לראשונה: חברה זרה הוכנסה לרשימה השחורה בגלל אי־רכש גומלין
החברה הסינית DAQO הוכנסה לרשימה של משרד הכלכלה, לאחר שזכתה במכרז של חברת החשמל אך לא מימשה את חובתה לקיים רכש גומלין בישראל
החברה הסינית DAQO הוכנסה לרשימה השחורה של הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי (רשפ"ת) שבמשרד הכלכלה לאחר שזכתה במכרז לאספקת רכיבים לחברת החשמל אך לא מימשה את חובתה לבצע רכש גומלין במשק הישראלי.
מדו"ח הרשות ל־2024-2023 עולה כי ההחלטה נגד החברה הסינית התקבלה בתום התייעצות עם החשב הכללי באוצר והיא תהיה בתוקף במשך שנתיים, שבמהלכן DAQO לא תוכל להתמודד במכרזים שיפרסמו גופים ציבוריים וממשלתיים בישראל. כניסה לרשימה השחורה נחשבת לאחת הסנקציות הקשות שבכוחה של הרשפ"ת להטיל, וזאת הפעם הראשונה שהיא ננקטת. משך הזמן המרבי להכללת חברה ברשימה השחורה הוא חמש שנים.
ראשת מערך התעשייה במשרד הכלכלה נורית צור רבינו ומנהל הרשפ"ת יזיד שיך יוסף אמרו בשיחה עם כלכליסט כי פניות רבות שנעשו אל החברה הסינית לא נענו. "היא ניתקה מגע ונעלמה, אף שבמשך כמה שנים ניסינו להביא אותה לתיקון הפרת חובתה לקיים רכש גומלין. פניות שעשינו לשגרירות ולנספחים המסחריים שלנו בסין לא הועילו. זה מצב חריג, שכן ברוב המקרים חברות שנמצאות בהפרה ומקבלות מאיתנו פנייה רשמית לתיקונה מיישרות קו", אמר שיך יוסף.
DAQO התקשרה עם חברת החשמל לפני כמעט עשור, ולפי הרשפ"ת היתה אמורה לקיים בארץ רכש גומלין בהיקף קטן יחסית, של כ־3-2 מיליון דולר. הליכי האכיפה נגדה החלו במקביל לאלה שנפתחו בשעתו נגד חברת הנשק הגרמנית תיסנקרופ, שמכרה למשרד הביטחון ספינות קרב להגנה על קידוחי הגז הטבעי. לפני כעשור משרד הכלכלה איים כי יכניס את תיסנקרופ לרשימה השחורה בטענה שלא מימשה רכש גומלין בהיקף של 700 מיליון שקל בתעשייה הישראלית. אלא שמאז המחלוקת בין החברה לבין הרשפ"ת הוסדרה, ותיסנקרופ מקיימת רכש גומלין על פי מתווה רב־שנתי שאמור להימשך עד 2040, וכולל, בין השאר, הקמת מפעל חדש לחלקי מעטפת לצוללות שאותן היא מספקת לחיל הים הישראלי, ביחד עם החברה־הבת של אלביט מערכות, סאיקלון.
פרט להכנסת DAQO הסינית לרשימה השחורה, בשנה האחרונה הרשפ"ת הוציאה 13 מכתבי התראה ראשוניים ו־4 מכתבי התראה מתקדמים הנשלחים לפני זימון לשימוע לחברות זרות שלא מימשו את חובתן לרכש גומלין. "במשך שנים רבות לא היה צורך בהכללה של חברה כלשהי ברשימה השחורה – עדות לכך שתהליך האכיפה עצמו מספיק כדי להחזיר את החברות המפרות אל התלם", אמרו ברשפ"ת.
הרשפ"ת פועלת מכוח חוק חובת המכרזים ואמונה על רכש הגומלין של המדינה. מתוקף החוק, בסמכותה לדרוש מספקים זרים שזכו במכרזים של גופים ממשלתיים לקיים רכש גומלין בשיעור קבוע. במקרה שמדובר בעסקאות ביטחוניות, הספק נדרש לקיים רכש גומלין של 50% מערך העסקה, ובעסקאות אזרחיות – 35% מערכה. כשמדובר בספקים ממדינות החתומות על הסכם הרכש הממשלתי בארגון הסחר העולמי, חובת רכש הגומלין היא של 18% מערך העסקה.
לפי דו"ח הרשפ"ת, ב־2024-2023 הסתכם מימוש ההתחייבות של כ־200 חברות זרות לרכש גומלין בישראל ב־11.8 מיליארד דולר. הרכש המואץ שעושה משרד הביטחון מפרוץ חרבות ברזל ניכר: עסקאות ביטחוניות ב־2023 הובילו להתחייבויות לרכש גומלין של 286 מיליון דולר, וב־2024 הן זינקו ל־887 מיליון דולר. חלק ניכר מההתחייבויות אשתקד אמור להתבצע בידי הענקית האמריקאית בואינג, בשל עסקה לרכישת 4 מטוסי KC-46 לתדלוק אווירי של מטוסי קרב.
