חרם שקט באיחוד האירופי? נמשכת הצניחה במספר מענקי הורייזן לחוקרים מתחילים
מספר מענקי ה-ERC היוקרתיים לחוקרים מתחילים עמד על 11 ב-2025 לעומת 30 ב-2024. סיבות טכניות יכולות להסביר רק חלק מהירידה. אוניברסיטת תל אביב קיבלה חמישה מענקים
רק 11 חוקרים ישראלים זכו במענקי ERC (מועצת המחקר האירופית) לחוקרים מתחילים של מפעל מענקי הנחקר היוקרתי בעולם הורייזן. זאת לעומת 30 ב-2024. בכך נמשכת הנפילה שהתרחשה ב-2025 כאשר ישראל צנחה ל-10 מענקים. בכירים באקדמיה לא יודעים להגיד אם הדבר נובע מהחרם האקדמי השקט על ישראל או מעליה בתחרות ושינוי בתנאים אבל הערכה סבירה היא שמדובר בשילוב.
עד 2024 ישראל הייתה זוכה באופן קבוע בכ-30 מענקי ERC למתחילים, נתון מעולה יחסית לגודלה ששיקף את ההערכה העצומה לאקדמיה הישראלית בעולם. אבל מספר הזכיות צנח ב-67% מ-30 ב-2024 ל-10 ב-2025. ישראל ירדה מהמקום ה-6 באיחוד האירופי למרכז הטבלה ולנתון שמשקף את גודלה.
יש גם סיבות טכניות. שלוש המדינות שהוליכו בזכיות ב-ERC במהלך השנים היו בריטניה, שוויץ וישראל. שווייץ נעדרה מהמפעל בשנים 2022-2024 וחזרה ב-2025 דבר שיכול להסביר חלק קטן מהנפילה הישראלית. עוד שינוי היה תוספת נקודות לריאיון והורדת נקודות לקורות החיים. כיוון שבישראל נהוג שחוקרים מבטיחים עושים פוסט דוקטורט באוניברסיטאות העילית של ארצות הברית, קורות החיים זיכו אותם בניקוד רב. ועדיין הסיבות הטכניות מסבירות רק חלק מהירידה.
מתוך הישראליות אוניברסיטת תל אביב קיבלה השנה כמעט חצי מהמענקים - 5. זו עלייה מ-3 בשנה שעברה אבל חצי מ-11 מענקים שקיבלה ב-2024. האוניברסיטה העברית לא קיבלה מענקים כלל לעומת 3 בשנה שעברה ו-10 ב-2023. מכון ויצמן קיבל מענק אחד - כמו בשנה שעברה - ולעומת 8 ב-2024. עדו זכו במענקים: הטכניון – 2, בר אילן -2, בן גוריון -1.
זכייה במענק ERC זהה מבחינת היוקרה לזכייה בפרס בינלאומי חשוב, והנפילה של ישראל היא פגיעה אנושה באקדמיה. תוכנית הורייזן, במסגרתה מחולקים מענקי ה-ERC, היא תוכנית המו"פ הגדולה בעולם לשיתוף פעולה מדעי ותעשייתי, והיוקרתית ביותר. לתוכנית הורייזן הנוכחית תקציב כולל של כ־95.5 מיליארד יורו לשבע שנים. ישראל משתתפת בתוכניות המו"פ האירופיות (Horizon Europe) מזה 25 שנה כחלק מההסכמים לשיתוף פעולה עם האיחוד ("הסכמי אסוציאציה"). השותפות של ישראל מאפשרת לחוקרים שלה להתחרות בתנאים שווים לחוקרים האירופאים, והם מתבלטים בזכיות בה.
במסגרת נסיונות החרם האקדמי האיום הקשה ביותר על האקדמיה הישראלית היו ההליכים להשעיית האקדמיה הישראלית מהורייזן, שבינתיים נכשלו. "אם ישראל תסולק מהורייזן, זה כמו שיסלקו את הספורט הישראלי מהאולימפיאדה", הזהיר בכיר במועצה להשכלה גבוהה. סגנית הנשיא לקשרים בינלאומיים של אוניברסיטת בן גוריון פרופ' מיכל בר אשר אמרה כי "הורייזן זה צינור החמצן של האקדמיה ומדובר בחיים ומוות לאקדמיה הישראלית". אלא שב-2027 יתנהלו המגעים לחתימה על ההסכם הבא ואם יימשכו המלחמה בעזה והפוגרומים בשטחים סביר שישראל תתקל בדרישה למנוע את השתתפותה.
.
