הקרב על הטכנולוגיה לזיהוי מין האפרוחים עוד בביצה – יידון בישראל
חברת אגדיטקט הישראלית תבעה 20 מיליון שקל מהתאגיד הגרמני EW בטענה לגזל טכנולוגיה חדשנית שפותחה לטענתה בישראל בסיוע דירקטורים ששימשו כ"סוסים טרויאנים". אחד הדירקטורים כפר בסמכות המחוזי בתל אביב לדון בתיק, אך השופטת פסקה: "ישנו אינטרס ציבורי בבירור התביעה בישראל". EW: "אין כל בסיס לטענה בדבר קנוניה לגזילת הטכנולוגיה"
תביעה שבמרכזה טענות של חברת אגרוטק ישראלית נגד תאגיד גרמני ענק על גזל לכאורה של טכנולוגיה לזיהוי תכונות של ביצי תרנגולות בטרם בקיעתן – תידון בישראל. כך פסקה שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, תמר סנונית פורר. היא קבעה כי "נוכח עניינה של התביעה, מיזם ישראלי חקלאי המבוסס על טכנולוגיה אשר פותחה על ידי פרופסורים מאוניברסיטאות מובילות בישראל, ואשר נרשמו בגינו פטנטים לטובת חברות המסחור האוניברסיטאיות, אני סבורה כי ישנו אינטרס ציבורי בבירור התביעה בישראל".
ההחלטה ניתנה בעקבות בקשה לכפור בסמכות בית המשפט הישראלי שהגיש אחד הנתבעים בתיק, ד"ר ג'יימס מקיי, ששימש כמנהל הטכנולוגי של התאגיד הגרמני EW Group וכדירקטור מטעמו בישראל. את בקשתו ביסס מקיי על כמה טענות, ובהן התיישנות והיעדר עילת תביעה נגדו. בנוסף, הוא טען כי מרבית הזיקות בסכסוך אינן קשורות לישראל, ועל כן בית המשפט בישראל "אינו הפורום הנאות" לדון בתביעה.
אלא שהשופטת דחתה את טענותיו של מקיי ופסקה כי "לאחר בחינת טענות הצדדים ובראייה הכוללת שוכנעתי כי בכל היבט רלוונטי, מרב הזיקות, הציפיות הסבירות והשיקולים הציבוריים, הכף נוטה לטובת הפורום הישראלי".
בליבת התיק סיפור על המצאה כחול-לבן שלטענת ממציאיה אמורה הייתה לטלטל את עולם המדגרות והעופות – זיהוי פוריות ביצי התרנגולות מיד לאחר הטלתן וזיהוי מין עובר האפרוח עוד בשלב ההדגרה, באמצעות חישה מרחוק (ספקטרומטריה). מדובר בפיתוח שטומן בחובו יוקרה אקדמית בינלאומית וכסף גדול, ומעל הכול – ההמצאה יכולה לספק פתרון הן לעלויות העצומות של הכנסת ביצים לא פוריות למדגרות והן לתופעת ההשמדה האכזרית של מיליארדי אפרוחים זכרים בני יומם ברחבי העולם.
אולם בתביעה שהגישו חברות אינובשל טכנולוגיות ואגדיטקט (EggDetect) הישראליות, בסכום של 20 מיליון שקל, נגד ענקית רביית העופות הגרמנית EW, חברה-בת שלה AAT ונושאי תפקידים בכירים, נטען כי הקבוצה הגרמנית נכנסה למיזם כשותפה אסטרטגית, למדה את סודותיו – ולאחר מכן הביאה לקריסתו ומסחרה בעצמה את הטכנולוגיה, כחלק מ"תוכנית גזל ועוקץ סדורה ומתוכננת היטב". זאת, תוך שימוש בדירקטורים מטעם התאגיד באגדיטקט כמעין "סוסים טרויאניים", שניצלו לכאורה את גישתם למשאביה ולמידע המצוי בה.
את התובעות מייצגים עורכי הדין יוסי מרקוביץ', לי ארדון ועמרי בן-נתן ממשרד פרל כהן צדק לצר ברץ.
הטכנולוגיה, שפותחה על בסיס מחקר של פרופ' אייל בן-דור מאוניברסיטת תל אביב ופרופ' ישראל רוזנבוים מהאוניברסיטה העברית, מאפשרת לזהות את פוריות הביצה ואת מין האפרוח לפני הבקיעה. ב-2012 השקיעה EW באגדיטקט 2.5 מיליון דולר תמורת 49% ממניותיה ומינתה שני דירקטורים מטעמה, ובהם מקיי.
לפי התביעה, לאחר שהמיזם השיג בניסויים שיעור הצלחה של עד 98%, טענה EW כי התוצאות אינן כדאיות מסחרית, הפסיקה את המימון, טרפדה מענק של 2.7 מיליון שקל מהמדען הראשי ומנעה התקשרות עם יצרנית מיכון הולנדית לקידום הפרויקט. בעקבות זאת, נטען, אגדיטקט פיטרה את עובדיה ובהמשך פורקה.
אלא שלטענת התובעות הישראליות, EW הקימה בהמשך את AAT, שהחלה לשווק את מכשיר CHEGGY, המבוסס אף הוא על סריקות ספקטרומטריות של ביצים ועל אותה טכנולוגיה. לטענת התובעות, המכשירים בודקים כ-100 מיליון ביצים בשנה ומניבים הכנסות של עשרות מיליוני אירו. עוד נטען כי לצורך כך AAT אף התקשרה עם אותה חברה הולנדית שהקבוצה הגרמנית התנגדה להתקשרות עמה במסגרת המיזם הישראלי – ובהמשך רכשה אותה.
טרם הוגשו כתבי הגנה, אולם מקיי הגיש בקשה לכפור בסמכותו של בית המשפט בישראל לדון בתביעה. הוא טען כי לא עומדת נגדו עילת תביעה, בין היתר בשל התיישנות, מאחר שהעובדות המהותיות, לטענתו, היו ידועות לתובעות כבר ב-2013. בנוסף טען כי אין נגדו עילת תביעה אישית, בעוד התובעות טענו כי למדו על "פעולות התרמית והגזל" רק ב-2021.
השופטת דחתה כאמור את עמדתו וקבעה כי הטענות כלפיו בתביעה הן "כבדות משקל", בהיותו "שחקן משמעותי" במערכת היחסים בין הצדדים.
טענה מרכזית אחרת של מקיי הייתה כי הזיקות של התביעה לישראל הן "שוליות בלבד", מאחר שלדבריו הנתבעים הם תאגידים גרמניים ואזרחים זרים, התביעה עוסקת בגזל קניין רוחני ומסחורו מחוץ לישראל, בקשת הפטנט הוגשה בחו"ל, המכשור פותח גם הוא מחוץ לישראל ונמכר באירופה, והרווחים הופקו בגרמניה.
אלא שהשופטת דחתה גם את הטענות הללו וקבעה כי "בית המשפט בישראל הוא בעל מירב הזיקות לסכסוך. התובעות הן חברות ישראליות, המיזם הוא פרי פיתוח של צמד פרופסורים באוניברסיטאות בישראל". השופטת חייבה את מקיי בהוצאות בסך 10 אלף שקל.
בא כוח התאגיד הגרמני וד"ר מקיי, עו"ד רן שפרינצק ממשרד ארדינסט, בן נתן, טולידאנו, מסר בתגובה: "מדובר בהחלטה פרוצדורלית שעסקה אך ורק בסוגיית סמכותו של בית המשפט לדון בתביעה ביחס לאחד מהנתבעים הזרים. ההחלטה אינה כוללת כל קביעה בנוגע לתביעה עצמה, ואף עולה ממנה כי לנתבעים טענות הגנה חזקות.
"בכל הנוגע לכתב התביעה המופרך שהגישו התובעות, שבבסיסו ניסיון למחזר טענות חסרות בסיס שחלה עליהן התיישנות, הנתבעים דוחים מכל וכל את הנטען בו. החלטתה של EW Group, שהתקבלה כבר ב-2014, שלא להוסיף ולהשקיע ב-EggDetect הייתה החלטה עסקית לגיטימית, לאחר שהתברר כי הטכנולוגיה שלה לא הייתה ישימה.
"הטענה כי הנתבעים או גורם הקשור אליהם עשו שימוש כלשהו בטכנולוגיה או בסודות מסחריים של EggDetect שנים לאחר סיום היחסים עמה היא מופרכת ושקרית, ולא בכדי לא הובאה לה כל ראיה. EW Group עשתה שימוש בטכנולוגיה שיש לה בה זכויות עצמאיות, אשר לתובעות אין ולא היו בה כל זכויות, וממילא אין כל בסיס לטענה בדבר 'מזימה' או 'קנוניה' לגזילת טכנולוגיה.
"הפטנט שעליו הסתמכו התובעות אף בוטל מאז על ידי רשות הפטנטים המוסמכת, וגם מכך עולה כי התביעה נעדרת כל בסיס. מלוא טענותיהם של הנתבעים יוגשו לבית המשפט בבוא העת, ואין לנו ספק שהתביעה תידחה במלואה".
