כשה-AI סוגר על מעלימי המס בישראל
רשות המסים עוברת מאכיפה המבוססת על בדיקות מדגמיות למערכות בינה מלאכותית המסוגלות לנתח כמויות עצומות של מידע ולאתר חריגות בזמן אמת. במציאות החדשה, האפשרות להסתמך על פערי מידע או על סיכויי בדיקה נמוכים הולכת ומצטמצמת
“רק 1% מתיקי מס הכנסה נבדקים, והכנסה אפשרית של מיליארדים הולכת לאיבוד”, בישרה כותרת בעיתון בשנת 2024. כשנתיים לאחר מכן, נדמה שהכותרת הזו שייכת למציאות אחרת. מהפכת הבינה המלאכותית, ששינתה תחומים רבים, משנה בימים אלה גם את גביית המס בישראל. רק לאחרונה אמר מנהל רשות המסים כי בעקבות כניסת הבינה המלאכותית צפויה הרשות לעבור ל”בדיקה של 100% מכלל הדוחות – בזמן שהיום אנו סורקים רק 4%”. אלה בשורות טובות למדינה, המתמודדת עם גירעון חסר תקדים וזקוקה לכל מקור הכנסה, וחדשות פחות טובות למי שבחר עד היום להעלים מס, ביודעין או שלא.
במשך שנים התבססה אכיפת המס על בדיקות מדגמיות, דיווחים וולונטריים, חקירות ממושכות והצלבת נתונים שנמשכה חודשים. כיום, תהליכים שבעבר דרשו זמן רב וכוח אדם מקצועי מתבצעים בתוך דקות. כך עוברת רשות המסים ממודל של בדיקות מדגמיות למודל של פיקוח רחב יותר על כלל הנישומים. במסגרת זו היא מטמיעה מערכות בינה מלאכותית וטכנולוגיות נוספות, המסוגלות לנתח כמויות גדולות של מידע, להצליב נתונים בזמן אמת ולאתר חריגות ואי־דיווחים ברמת דיוק גבוהה.
מבחינת המדינה מדובר בהתפתחות מבורכת. מאז 7 באוקטובר הוצאות הביטחון זינקו, תקציבי השיקום והפיצויים גדלו והגירעון הממשלתי התרחב. גביית מסים שלא דווחו בעבר עשויה לסייע בהגדלת הכנסות המדינה, והיכולות הטכנולוגיות החדשות צפויות לחזק מגמה זו.
מן העבר השני, אזרחים שלא דיווחו על הכנסותיהם מבינים שהסיכוי לאיתורם גדל משמעותית. עם התפתחות הטכנולוגיה, הרחבת שיתופי המידע בין מדינות והחמרת הענישה, האפשרות להסתמך על פערי מידע ו"היעלמות מתחת לרדאר" הולכת ומצטמצמת. בתי המשפט אימצו בשנים האחרונות גישה מחמירה כלפי עבירות מס, מתוך הכרה בפגיעתן בקופת המדינה ובאזרחים שומרי החוק
.לצד זאת, המדינה מציעה גם מסלול להסדרת המצב. באוגוסט 2025 החליטה רשות המסים לחדש את נוהל הגילוי מרצון. הנוהל, שפעל בעבר בין השנים 2005–2019, מאפשר למי שמחזיק בהכנסות או בנכסים שלא דווחו להסדיר את ענייניו מיוזמתו, לשלם את המס המתחייב וליהנות מחסינות מפני הליך פלילי. רבים מהפונים במסלול זה אינם עברייני מס מקצועיים, אלא אזרחים שלא היו מודעים לחובת הדיווח או שלא עמדו בה. עם זאת, נוהל הגילוי מרצון צפוי להסתיים ב־31 באוגוסט 2026.
המציאות החדשה ברורה: השילוב בין מערכות בינה מלאכותית, שיתופי מידע בינלאומיים ויכולות אכיפה מתקדמות משנה את מערכת היחסים בין האזרח לרשויות המס. האפשרות להסתמך על סיכויי בדיקה נמוכים הולכת ונעלמת, ונוהל הגילוי מרצון מעניק הזדמנות להסדיר דיווחים חסרים לפני שהליכי האכיפה יגיעו אליהם.
עו”ד אלי דורון ועו”ד שחר נח הם מומחים למיסוי ממשרד עורכי הדין דורון, טיקוצקי ושות’
