דוח ה-OECD
מס הפחמן אינו יעיל, תקן הבנייה הירוקה לא תואם את הדרישות
כלכלני ה-OECD מציירים תמונה עגומה של הניסיון הישראלי להקטין את פליטות גזי החממה; לדבריהם, מס הפחמן צריך להיות מיושם בשיעורים גבוהים גם על הגז הטבעי
ישראל התחייבה להצטרף למדינות העולם במאבק במשבר האקלים ולהפחית את פליטות גזי החממה שלה, ואולם לפי דו"ח ה-OECD על כלכלת ישראל המתפרסם היום, היא רחוקה מאוד מאותו מסלול. גם צעד שקבעה הממשלה הנוכחית והתפארה בו – הטלת מס פחמן - לא צפוי לשנות את פני הדברים באופן משמעותי והארגון מבהיר כי הוא אינו אפקטיבי דיו, ולא עומד באמות המידה של יתר מדינות הארגון.
בהשוואה עולמית, פליטות גזי החממה בישראל גבוהות. פליטת גזי חממה הגיעה ל-11 טונות פחמן דו חמצני לאדם בישראל בשנת 2022 לעומת 6.8 טונות לאדם בעולם. בשנת 2021, הממשלה אימצה יעדים להורדת הפליטות ב-27% עד סוף העשור ולאפסן עד אמצע המאה. עם זאת, היעדים ל-2030 לא צפויים להתממש, והצעת חוק האקלים המכניסה את ישומם למסגרת חוקית כלשהי - לא מתוכננת כעת לאישור סופי.
מבין מדינות ה-OECD, לישראל יש את הנתח הגבוה ביותר של דלקים מאובנים בתמהיל ייצור החשמל שלה, בעוד שחלקם של מקורות אנרגיה מתחדשים בייצור החשמל הוא מהנמוכים ביותר (למרות שהיא ממוקמת שנייה בכמות החשמל הסולארי, נכון לשנת 2022). מרבית הפליטות מקורן במשק החשמל – ואולם מס הפחמן שאישרה הממשלה אינו כלי יעיל מספיק בשל מיסוי כמעט אפסי על משק הגז.
הארגון מדגיש כי כדי שמס פחמן יהיה יעיל מבחינה סביבתית וכלכלית, הוא צריך להיות מיושם בשיעורים גבוהים מספיק על כל דלקי המאובנים המשמשים לייצור חשמל, כולל גז טבעי. מיסוי גז טבעי בשיעור העולה בקנה אחד עם מקורות פחמן אחרים ימנע השקעת יתר בייצור חשמל מבוסס גז טבעי, ויעודד מעבר לטכנולוגיות נקיות. שיעור המיסוי הנמוך מאוד של הגז יפגע במעבר לאנרגיה מתחדשת ונקייה: אם גז טבעי ימשיך להיות ממוסה בחסר ביחס לתכולת הפחמן שלו, הרחבת האנרגיה המתחדשת תדרוש סובסידיות.
כדי להתמודד עם העלייה בביקוש לחשמל האחראי היום לכמחצית מפליטות גזי החממה – על ישראל לפעול לתיקון הליקויים. כך למשל, מגזר הבניינים, המשתמש הגדול ביותר בחשמל, אחראי לשליש מפליטת גזי החממה הכוללת. הארגון מציין כי תקן הבנייה הירוקה בישראל אינו תואם את הדרישות החלות באיחוד האירופי או בארה"ב, ומציע לשפרו. הפיכת בניינים לחסכוניים באנרגיה וקביעת תקנים התואמים את יעדי הפחתת הפליטות בבניינים חדשים, יעזרו להכיל את השימוש העולה בחשמל, ולהקל את המעבר של מגזר החשמל לאיפוס פליטות.
הארגון מזהיר גם כי מס הפחמן שנקבע מוטל בשיעור גבוה יותר על גז בישול (גפ"מ) מאשר על גז טבעי – מה שעלול להוביל למעבר בלתי רצוי מתשתיות גפ"מ לגז בבתים, ולקבע את התלות של ישראל בדלק שיש להפחית את השימוש בו. הארגון מציע להגדיל את מס הפחמן על הגז הטבעי ולהימנע מהקמת רשתות חלוקת גז טבעי לשכונות, תוך סגירה הדרגתית של הקיימות.
דו"ח הארגון מתייחס גם לשינויי האקלים, אשר כבר החלו להשפיע על ישראל עם השפעות שיתחזקו בעשורים הקרובים. האיומים העיקריים על רווחת האדם כוללים אירועי חום קיצוניים, בצורות ושיטפונות בזק, שכולם הופכים תכופים וחמורים יותר. עד אמצע המאה, למשל, מספר ימי החום - מעל 30 מעלות צלזיוס - אמור לעלות ב-12-20 מ-63 כיום. מפלס הים עלול לעלות ביותר ממטר אחד עד 2100 עם עלייה אפשרית של כמעט 1.9 מטר בתרחיש הגרוע ביותר. כמות המשקעים עלולה לרדת ב-10%-24% עד 2100, במיוחד בצפון מזרח הארץ. למרות כל אלו, הממשלה טרם ביצעה הערכה כלכלית שיטתית של השפעות שינויי האקלים.
גם המרקם העירוני צריך לעבור שינויים עמוקים כדי להפחית את ההשפעות של שינויי האקלים, והארגון מציין כי תקני הבנייה הירוקה לצד הפחתת פליטות יסייעו בכך. הארגון מציין כי מועצות התכנון יצטרכו להביא בחשבון גם את תנועת קו המדבר צפונה וסיכון גובר לסופות אבק. עוד נדרשת ישראל להשקיע בפרויקטים לניהול מי נגר כדי למנוע שטפונות – כשעלותם המוערכת היא 6.6 מיליארד שקל.
