוע שעבר פגע אחד כזה בכוח צה"ל בכפר א־טייבה שבדרום לבנון, הרג את סמל עידן פוקס ופצע עוד ארבעה לוחמים קשה. מסוק של צה"ל שהוזעק לפינוי הנפגעים נחלץ ברגע האחרון מפגיעה של רחפן נפץ שני.
בלי קשר למערכת הלייזר, שעדיין מוטלת עליה חובת ההוכחה אל מול ההבטחות הגדולות שהשמיעו ביחס אליה ראשי רפאל, מפא"ת שוקדת על פיתוח של מענה טכנולוגי המבוסס גם הוא על "נשק אנרגיה", ואמור לחסל את איום רחפני הסיב, כמו גם איומים מורכבים נוספים. מדובר במענה ייחודי וחסר תקדים, ולפי שעה פרטיו מסווגים. עם זאת, הוא לא יהיה מוכן בטווח הזמן הנראה לעין, ולפיכך המענה המיידי לרחפני הנפץ של חיזבאללה יהיה "מענה טיפש": רשתות שיעטפו מוצבים, עמדות וכלי רכב המשמשים את צה"ל, ויבלמו רחפני נפץ המופנים אליהם מבלי שהמטען שהם נושאים יתפוצץ.
זאת לצד שיפור המשמעת המבצעית של הכוחות בשטח, תוך הרחבת התצפיות לזיהוי מוקדם של האיום, באופן שיאפשר התגוננות סבירה מפניו; פריסה נרחבת של אמצעים אלקטרו־אופטיים בשטח, שאמורים לייעל את תהליכי זיהויים עוד טרם הגעתם אל הכוחות; והרבה מאוד רשתות הסוואה ושימוש באמצעים שכבר קיימים בשוק, בהם כוונות חכמות כמו "פגיון" של סמארט שוטר, המייעלות את הירי לעבר רחפנים.
בשבועות האחרונים מינהל הרכש של משרד הביטחון הוציא לחברות הפועלות בתחומים אלה הזמנות בהיקף של כמה עשרות מיליוני שקלים, כדי להזרים כמה שיותר אמצעים לשטח, והזמנות נוספות ייצאו לחברות אחרות גם במהלך הימים הקרובים. פרט לחידלון המדיני המשפיע קשות על אופן ניהול המערכה, והתמסרותו המוחלטת של נתניהו לגחמותיו של טראמפ, ממשרד הביטחון נשמעו גם במהלך סוף השבוע האחרון קריאות מצוקה על דחק תקציבי חמור, וזאת ברקע המחלוקות העמוקות שבינו לבין משרד האוצר.
