אחרי כמעט שנה בלי מנכ"ל, כעת הרכבת פועלת גם בלי יו"ר
משה שמעוני עוזב לאחר כשש שנים בתפקיד ומונה ליו"ר מקורות, כשוועדת האיתור למנכ"ל הרכבת עדיין לא מצאה מועמד מתאים מבין 12 המועמדים שהגיעו לשלבים האחרונים - ומקווה לאתר מועמד מהמגזר הפרטי
יו"ר דירקטוריון רכבת ישראל, משה שמעוני, סיים אתמול את תפקידו לאחר כשש שנים ומונה ליו"ר מקורות. במקביל, ועדת האיתור למנכ"ל הרכבת עדיין לא מצאה מועמד מתאים, ו־12 המועמדים שהגיעו לשלבים האחרונים נפסלו. כעת יצאה הוועדה לאיתור מועמדים מהמגזר הפרטי. זאת ועוד, בשנה האחרונה עזבה שורה של בכירים את רכבת ישראל והוחלפה באנשי מקצוע חדשים, ובימים אלו הרכבת פועלת ללא שדרה ניהולית קבועה. בזמן זה, החברה מתמודדת עם תאונות, תקלות, עיכובים בפרויקטים והכנות לרפורמה משמעותית.
באוגוסט 2025 סיים מנכ"ל הרכבת, שיקו זאנה, את תפקידו. סמנכ"ל התכנון וההפעלה ברכבת, אבשלום אלמליח, החליף את זאנה כממלא מקום. במרץ 2026 נאלץ אלמליח לצאת לחופשה ממושכת ולממלא מקום מנכ"ל הרכבת מונה אבנר פלור, שנמצא בתפקיד עד היום. פלור, ראש מינהל תשתיות לשעבר במשרד התחבורה ואיש אמונה של שרת התחבורה מירי רגב, שימש כממלא מקום מנכ"ל משרד התחבורה בתקופה שבה רגב הכשירה את הקרקע למינויו של משה בן זקן למנכ"ל משרדה, ולמעשה העניק לבן זקן זמן שבו רכש ניסיון ניהולי כדי לעמוד בדרישות התפקיד.
לאחר מכן ניסתה רגב למנותו ליו"ר דירקטוריון רשות שדות התעופה, אך המהלך כשל לאחר שהתנועה לאיכות השלטון פנתה נגד המינוי ליועמ"שית גלי בהרב־מיארה. לבסוף מונה פלור ליו"ר רש"ת באופן זמני, ובהמשך, כאמור, מונה לתפקיד המשנה למנכ"ל הרכבת – תפקיד שהוביל אותו לכיסא מנכ"ל הרכבת באופן זמני.
12 מועמדים נפסלו בשלבים אחרונים
פלור ואלמליח לא התמודדו במכרז לתפקיד מנכ"ל רכבת ישראל. נראה כי דווקא שני האנשים שעדיין עובדים ברכבת ומכירים את תפקיד המנכ"ל מקרוב, אינם מעוניינים להתחייב אליו, אף ששניהם נחשבים לאנשי מקצוע מוערכים ובעלי ניסיון רב בתחום. זה לא מפתיע: מעבר לעובדה שמדובר בחברה ממשלתית ותובענית, רכבת ישראל התמודדה בשנה האחרונה עם רשימת אתגרים מורכבים, ובהם פגיעת רכבת המשא, עיכובים בפרויקט החשמול, פתיחת המסילה הרביעית ופתיחת מסילת 431. גם שמות בולטים מענף תשתיות התחבורה שקיבלו פניות להתמודד על התפקיד דחו את ההצעה, בהם מנכ"ל נתיבי ישראל ניסים פרץ, ומנכ"לית נתיבי איילון אורלי שטרן, שנחשבים למנהלים דומיננטיים ומקצועיים.
גם ועדת האיתור לתפקיד מנכ"ל הרכבת מתקשה למצוא מחליף. הוועדה הוקמה ארבעה חודשים לאחר שזאנה הודיע על עזיבתו. עלות הוועדה היא כ־100 אלף שקל, ובהתאם להנחיות רשות החברות, הסכום מתחלק לשניים: 30 אלף שקל כתשלום עבור עבודת הוועדה, ו־70 אלף שקל, סכום השווה לעלות שכר חודשית של מנכ"ל הרכבת, ישולם לוועדה עם איוש התפקיד – דבר שטרם קרה.
בינואר 2026 הסתיים המכרז לאיתור מנכ"ל הרכבת, כאשר 12 מועמדים עמדו בדרישות והגיעו לשלב הסופי. בהם מנכ"ל חברת מוריה – החברה לפיתוח ירושלים – גלעד בר־אדון, שנחשב למועמד של רגב והשר הממונה על החברות הממשלתיות, דודי אמסלם. אך למרות העדפת השרים, באוצר התנגדו בתוקף למינוי וטענו כי בר־אדון נעדר את הניסיון והרקע הנדרשים. בסופו של דבר בחר בר־אדון מיוזמתו לפרוש מהמכרז, וברכבת הביעו חוסר שביעות רצון מהרשימה הסופית וביקשו מרשות החברות אישור לצאת להליך נוסף לאיתור מנכ"ל – הפעם תוך ניסיון מוגבר להביא מועמדים מהמגזר הפרטי. המכרז החדש מסתיים השבוע, והמעטפות צפויות להיפתח בתחילת השבוע הבא.
גם בדירקטוריון לא נראה שקל לרכבת למלא כיסאות ריקים. עזיבתו של שמעוני היתה ידועה כבר מספר חודשים, אך טרם מונה יו"ר חדש לרכבת, והדבר מתרחש במקביל להיעדר מנכ"ל קבוע. בתקופתו של שמעוני התחלפו שני מנכ"לים. ב־2023 עזב המנכ"ל הקודם, מיכאל מייקסנר, שכיהן בתפקיד במשך כארבע שנים. מייקסנר סיים את תפקידו לאחר הליך הדחה על רקע חילוקי דעות עם שמעוני ורגב. אחריו מונה זאנה, שעזב לאחר שורה של עימותים עם ועד העובדים וביקורת על התקדמות תהליך החשמול.
בתקופתו של שמעוני עזבו גם בכירים נוספים, ובהם סמנכ"לית משאבי האנוש, היועצת המשפטית של החברה, סמנכ"ל הכספים, מנהלת הסיכונים הראשית, ראש מינהלת החשמול, ולאחרונה הועבר מתפקידו סמנכ"ל המטענים, שהיה ממונה על רכבות המשא בשתי התאונות האחרונות. באירוע הראשון נקבע כי הורה לרכבת המשא להמשיך בנסיעתה למרות הפגיעה בתשתית החשמול, מה שגרם לפגיעה נוספת. בהיעדר מנכ"ל, בשנה האחרונה שמעוני היה זה שהוביל את הרכבת. הוא התמודד עם שני אירועים משמעותיים של תאונות ברכבות המשא, ששיבשו את תנועת הרכבות וגרמו לנזק רב; עם השינויים בפעילות הרכבת בתקופת הלחימה עם איראן; ועם הליך ההיפרדות של הרכבת מחברת SEMI הספרדית, שביצעה עבור הרכבת את עבודות החשמול במשך למעלה מעשור, לאחר שהרכבת טענה כי היא גורמת לעיכובים משמעותיים.
שר האנרגיה אלי כהן והשר דודי אמסלם פעלו לאשר את מינויו של שמעוני ליו"ר מקורות לפני שתחל תקופת הבחירות, שבמהלכה חל איסור על מינויים בכירים. בזמן שהשרים מחליפים ביניהם יושבי ראש ומאיישים תפקידים מבוקשים, ברכבת נותרו מקומות פנויים – והקטר דוהר בלי הכוונה.
תוכנית עבודה לייעול מערך הרכבות
נראה כי דווקא במשרד האוצר מבינים את הצורך לבצע שינוי עומק ברכבת. בנובמבר 2025 ביקש האוצר להכניס לחוק ההסדרים רפורמה דרמטית ברכבת ישראל, במטרה למקד את ההנהלה בפרויקטים ובחוויית השירות ולהסיט תקציבים לפיתוח תשתיות. במסגרת הרפורמה תוכנן כי עד סוף שנת 2029 שירותי ההפעלה והתחזוקה של הרכבת יעברו לזכיינים פרטיים, בדיוק כמו בשאר אמצעי התחבורה הציבורית בישראל. מדובר במהלך שדרש לפתוח את חוזי העבודה של עובדי הרכבת, הידועים כאיגוד חזק ואגרסיבי, ולהפוך את ההנהלה לרזה ויעילה.
במשרד התחבורה וברכבת התנגדו למהלך בתוקף וטענו כי לא ניתן לקדם אותו ללא עבודת מטה מקצועית. עוד נטען כי הפרטת מערך רכבות לאומי נועדה תמיד לכישלון. בסופו של דבר הוחלט כי משרדי האוצר והתחבורה יקימו ועדה בין־משרדית, בשיתוף נציגי הרכבת ורשות החברות, כדי לבנות תוכנית עבודה לייעול מערך הרכבות. הוועדה טרם הגישה את ממצאיה, אך בשבוע שעבר טסו נציגיה ללונדון ובחנו את עבודת המטה של משרד התחבורה הבריטי, שביצע רפורמה דומה - אשר נכשלה - וכיום מקדם מודל שונה.
ממשרד התחבורה נמסר כי "אין כל ואקום ניהולי ברכבת ישראל. החברה מנוהלת באופן רציף, מקצועי ויציב באמצעות ממלא מקום כך שאין כל פגיעה בקבלת ההחלטות או בפעילותה השוטפת. הליך איתור המנכ"ל מתנהל בהתאם לנהלים המחייבים".
