מאחורי הפרגוד
הצעירים בבחירות 2026: יותר ימניים מההורים, מצביעים פחות מהם
הצעירים בישראל ממוקמים במקום ה־3 בדירוג הימניות של הסקר החברתי האירופי, וגוש נתניהו מקבל אצלם קרוב לחצי מהקולות. הסיבה העיקרית היא שבציבורים המרכיבים את הימין יש הרבה יותר צעירים, וגם ה־7.10 תרם לכך. עם זאת, הצעירים מצביעים בשיעור נמוך מהמבוגרים ואינם סוטים הרבה מהצבעת הוריהם. כתבה אחרונה בסדרה
איך שלא מסתכלים על זה, הצעירים ימניים יותר. 47.2% מבני 34-18 מתכוונים להצביע לגוש נתניהו לעומת 38.7% בכלל הציבור (בלי מתלבטים). אם בכלל האוכלוסייה גוש השינוי מקבל כמעט 6% יותר, הרי שבקרב הצעירים הקואליציה מנצחת בקרוב ל־15%, כלומר פער של 20 נקודות אחוז ימינה אצל הצעירים. כך עולה מסקר הקול הישראלי של מכון ויטרבי למחקרי דעת קהל של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שנערך בראשית אוקטובר.
69% מהמתכוונים להצביע ליהדות התורה הם צעירים, ו־41% מהמתכוונים להצביע לציונות הדתית וזהות. אבל רק 9% מהמתכוונים להצביע דמוקרטים, 26% מתומכי ישר! ו־17% בישראל ביתנו. גם בתוך המחנות הצעירים מתיישרים לימין. 50% ממצביעי עוצמה יהודית צעירים אבל רק 21% ממצביעי הליכוד. 34% ממצביעי בנט צעירים.
עד כמה הצעירים בישראל ימניים אפשר ללמוד גם מהסקר החברתי האירופי ה־11 שנערך ב־2024-2023. ישראל ממוקמת במקום ה־3 מתוך 30 מדינות באירופה (בני 29-18) בציון הימניות על פי דירוג עצמי – 5.97 מתוך 10 לעומת ממוצע אירופי של 4.95. הצעירים ימנים יותר רק בבולגריה ובלטביה. ישראל מדורגת במדד זה לפני הונגריה (מקום 6), אוקראינה (7), פולין (21) ואוסטריה (25) כשבריטניה מדורגת אחרונה.
יש לכך סיבה מרכזית דמוגרפית. 70% ממצביעי גוש השינוי היהודים הם חילונים. רוב מצביעי גוש נתניהו מסורתיים, דתיים וחרדים ובמשך כמה עשורים הם עושים הרבה יותר ילדים. 40% מהאוכלוסייה הבוגרת (בני 20 פלוס) הם חילונים אבל רק 35% מבני ה־44-20, 65% מבני ה־20 עד 44 הם חרדים (17%) דתיים (15%) (ומסורתיים (33%). והם נוטים להצביע כמו הוריהם.
42% בעד ביטול זכות הצבעה לערבים
ואכן, בסקר החברתי האירופי ישראל ממוקמת שביעית בכמות הצעירים שהגדירו את עצמם דתיים או קרובים לדת (נתנו לעצמם ציון דתיות 10-6) - 45.2% מהצעירים. סקר על תופעת ההתקרבות ליהדות שביצע ד"ר חגי אלקיים שלם, חוקר פסיכולוגיה פוליטית, עבור המרכז לדת ומדינה של מכון הרטמן, מאיר זווית נוספת של תופעת הימניות של הצעירים. 50% מהצעירים עד גיל 35 מרגישים יותר מחוברים ליהדות שלהם בעקבות המלחמה לעומת 32% בקרב בני 36 ומעלה. מקרב המתקרבים ליהדות 62% מהצעירים מקפידים יותר על שמירת מצוות לעומת 45% מהמבוגרים יותר.
אבל נראה שזה הרבה יותר מדתיות ושמרנות. היחס של צעירים לערבים עוין עוד יותר מזה של המבוגרים. וגם אין מקום לאבחנות דקות בין ערבים אזרחים ומי שאינם אזרחים. על פי סקר של הקול הישראלי שבוצע ביולי, 42% מהצעירים תומכים בביטול זכות ההצבעה של ערבים אזרחי ישראל לעומת 33% בכלל האוכלוסייה היהודית. 73% מהצעירים מתנגדים לפתיחת משא ומתן עם הפלסטינים לעומת 55% בקרב המבוגרים יותר.
"7 באוקטובר היה מאוד דרמטי בהשפעה על הצעירים. במחקר על אנשי המילואים הם מתלוננים קשות על ריבוי ימי המילואים, אבל לא ראינו ביקורת על המדיניות הביטחונית או נטייה לאנטי ביטחוניזם", אומרת המנהלת האקדמית של מרכז ויטרבי למחקרי דעת קהל של המכון הישראלי לדמוקרטיה פרופ' תמר הרמן.
מה שקצת מקלקל את החגיגה למפלגות הימין הוא שצעירים מצביעים פחות. על פי הסקר החברתי האירופי, 62% מהצעירים הישראלים שיכלו להצביע ענו שהשתתפו בבחירות האחרונות לעומת 78% מכלל המבוגרים. אם מביאים בחשבון את הנמצאים בחו"ל, זה אומר 55% הצבעה בלבד אצל הצעירים (מול שיעור ההצבעה הכללי בפועל של 70.6%).
עוד עניין הוא הקושי להיפרד מהגוש של ההורים. "אני לא רואה הרבה שחוצים את הגבול", אומרת הרמן. "אצל החילונים יש לצעירים נטייה ללכת לאיזנקוט וימינה יותר מאצל ההורים. אצל הצעירים המסורתיים היתה ממילא נטייה חזקה לעוצמה יהודית".
"הצעירים דומים להורים, עם אולי סטייה של חצי אינץ' ימינה", אמר לכלכליסט באותו עניין עורך אתר המדד והסוקר של חדשות 13 שמואל רוזנר.
מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה (מאת ד"ר תמי הופמן, מומחית לחינוך לדמוקרטיה, והחוקרים דפנה כהנא דולב, מיטל ברון ודני גיגי) בנושא מצביעי הפעם הראשונה, ממחיש איך שורה של נסיבות תורמת להקצנתם. המקור המרכזי למידע פוליטי של 58% מהצעירים הוא הרשתות החברתיות וקבוצות הווטסאפ/טלגרם, כלומר הם צורכים מידע שהוא מעצם טבעו קצר, שטחי ומקטב.
מערכת החינוך בורחת מאחריות
בין המרואיינים למחקר קיימת הסכמה רחבה כי מערכת החינוך אינה ממלאת את תפקידה – לסייע בהכרת המערכת הפוליטית ובהבנת הדמוקרטיה ואילו מפלגות מסכנות אותה. "כלל המרואיינים הדגישו כי הצעירים חסרים ידע מוסדי על הדמוקרטיה וכי קיים פער גדול מאוד בין העניין והרצון להבין לבין תשתית הידע והמיומנויות הניתנת בבית הספר".
פעיל פוליטי אמר ש"חבר'ה תיכוניסטים מגיעים אלינו בדרך כלל עם רמת ידע נמוכה בכל הנוגע למערכת הפוליטית. המשרד חוסם שיח פוליטי במערכת החינוך". מרואיין אחר דיבר במילים חריפות יותר: "מוציאים אותם לעולם עם נכות אזרחית מסוימת. הם פשוט חסרי כשירות לחיות כאזרחים פעילים ודמוקרטים בתוך מדינה, והם תופסים את הדמוקרטיה רק כאיזה כלי טכני".
כשמערכת החינוך לא מציגה את האפשרויות, הרשתות החברתיות, הבית והסביבה החברתית נשארים המשפיעים העיקריים. התוצאה, לדברי המרואיינים למחקר, היא שהשנאה ליריב ולצד השני היא מניע מרכזי בהצבעת הצעירים.
